אין תמונה
"אני כזאת טום-בוי וכל כך מרגישה לא בנוח להיות סקסית"

ממכות נמרצות לצלמי פפראצי עברה בר רפאלי לחשיפת יתר: רק אתמול שוחרר סרטון לאפליקציה שהיא מקדמת. וככה, סוף סוף, יש לכתבי הרכילות הזדמנות לשאול אותה את כל השאלות הכי חשובות ולשמוע את התשובות הכי מכובסות, כמו שרק רפאלי וביבי נתניהו יודעים. 

כך גם היה באחד מהראיונות שהיא קיימה בשבוע שעבר, בצילומי אחד מהקמפיינים בו היא משתתפת. אחרי שהכתב שאל כמה שאלות בסיסיות כמו איך זה מרגיש להיות מתועדת ללא הרף (זרוק ניחוש, שרלוק) ורומנים עם אסופת אתלטים רנדומלית (כולם חברים נורא טובים), הוא הגיע לשאלת מיליון הדולר – איך היא מרגישה עם היותה, לפחות על פי מגזין מקסים, האישה הכי סקסית בעולם, והוסיף, בעינינו את האישה הסקסית בעולם תמיד.

"תודה" בלעה רפאלי רוק "בעיניי ממש לא, כל כך לא... זה לא קשור למציאות. אבל זה מאוד מחמיא, כאילו, אתה יודע, זה מחמיא... אבל זה הזוי. זה כמו סיפור חסר כל בסיס בעיניי. [...] אני כזאת לא. אני כזאת טום-בוי וכל כך מרגישה לא בנוח להיות סקסית... כאילו, רק מול מצלמה כשזה העבודה שלי, כשאני יכולה באמת להיות מישהי אחרת".

כמה מטרידה התשובה הנבוכה של רפאלי. העובדה שהיא עוד עלולה להתפרש כצניעות מטרידה אפילו יותר. דמיינו את יו"ר קרן המטבע העולמית כריסטין לגארד, נשאלת איך זה מרגיש להיות בעלת כוח כלכלי במימדים עולמיים ועונה "כוח כלכלי? לא, לא, מה פתאום. זה מאוד מחמיא, אבל למעשה אינני מבינה כלום בכסף, אני במינוס היסטרי ואתמול התקמצנתי על פחית טונה. אבל מה זה תודה!".

מה זה משנה בכלל איך בר רפאלי מרגישה?

אין תמונה
אם היא היתה עונה בכנות לשאלה, התמונות שלה היו קורסות מיד לתוך עצמן

במסגרת שיווק המוצר בר רפאלי, רפאלי עצמה לא אמורה להפגין כוח כלל. ככה זה כשהמוצר שלך הוא, בגדול, מיניות נשית סטריאוטיפית. אם רפאלי הייתה עונה בכנות "אני במרכז תשומת הלב ואני מרוויחה המון, כך שגם כשהקריירה קצרת הטווח תסתיים יהיה לי ביטחון כלכלי שאין לרובה המוחץ של האכולוסיה", תמונותיה הרבות מעורטלת בהבעה מופתעת היו קורסות מיד לתוך עצמן.

אז או שהיא מבטלת את כוחה והישגיה כאסטרטגיה שיווקית מודעת, או שהיא אכן מרגישה לא בנוח "להיות סקסית", מה שהופך את בחירת הקריירה שלה ליותר מתמוהה. "אני כזאת לא [...] רק מול מצלמה [...] כשאני יכולה באמת להיות מישהי אחרת".

הפרעת נתק דה-פרסונלית היא מצב שנשים נוטות ללקות בו בשיעור של 1:9 יותר מגברים. מדובר בתחושת ניכור וריחוק מן הגוף, הנתפס כאוחז במאפיינים ומבצע פעולות שנראות לאישה עצמה מנותקות ממנה וממי שהיא באמת. ברובם המכריע של המקרים ההפרעה קשורה במיניות והתנהגות מינית. רפאלי כמעט התנערה מהתואר שהדביק לה המראיין והצהירה – אתה רואה סקס, אבל זאת לא באמת אני.

כמה ממולחת כבר אפשר להיות כשהסחורה שלך היא הגוף שלך? עד כמה אפשר לדחוק נשים לפינה הפיזית לפני שהן מאבדות את הקשר לגופן או נקשרות בו בשנאה בלבד? בר רפאלי לא מרגישה סקסית, היא יכולה להישבע שהיא לא כזאת בחיי היומיום, היא מרגישה קשר רופף בלבד בין בר רפאלי המוצר לבין בר רפאלי האדם. אבל בעצם, מה זה בכלל משנה איך בר רפאלי מרגישה?