הדף היומי - חגיגות סיום הש"ס בהיכל נוקיה (צילום: ישראל ברדוגו, כיכר השבת)
היכל נוקיה חוגג סוף מסלול, השבוע | צילום: ישראל ברדוגו, כיכר השבת

כשהיינו ילדים, היה אבא שלי נעלם מהבית מדי ערב לשעה וחצי ואז חוזר. הוא היה הולך למסור שיעור בגמרא במסגרת "הדף היומי". למעשה, עד היום הזה, כבר 30 שנה ויותר, אבא שלי נעלם מדי ערב לשעה וחצי ואז חוזר. מאז ועד היום השיעור הזה נמשך. הוא לא פסח על אף יום.

אבא שלי הוא רב. להבדיל מהרבה חברים חילונים שלי, שסבא שלהם היה רב, אצלנו הדתיים אבא שלנו רב. וגם סבא שלנו. כיון שכך, רוב יומו של אבי מוקדש למחקר וללימוד תורה, הוא הוציא כבר כמעט 20 ספרים, ובכל זאת, השיעור הזה בערב הפך להיות הציר המרכזי בחייו ובחיי משפחתנו. איפה אבא? בשיעור. מתי המסיבה? אחרי השיעור של אבא. מתי לבוא? תלוי בשיעור.

השיעור הזה היה ועודנו עבורנו גם מקור לגאווה גדולה, ואני תקווה כי כך זה יימשך עוד שנים ארוכות. מקור הכוח והקסם בשיעור הזה הוא היותו קבוע ובלתי ניתן לשינוי ולזעזוע: כל ערב – דף אחד. מתחילתו ועד סופו. לומדים את הטקסט התלמודי, מבינים אותו, מנסים להעשיר ככל שניתן, ומחר כבר יבוא דף חדש. פעם בשבע וחצי שנים יסיימו את הש"ס (התלמוד הבבלי), ובערב הבא כבר יתחילו אותו שוב, בסיבוב הבא. אין מחצית. אין הפסקת קפה.

יותר טוב מג'יידייט

זהו הסיפור הקטן. שלי, של אבי, של משתתפי שיעורו, של משפחתנו. אבל יש גם סיפור גדול. הסיפור הגדול הוא שבאותה שעה שאבי לומד את שיעורו, לומדים את אותו הדף בדיוק עוד אלפי יהודים בעולם כולו. אותה שעה, אותו ספר, אותו דף. כולם התחילו ביחד, כולם יסיימו ביחד וכולם יתחילו מיד מחדש.

וזה יפה. קוראים לזה "הדף היומי", והוא נהגה לפני עשרות שנים בידי רב מבריק אחד, רבי מאיר שפירא מלובלין (דוד של הרב לאו המפורסם), ש-70 שנה לפני שמארק צוקרברג הגיע למעונות של הרווארד כבר חשב על רשת חברתית, על מנוע אחד וירטואלי שיאחד בין יהודים בכל מקום. ואתם יודעים מה? מאז ועד עתה לא מצאתי עוד הרבה יישומים לרעיון כזה. כיום, עם כל הטכנולוגיה וההתקדמות, איזה מנוע מחבר יש לנו בין יהודים בכל העולם? אהבת מדינת ישראל, ג'יידייט, מכביה – וזהו. שום דבר מהפכני. שום קונספט גאוני.

"הדף היומי" הוא כזה. הוא גם סיפור הצלחה משגע. הוא מפותח כיום באופן בלתי רגיל, חובק עולם, מקיף ציבורים רבים, ביניהם לא דתיים, ומהווה באמת מנוע מאחד אדיר. אז אם ראיתם את אלפי החרדים שחגגו השבוע את סיום הש"ס והחלו ללמוד אותו מחדש, טוב שתדעו כי אין מדובר באירוע לוקאלי, פנימי, של הדוסים בבני ברק ובירושלים. הזירה הזו, של יצירת הדבק שיחבר בין יהודים בכל העולם, נשלטת כבר שנים רבות בידי הקהל הדתי. הדף היומי הוא ההוכחה שזה גם יכול להצליח.

אז מה? מתחילים מסכת ברכות? יאללה. והיום: דף ד'.

>> הטור הקודם שלי: טוב שהעלו לי את מחירי הסיגריות
>> גל אוחובסקי: האולימפיאדה היא האירוע הכי גייז בעולם