דן חלוץ. תומך במופז (צילום: חדשות 2)
עם האנשים האלה יש לנו עסק. דן חלוץ | צילום: חדשות 2

הווילה הענקית של יואב גלנט נחרטה בתודעת הציבורית כשיא של שחיתות ולעג למערכת הציבורית. גלנט, שהיה מועמד להיות הרמטכ"ל, הוסיף לנחלתו במושב עמיקם שטחים על חשבון השטח הציבורי. מבקר המדינה הראה שגלנט פלש לשטח ציבורי למרות שהובהר לו שעליו לפנות את השטח. גלנט גם חתם על תצהירים כוזבים בנוגע לעיבוד החלקה שפלש אליה ולשביל שסלל בשטח הציבורי. מקרה גלנט מלמד אותנו על הזחיחות וסחרור הכוח של חונטת הגנרלים בצה"ל. אלה הם האנשים שמרכיבים את האליטה הצבאית, ולאחר סיום תפקידם בצבא נקלטים אל תוך מעגלי הפוליטיקה, ההון והחברה וממירים את המוניטין שלהם בתפקידים נחשקים באריסטוקרטיה הישראלית.

לא פלא שעד היום צה"ל שמר קרוב לחזה את נתוני השכר של חייליו וקציניו. אבל בעקבות לחץ של הממשלה ושר האוצר, צה"ל נאלץ השבוע להסכים לתת לאגף התקציבים באוצר גישה למערכות נתוני השכר שלו. אין ברירה, צה"ל חייב להבין את המצב החברתי בישראל - 29% מילדי המדינה חיים בעוני (על פי דו"ח "פני החברה בישראל" שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הצבא, כזרוע של המערכת הציבורית, אינו נמצא מעל המדינה, הוא חלק ממנה. חגיגת הכוח של הגנרלים ומשחקם בנו חייבים להסתיים. אנו צריכים לפקח על כל צעד וצעד של חונטת הגנרלים. זוכרים כיצד התותחים רעמו, וחלוץ מכר מניות? ובכן, באנשים הללו עסקינן. הם אינם משרתי הציבור, הם אנשים שאיבדו את הגבול של עצמם ומתנהגים כאילו החברה הישראלית שייכת להם, ולא להיפך.

הפיקוח על השכר צריך להיות רק צעד ראשון בהגבלת הכוח של הגנרלים. הצעד הבא צריך להיות הגבלת השכר של הבכירים בצבא. צה"ל חייב לאבד את הגודל העצום שלו ולאפשר לתקציבים חברתיים לצמוח ולגדול. לא ייתכן שגם בשנת 2012 הצבא יגדיל את תקציביו בזמן שתקציבים אחרים יילחמו על עתידם.

אבל את צה"ל לא מעניין שום דבר. כשגל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר, הציג את השינויים בתקציב הביטחון, העיר הרמטכ"ל ליושבים סביבו: "זה הבל הבלים, הכל שקרים". הדברים הגיעו לאוזניו של שטייניץ שפנה בזעם לרמטכ"ל ואמר: "סליחה, אני מבקש למחות נגד האמירה, אתה קצין במדים ולכן אתה יכול לומר את מה שאתה רוצה לומר אבל לא בסגנון כזה". גנץ קם, נעמד, הצביע לעבר שטייניץ וצעק: "אני זוכר שאני קצין במדים יותר ממה שאתה זוכר שאני קצין במדים". שטייניץ סינן כי זו בושה שלובשי מדים מותחים ביקורת על שרים. ובכן, באנשים הללו עסקינן.

על הצבא לחשוף את השכר, לעמוד בתנאי שקיפות, להפעיל את מגנוני השיפוט על קציניו וחייליו (שיעור ההרשעות בבתי המשפט הצבאיים בשטחים עומד על 99.76 אחוז). אבל בזמן שזרוע אחת של הממשלה פונה להתחיל בתהליך של שקיפות ונגישות המידע על החגיגה של המשכורות של הצבא. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייצב לצד שר הביטחון, אהוד ברק, ואמר כי "איננו יכולים לייצר קיצוץ בביטחון וצריך אף להגדיל אותו".

יום אחד יבין הציבור את השקר, האשליה והמסיבה שנערכה בקרב הגלנטים, החלוצים והאהוד ברקים, ואת המחיר שהוא שילם מכספי המיסים שלו. נקווה שיום זה יגיע לפני שיהיה מאוחר מדי, ושכבות נוספות ייפלו לתוך המעמד הנמוך.

>> הטור הקודם שלי: הסופרמרקט הרג את המכולות
>> השמיניסיטים: אנחנו נבגדים ומנוצלים על ידי צה"ל