לא יודע מה אתם חושבים על הנשיא פרס ומה אתם מרגישים כלפיו. אבל בשעה שאתה עומד למרגלות האקרופוליס ועשרות בעלי קיוסקים מודיעים לך שהאתר סגור כי פרס מבקר בו והם מגלגלים את השם "פרס" על הלשון כאילו הוא מכר ותיק, אתה מתמלא גאווה גדולה וכבר לא אכפת לך שהגעת בחינם והאתר סגור ואתה רק מחייך וחושב על איך נשיאנו מגיע לשם למעלה והפרתנון מביט בו בעיניים פעורות ואומר לו: מה, פרס, גם אתה עדיין קיים?
לא יודע מה אתם חושבים על טיולים ונופים, אתרים ומראות, אבל אם אתם מגיעים לימים ספורים למדינה אחרת, אל תתפתו למסלולי טיול המסתיימים ב"כפר ציורי". יוון היא מדינה גדולה ומנגד לא מספיק מפותחת. על כן מדובר ברוב המקרים בנהיגה מתישה בת שעות ארוכות על גבי כבישי צרים בנתיבים תלולים ומפחידים מאוד בין הרים ובין סלעים, כשבסוף המסלול ממתין לכם עין כרם, או, בגרסה היוונית, פידקיה, שזה עין כרם רק בלי החן. אני יודע שברגע זה ממש מוכן גילי חסקין לבלוע אותי חי, אבל נקטו כלל זה בידכם: כל הכפרים הציוריים באירופה נראים בדיוק אותו הדבר וכולם נראים כמו עין כרם. אז די עם זה בבקשה
לא יודע מה אתם חושבים על חוקי הכשרות, אבל אני שומר עליהם. על כן, בשעה שאתם מפציצים אותי במאות המלצות על מקומות משגעים בחלקידיקי, קחו בחשבון שזה ייגמר בטונה וקבנוס מהארץ, על כן הקפידו לשלוף החוצה את אלמנט האוכל מהטיול המוצע ובחנו אותו מחדש. מה קיבלתם? כפר ציורי.
אפלטון הלך כאן פעם?
לא יודע מה אתם חושבים על אלוהים ועל יהדות, על מסורת ועל מורשת, אבל בשעה שאתה מסתובב במדינה האדירה והעתיקה הזו, סובב על מדרכות עליהן פסע אפלטון, נוסע בין גיבורי המיתולוגיה, מנופף לשלום לזאוס, ניצב מול עומדה של האוראקל מדלפי, אתה לא יכול שלא לחשוב על כך שמכל העושר התרבותי והדתי הזה לא נותר דבר וחצי דבר. כלום כלום כלום. אין כל קשר ולו הקטן ביותר, בין יוון דהיום, של האוזו והבוזוקי והסרנגה, לבין יוון העתיקה. הכל גז ונעלם. אז למה אני כל כך מתרגש מזה? מפני שאני עצמי גם גר בעיר עתיקה ותיקה שממשיכה ברגעים אלה ממש לקיים את דתה ותרבותה באותם קודים ובאותם תכנים של לפני 3000 שנה. לא יודע מה אתכם, אבל לי דווקא נעים לגלות שדלפי היא מוזיאון, אתונה כולה נוצרית וירושלים היתה ועודנה בירת העם היהודי, הלאום היהודי והדת היהודית.
לא יודע מה אתם חושבים על יוון ואנשיה, שהם דווקא נחמדים מאוד ברובם. לי עצמי לא היה מספיק זמן כדי ללמוד עליה. רק זאת אומר, בתום ביקורי הראשון ביוון: מדינה שיש בה את אחוז רוכבי האופנועים מהגדולים בעולם, אבל אין בה חוק שמחייב חבישת קסדה לנהגי אופנוע (או שיש חוק כזה, רק שהוא לא נאכף) – היא לא באמת מדינה. היא טברנה אחת גדולה.