"של מי האדמה, האויר והים? / של מי העולם? / של מי הזהב והיהלומים? / למה התן מיילל בכרמים?"
("מי אוהב אותך יותר ממני", מאת מיכה שיטרית)
עכשיו שדם ההפגנה האדירה זורם בגופינו ודורש צדק חברתי מתקן, צריך לרדת לשאלות הפרקטיות. דרישות רבות יש, וכולם תוהים מאיפה יבוא הכסף. זה הזמן להכיר כלי מרכזי לצמצום הפערים. מס ירושה (או מס עיזבון) הוא מקור הכנסה משמעותי למדינה, ויש לדרוש אותו כתנאי פתיחה בכל מו"מ. מס עיזבון על נכסים שעוברים בירושה קיים ברוב מדינות המערב, ועד שנת 1981 הוא גם היה נהוג בישראל. ב-2000 אפילו מנכ"ל משרד האוצר דאז המליץ להטיל מס עיזבון, בגובה 10% על עיזבון נטו של יותר מ-2 מיליון שקל.
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
פרופ' אריאל רובינשטיין הסביר השבוע את חשיבות המס: "זה המס הצודק ביותר שאני מכיר... חשיבותו של המס איננה רק בכך שהוא מסדר העברות בין דוריות, אלא גם בכך שהיא בולמת את ריכוז ההון בידי משפחות מועטות, מטרה חשובה לכל שוחר צדק ודמוקרטיה".
אחד מהעקרונות החשובים שעומדים במרכז הרעיון של מס ירושה הוא יצירת שיוויון הזדמנויות. בני משפחה שמקבלים את הונם באמצעות ירושה, בעצם עומדים בנקודת התחלה טובה יותר מאחרים. אבל מס ירושה יוצר הוגנות חברתית.
כאמור, המס הזה הוא לא המצאה ישראלית. רק לשם השוואה, בארה"ב מס עיזבון מגיע עד 35%, ותקרת הפטור מגיעה ל-5 מיליון ליחיד ו-10 מיליון לזוג נשוי; בבריטניה המס הוא 40% על כל סכום מעל 325,000 ליש"ט; ואילו בגרמניה מס העיזבון נע בין 7% לבין 50%.
זה יעודד את העשירים לתרום
אחד המאפיינים של המחאה שמתגלגלת עכשיו ברחובות, היא התחושה שלנו האזרחים שאנחנו לא באמת מקבלים חלק שווה בטריטוריה הלאומית. אבל מס ירושה יקדם את הזכות הטבעית שלנו להשתתף במשאבים ובקניין של המדינה. לא רק זה, אלא שהוא גם מוריד את רמת יחסי הכוח המולדים בחברה. גם אם נולדתי במעמד נמוך, אני לא צריך להשתייך במשך דורות שלמים לאותה הקסטה, כמו שהיה נהוג בהודו במשך שנים ארוכות. לכן מס עיזבון יגדיל את השוויוניות בחברה, כמו גם את החירות של תושביה, משום שתהיה תנועה ממעמד למעמד.
וכמובן, את הכסף הרב שייכנס לקופת המדינה מהמס נוכל לנצל לשפר את הבריאות, החינוך והרווחה - כולם שירותים חברתיים שנפגעו באופן עמוק בעשרות השנים האחרונות. נכון, יתכן שמס ירושה יעודד עשירים לתרום חלק מהונם לעמותות או לצדקה. אדרבה, גם זו דרך להיטיב עם החברה.
לפני כשנה, באחד מהרגעים המרגשים בהיסטוריה האמריקאית, הודיעו שלושים וארבעה מיליארדרים אמריקנים על כוונתם לתרום לצדקה לפחות חמישים אחוז מהונם. הבשורה המדהימה הייתה חלק מקמפיין שהובילו וורן באפט וביל גייטס. צעד זה כמובן משאיר את האחריות של הירושה על היחיד ולא הופך את זה לצעד ממסדי. אך אסור לנו להשאיר את הכסף לצדקה או לעמותות. עלינו לדרוש מהמדינה את האחריות לחלוקה הוגנת, שיוויונית וצודקת של המשאבים והכוח.