זאת הייתה שבת קשה בבני ברק. לא, לא בגלל המצב בעיר, בעיקר בגלל שזה היה סוף שבוע של פייק ניוז והסתה פרועה נגד המגזר החרדי. זה התחיל מפרסום שקרי ש-38 אחוזים מתושבי בני ברק חולים. זה אומר שכ-70 אלף איש בעיר חולים וזאת בזמן שמספר החולים עומד כעת על בין אלף (רשמית) לאלפים בבודדים.

זה המשיך עם הפרסום על בחור מישיבת פוניבז' שידע שהוא חולה קורונה והתפלל בבית המדרש ליד מתפללים נוספים. האמת – הוא שהה בחדרו והתחנן שיוציאו אותו לבידוד והמשך אשפוז במקום אחר.

הלאה. שר הבריאות יעקב ליצמן, כך דווח, לא הקפיד על הנחיות משרד הבריאות והתפלל במניין למרות האיסור של משרד הבריאות. האמת – זה היה בזמן שההנחיות התירו זאת.

דבריה החריפים של רינה מצליח באולפן שישי כלפי הציבור החרדי היו בסך הכל הקש ששבר את גב הגמל בקרב בני המגזר שחשים כי קיימת יד מכוונת המבקשת להסית את הביקורת על תפקוד הרשויות כלפי ״האשמים״ החדשים - החרדים.

לא החרדים אשמים בקורונה ולא החרדים הם מפיצים מחלות. כזכור, הקורונה הגיעה לארץ על ידי חילונים שחזרו מחופשה בחו"ל. כזכור, מסיבות פורים נערכו גם בקרב החילונים כי אז עדיין לא היו אזהרות ברורות. כזכור, האדמו"ר החילוני יאיר לפיד טען רק לפני שבועיים שמאחורי האיסור לצאת החוצה עומדת קונספירציה בחסות נתניהו. אז די, חלאס, אפשר לשים מצלמות כמעט בכל רחוב או שכונה חילונית ולראות אנשים בלי מסכות שהולכים לבילוי היומי שלהם בסופר.

אנשי תקשורת ומובילי דעה היזהרו בדבריכם ואל תכפישו מגזר של מיליון איש שפועל כחוק ועל פי כל ההוראות. להפך, תושיטו יד ותעזרו בתקופה קשה זו לכולם לצאת מהמגיפה הקשה כי כולנו חיים במדינה אחת ועם אחד אנחנו.

אין ספק שחלק מהביקורת מוצדקת וגם בציבור החרדי יצטרכו לעשות חשבון נפש מקיף האם התנהלו נכון וראוי והאם ניתן היה למנוע לפחות חלק מהנזקים בשלב מוקדם יותר. אגב, יחסית לקהילה החרדית באירופה, שם כבר נפטרו עשרות קורבנות, הרי שדווקא בישראל ההתמודדות טובה יותר (לפחות בשלב הזה).

אך מפה ועד המתקפה הסמי אנטישמית כלפי כלל המגזר החרדי תוך הוצאת דברים מהקשרם המרחק רב מאוד. הסיבה העיקרית למצב בערים החרדיות היא שנזכרו לעשות שם קמפיין ממוקד וייעודי למגזר החרדי מאוחר מדי. שבועיים אחרי מסיבות העיתונאים, הפושים וכותרות האתרים נזכרו מקבלי ההחלטות שכל זה לא רלוונטי למגזר.

במקום כותרות באתרים היה צריך לפרסם פשקווילים, במקום מסיבות עיתונאים צריך פניה של הרבנים לציבור שלהם ובמקום פושים צריך כרוז שיעבור ברכבו בכל השכונות ויזהיר את הציבור בעברית וביידיש. כל זה נעשה מאוחר יותר מאשר במגזר החילוני שמחובר 24/7 לשלל כלי תקשורת, אך נקווה שלא מאוחר מדי.