מדריכות חיר (צילום: יוני מרקוביצקי , אתר צה"ל)
פגיעה בבנות מול שילוב חרדים - תעשו אתם את החישוב | צילום: יוני מרקוביצקי , אתר צה"ל

טרם משיבים תשובה עקרונית ל-20 הקצינות שחתומות על המכתב המזהיר מפני פגיעה בחיילות במקרה של גיוס חרדים – צריך להודות בדבר אחד: אכן. גיוס חרדים בכמות גדולה לצה"ל, על פי הפורמט שיהיה מקובל על המתגייסים החרדים, אכן יגרום לנוכחות מינימום של חיילות וקצינות בבסיסים וביחידות הללו.

לצה"ל יש כבר היום פורמט כזה: הנח"ל החרדי. גדוד הנח"ל החרדי פועל בבסיסים וביחידות שבהם – על פי הבנה והסכמה – מוגבלת נוכחות החיילות כך שלא תבואנה במגע ישיר עם הבנים. הפורמט הזה מצליח. הוא מצמיח מדי מחזור גיוס פלוגות לוחמים מצטיינים שהצבא גאה ומאושר בהם. הוא לא היה מצליח לולא ההגדרה מחדש של השילוב הראוי בין בנים ובנות, ועל כן יש לראות בו פיילוט מוצלח.

כיון שכך, התשובה למכתב הקצינות שפורסם הבוקר צריכה להיות ישירה ובלתי מתחמקת:

א. הכל עניין של סדרי עדיפויות. הדרישה מצעירים חרדיים שתורתם אינה אומנותם להתגייס היא דרישה לקיום חובתם כאזרחים. היא כלל לא נוגעת לאמונתם ודעותיהם. אין בסמכותו של הצבא, גם בהיותו צבא העם, לכפות על מי ממתגייסיו ויתור דתי. זה גם לא ילך, כמובן. הצבא אמור לברוח מנוסת בהלה מהפינה הזו ולעשות הכל כדי לא לספק ביד המלש"ב החרדי את התירוץ – המוצדק – של פגיעה בדתו ובאמונתו.
מנגד, קיים העיקרון – המקודש בעיני כותבות המכתב – של שילוב נשים בצבא. אז במטותא, כדאי שתחשבנה חישוב פשוט של עיקרון מול עיקרון: האם הפגיעה השולית, הזוטרה, ב"מגמת השילוב של בנות בצה"ל" חמורה עד כדי כך שבשמה תוחמץ ההזדמנות לאפשר לאלפי חרדים להתגייס?

ב. אם כבר מגייסים חרדים לצבא, ואם כבר שואפים שהגיוס הזה יהיה בהסכמה ולא בכפייה, ואם כבר מנסים לייצר חוויית גיוס מחודשת שתכלול בתוכה גם כאלה שעד כה לא חוו אותה, מותר גם להתחשב – עקרונית ולא רק טקטית – בדעתם של החרדים עצמם בסוגיה זו.
ובכן, להבדיל מסוגיית גיוס הבנים, לגביה מסכימים חלק גדול מהחרדים כי דרוש פתרון שסופו גיוס, שירות בנות בצה"ל בכלל נתפס בעיני רוב החרדים כ"ייהרג ואל יעבור". החרדי המצוי אינו מקבל, עקרונית, את הנחת היסוד הצה"לית של גיוס כלל מגדרי, והוא פוסל לחלוטין גיוס בנות לצבא, גם כשאין מדובר בבנותיו הוא. בעניין זה, אגב, ניצבות לצידו גם רוב בנות הציונות הדתית שממירות את שירותן בשירות לאומי. האם אין זו זכותו של האזרח החרדי להעמיד תפיסה זו כתנאי סף לשירותו בצבא?

ג. גיוס לוחמים חרדים ליחידות קרביות, דוגמת הנח"ל החרדי, ישנה באופן ברור את מערך המילואים. על פי ניתוח ששמעתי השבוע בוועדת קש"ב מאחד מראשי הנח"ל החרדי, גדוד נח"ל חרדי שתופס קו חוסך לצבא כ-6,000 לוחמי מילואים בשנה. מעניין לשאול את נשות המילואימניקים הללו, שאני בטוח שמעמד האישה בצה"ל חשוב להן, מה דעתן בסוגיה.

ד. תהליך גיוס חרדים לצה"ל אינו תקנה של סעיף וסעיף קטן בחוזר מנכ"ל. הוא אמור לבטא שינוי תפיסתי מקיף ולשנות מוסכמות בנות למעלה משישים שנה. ככזה, הוא צריך להיות הדדי. לא רק כי זה פשוט לא ילך אחרת, אלא בעיקר כי חבל להתמקד רק בתמונה הקטנה, של כך וכך חרדים המתגייסים כל שנה, ולוותר על התמונה הגדולה, היינו ההזדמנות לניסוח מחדש של כור ההיתוך הישראלי-ציוני כך שיתאים גם לקבוצות מיעוט מתעצמות. לתהליך כזה יש מחירים. כספיים, ארגוניים וכן, גם עקרוניים. ככה זה בכור היתוך.

>> לטור הקודם שלי: כך תשרוד את היורו בלי להבין בכדורגל
>> מתברר שהחרדים כן רוצים להתגייס