פייסבוק וטוויטר הכניסו לחיינו תחביב חדש: לעקוב אחרי סטטוסים של ידוענים. אבל מעבר לאפקט הפפראצי-עשה-זאת-בעצמך, יש לזה ערך נוסף – זה יכול ללמד אותנו כמה דברים על החיים בישראל. שלשום למשל קיבלנו הצצה למתח האתני בישראל ולצורה החולה שבה אנשים עושים בו שימוש.
וכך כתבה דנה פרימן (מתברר שהיא חברתו של אסף אמדורסקי) לאייל גולן: "לא סובלת ערסים שמאמצים כלבים חמודים, כי כוסיות אוהבות את זה, מזניחים את החיה המסכנה ומתייחסים לבעל חיים כמו צעצוע! זמן קצר קודם כבר 'אומצה' כלבה אומללה אחת שהוחזרה לגיהנום ממנה הגיעה – צער בעל חיים (עלק), שאומצה אך ורק בשביל אייטמים ומצלמות. בא לי להקיא על יצורים כאלה! למה שלא תמשיך 'לאמץ' פרחות מצועצעות בנות 18 במקום?? כשאתה מחזיר אותן למלונה ממנה הגיעו לפחות, ההורים שלהן יכולים לדאוג להן".
כן, גם אני בעד זכויות בעלי חיים. אבל כשהדאגה להולכים על ארבע טומנת בחובה גזענות, אסור לקבל אותה. דנה פרימן, אייל גולן הוא לא ערס, והנשים שהוא יוצא איתן אינן פרחות (ואם יורשה לי, אני מפנה אתכם לשירי "אלוהים לא מרחם על הארסים והפרחות", עמוד 43 - PDF).
מעבר לערסים ופרחות
הבעיה של דנה פרימן עם המזרחים והמזרחיות בישראל אינה מסתכמת במילות הגנאי שמתייגות אוכלוסייה שלמה. היא לא שואלת את עצמה מדוע המזרחים והמזרחיות נזרקו לשוליים בישראל והפכו לבעיה מעמדית בשולי החברה. היא לא מסתכלת על החיבור המורכב שבין שפה, תרבות ותהליכים חברתיים של עשרות שנים שבתוכם התגבשו המושגים הגזעניים הללו. הו לא, זה לא העניין של דנה פרימן.
המפה שמציירת לנו דנה פרימן מאוד פשוטה. היא נותנת לאשכנזים הנאורים את ההגנה המתקדמת, המודרנית, זאת שמראה את עליונותה החברתית בהגנה על חסרי הישע. לפני עשרים שנה היו האשכנזים אלה שמגנים על הפלסטינים חסרי הישע, והמזרחים היו בתפקיד של דיבור על זכויות חברתיות. ויקי שירן ז"ל סיפרה בסרט "רישיון לחיות" (2007) כיצד הלכה להפגין אחרי רצח אמיל גרינצוויג עם "שלום עכשיו", אך נדהמה כשאותם פעילי "שלום עכשיו" לא הופיעו בהפגנה בכפר שלם כנגד סכנת הפינוי שעמדה מעל ראשם.
הגנה על זכויות בע"ח אינה מעניקה עליונות לדנה פרימן, או לקבוצת השקופה וחסרת השם שנכנה אותה כאן כ"אשכנזית". רק אומללות אני רואה בניסיון של דנה פרימן להיראות כמיטיבה עם חסרי הישע, כשבתוך תוכה מסתתרת גזענית. אני רואה סביבי לא מעט אנשים שמנווטים את חייהם רק כדי לברוח מההמון המזרחי. אני רואה כיצד חושבים שאני אשכנזי, כי אני משורר. אבל השקפות צרות מוחין לא יפגעו בחשיבות המאבק למען בעלי חיים ולמען תיקון חברתי. אסור להפריד בין אשכנזים ומזרחים בשום פעילות לתיקון החברה הישראלית. נחזור אלייך דנה פרימן, ונזכיר לך שחייו הפרטיים של גולן בטוח שלא עניינך.
ואגב, ככל הנראה, הסיפור שהפצת התברר כעורבא פרח. יצאת גם טיפשה וגם גזענית.