השבוע הגיעה למגזין "אין טאץ'" האמריקאי ידיעה מפי "מקור פנימי" באשר לדרישותיה המקצועיות של קמרון דיאז. דיאז, מתברר, איננה מוכנה אפילו להעיף מבט בתסריט, לא משנה של מי הוא וכמה הוא טוב, אם הדמות המיועדת לה בת 40, שלא לדבר על למעלה מזה. "הצוות שלה מבקש שהגיל ישונה בתסריט, על מנת שתוכל לגלם את התפקיד", מספר המקור. האפליה הגילנית של דיאז כלפי הדמויות הבדויות משונה בפני עצמה, אבל היא בעייתית בהרבה בהינתן העובדה שדיאז עצמה תהיה השנה בת 40.
זה לא סוד שבהוליווד מתפוצצים החצ'קונים המיזוגניים של החברה המערבית; אם ברמת-גן את מתבאסת מזה שהשמנת שלושה קילו, באל.איי זה כרטיס אדום מובהק שתאבדי עליו עבודות, גם אם תחום העיסוק שלך איננו דוגמנות מחוכי לייטקס. אם כאן את נאלצת להתמודד עם הקשיים הפסיכולוגיים הכרוכים בהתבגרות והזדקנות פיזיות, שם – הזדקנות היא בכלל לא אופציה. מה שנוכח אבל מושתק ברוב העולם המערבי (קרי: זוזי לנו מהפריים אם את לא שווה זיון) נאמר בריש גלי בעסקי השעשועים, שהדבר היחיד שמשעשע בהם היא הרצינות שבה הם לוקחים את עצמם.
היום, לעומת זמנים עברו, אין דבר כזה סלב שמצליח לזייף גיל, אלא אם הוא התחיל את הקריירה עם שקר שכזה (ע"ע הדוגמנית אגנס דין). מאגרי הנתונים נמצאים שם בחוץ, והם זמינים לכל אחד. כולנו יודעים שדמי מור וסנדרה בולוק בנות 48, שהאלי ברי בת 45 ושג'ניפר אניסטון וג'ניפר לופז בנות 43. האמת, אם כבר אייג'יזם, לא ידעתי שיש עוד מי שחושב שארבעים הוא גיל שיש לעשות ממנו סיפור.
בוטוקס ו-800 קלוריות ליום
מתברר שיש. בהוליווד, המקום שבו כל סטייה מושתקת הופכת לצו פומבי, כבר זמן מה ששחקניות שמתקרבות לארבעים קובלות על כך שהיצע התפקידים שלהן יורד דרמטית ומשתנה בצורה חדה. בראיונות הן מספרות שלפתע הן מתבקשות לשחק רק אימהות, גם אם אין להן דבר עם הטייפקאסט. רוצה לומר, הסטנדרט המערבי גורס שמעבר לגיל ארבעים אישה יכולה לשנות למישהו רק באמצעות צאצאיה. לא פלא שדיאז (שאיננה אמא! לא עלינו) נלחצת ודורשת להצעיר את הדמויות להן היא אמורה להשאיל את צורתה הפיזית. אחרי הכל, היא קורעת את התחת כדי שהצורה הזו תוכל לשרת דמות צעירה מכפי גילה הביולוגי שלה.
הצעד הרדיקלי של דיאז חושף את הייאוש של הנשים שנמצאות בקו האש במלחמת ההתשה שכולנו משתתפות בה. היא יודעת שאין טעם לנסות להסתיר את גילה הביולוגי, אבל היא יכולה לנסות ולשלוט על הדימוי הציבורי בגילום דמויות צעירות ממנה. היא שמה גבול עליון על דמויות שאינן בשנות השלושים שלהן, אבל סביר להניח שלא מתחה כל גבול תחתון, ושהייתה בשמחה משחקת דמות בת 28 בהינתן ההזדמנות. זו איננה הנחה כה מפורכת, לאור העובדה שלא דיאז, לא אניסטון ולא מור נראות בגילן; בשלב בו הן נמצאות, הן עובדות בהצערה עצמית בלתי פוסקת, בנג'מין באטן סטייל.
רק מה, זה שהדרישות המופרכות הללו לא נוחתות על רוב האוכלוסייה כהוראות מהמנהל האישי לא אומר שהן לא חוות אותן כחוקים מחייבים לכל דבר; חוקים שמימושם איננו באמת בגדר אפשרות, ולכן יביאו תמיד לתחושת נחיתות חסרת תקנה. ג'ניפר אניסטון יכולה לספר למגזין GQ ששנות הארבעים הן הכי מעולות כמה שהיא רוצה – כל עוד היא חיה על 800 קלוריות ביום ומתחזקת את עצמה בבוטוקוס לרוב, כנראה שהיא לא עד כדי כך עפה על עצמה. העצמה נשית בצורת הזרקת שומן מהתחת ללחיים, יכולות כת ההוליוודיות לשמור לעצמן. וקמרון דיאז? אותה כנראה תוכלו לפגוש בעונה הבאה של "גוסיפ גירל" על תקן החברה החדשה של בלייק לייבלי. יהיה לוהט.