זוג מאוהב בים (צילום: Jacob Wackerhausen, Istock)
אנחנו רוצים לחיות כמו בפרסומת, ואם אפשר אז זאת עם הבלונדינית האנורקטית והגבר הגבוה והשרירי | צילום: Jacob Wackerhausen, Istock

אומרים שאנחנו מפונקים, בררניים, לא יודעים מה אנחנו רוצים מבן או בת הזוג ומהחיים ובכלל, המילה מחויבות מפחידה אותנו הרבה יותר ממילים כמו "איראן", "פיגוע" או "אוהל בתל אביב באמצע אוגוסט". אל תטעו, אנחנו, הרווקים שמסתובבים ביניכם, הם כל אלה ביחד. הסיבות שאנחנו פוסלים בגללן בני זוג פוטנציאלים היו יכולות לפרנס תוכנית שלמה של "צחוק מעבודה", אבל לא בגלל זה אנחנו לבד.

אנחנו לבד כי אנחנו חיים בסרט. או בסדרת טלוויזיה, או בתוכנית ריאליטי. "מה זאת אהבה בעיניך?" שואלים אתרי ההיכרויות, ורובנו עונים לו: "להתכרבל ביחד מתחת לפוך עם כוס שוקו ביד, ליהנות מהדברים הקטנים של החיים, מהחיוך הקטן שהיא נותנת לי כשאני חוזר הביתה, מהניצוץ". הכל טוב ויפה, כן? רק שזה טיפה מזכיר את הסיקוונס המוכר הזה בקומדיות הרומנטיות, בו בני הזוג צובעים ביחד את הבית ומלכלכים אחד את השני בכוונה, או מטיילים על החוף בשקיעה עם עפיפון וגולדן רטריוור, כשיש שיר נעים ברקע.

קחו לדוגמה את החבר'ה מהעונות השונות של "הרווק" ו"הרווקה" האמריקאיות. זה ממש לא במקרה שרוב הזוגות שהשתדכו שם נפרדו בסופו של דבר. הסיבה ברוב המקרים הייתה "הקושי במעבר מהריאליטי למציאות". כאילו, מה חשבתם? שגם כשתצאו רגע מהבית לקנות חלב יגיע פתאום מסוק וייקח אתכם לדייט סוער במלדיבים?

האגדה כבר לא מספיקה לנו

והכי גרוע? שזה רק הולך ומתדרדר. אם בסרט או בסדרה או בריאליטי מוכרים לנו גם משברים, הדור שלנו הוא דור שמושפע בעיקר מפרסומות. מה הפלא שאנחנו מתמכרים למציאות שהמפרסמים מוכרים לנו? גבר פוגש אישה, הם מתאהבים מעל הראש, עושים ביחד כיף חיים, מתחתנים בחתונת ענק, מביאים 2.4 ילדים והכל בשלושים שניות. כמה כיף, כמה יפה, כמה קל. ואחרי ששוטפים לנו את הראש בכל אלה, פלא שאנחנו בורחים עם הקושי הראשון? חומקים החוצה איך שהמוזיקה נגמרת, והבעיות הטבעיות, של שני אנשים שלא מספיק מכירים אחד את השני, מתחילות?

כשהיינו קטנים זה היה אחרת. אילו צרות ומכשולים עמדו בפני הזוגות! תפוחים מורעלים, אחיות חורגות מרושעות, תרדמת עמוקה, מכשפות, גמדים, ענקים ומה לא. אז פלא שאחרי החוויות המחשלות האלה, הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה?

אבל לנו גם האגדה כבר לא מספיקה. אנחנו רוצים את הפרסומת, ואם אפשר את זאת עם הבלונדינית האנורקטית והגבר הגבוה והשרירי. אנחנו רוצים את המכונית היקרה, את דירת היוקרה, את הילדים עם העיניים הכחולות שלא בוכים אף פעם. אנחנו רוצים לקנות רק את מה שמנסים למכור לנו.

אז איך מפסיקים עם זה? נסו להסתכל קצת יותר לעומק על זוגות שאנחנו אוהבים, אלה ששמים תמונות סופר מושלמות ומעוררות קנאה בפייסבוק, ואז מגלים שהפוטוגניות שלהם לא פותרת את כל הבעיות. תנו צ'אנס גם לכאלה שלא עונים על המפרט הטכני שהתקבע לנו בראש, חייכו קצת יותר לאנשים ברחוב ובעולם והכי חשוב, שנייה לפני שאתם לא מתקשרים יותר או מסננים, עצרו לרגע והכריחו את עצמכם לזכור שהרבה לפני הפנטזיה, אנחנו כבר הרבה יותר מדי זמן מחפשים מישהו. מישהו לאהוב.

>> הטור הקודם שלי: תנו למרגול לפתוח את הפה
>> ליאם רז: אני מעדיפה להישאר לבד מאשר להתפשר