הרב דב ליאור (צילום: חדשות 2)
נחשב לקיצוני באידיאולוגיה הימנית שלו גם בקרב הדתיים. הרב דב ליאור | צילום: חדשות 2

מאז שעות אחר הצהריים אמש, שעה שנעצר ונלקח לחקירה אחד ממנהיגיה הרוחניים של הציונות הדתית בישראל, הרב דב ליאור, המדינה סוערת. גל של הפגנות וחסימות כבישים בירושלים וזעם רב בקרב חסידיו של הרב. המשטרה אמרה בתגובה כי אין אדם בישראל שנמצא מעל החוק, גם אם הוא רב ומנהיג רוחני, ובשל כך עליו להיעצר לאחר שסירב להתייצב לחקירה. לכאורה טענה נכוחה וצודקת - מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית וכל אדם נמצא מתחת של טון החוק. אך לעניות דעתי זהו המקרה הקלאסי עליו נאמר עדיף להיות חכם מאשר צודק.

המעצר לא סייע לביצור שלטון החוק בישראל. למעשה, הוא גרם בדיוק את ההפך, כשטיפח בקרב אזרחים רבים את התחושה ההולכת וגוברת של ניכור ממערכת המשפט ואכיפת החוק, והעצמת רגשות הזלזול והתיעוב כלפיהם. אני, לדוגמא, אינני נמנה על ציבור חובשי הכיפות הסרוגות, ואינני נמנה גם על שומעי לקחו של הרב דב ליאור. יתרה מזאת, רבים בקרב אותו ציבור ציוני דתי אינם מסכימים בהכרח עם דעותיו ופסיקותיו, והוא נחשב לקיצוני יחסית באידיאולוגיה הימנית שלו ולא כאחד מהמיינסטרים.

אך המעצר המבזה של הרב דב ליאור גרם בדיוק את התוצאה ההפוכה מזאת שלה קיוו במשטרה ומערכת המשפט. כל הרבנים, ובהם הרבנים הראשיים לישראל הנחשבים למתונים, רבני צהר הנמצאים בקצה הסקאלה הנגדית לזו של הרב ליאור וחלק מרבני מימד שאף הם נחשבים לאנשי שמאל בדעותיהם הפוליטיות, ניצבו אמש כחומה בצורה וגינו את המעצר.

לא רוזנשטיין ולא אלפרון

כי כשעוצרים רב, גאון בתורה ומנהיג רוחני, בצורה משפילה ומבזה כאחרון הפושעים והגנבים במדינת ישראל, זאת חציית קו אדום חמורה ומסוכנת. גם אם היה צריך לחקור את כבוד הרב, ועל אף שסירב להתייצב בפני החוקרים, עדיין ישנן דרכים מכובדות יותר להגיע למצב הזה, וזאת מבלי להיכנס לשאלה האם הרב הסית לרצח ערבים או שרק פרסם את דעתו ההלכתית.

תארו לעצמכם שבדרך נמיר בת"א תפשוט יחידת יס"מ בפתאומיות על רכבו של הסופר עמוס עוז או דוד גרוסמן או איש רוח שמאלני אחר, ותיקח אותו ללא הסבר לחקירת משטרה. הרי נוכל לשער איזה גל מחאות חסר תקדים היה מתרחש בארץ וברחבי העולם. כל כלי התקשורת ומאמרי הדעה היו מגנים בחריפות את המשטר הדיקטטורי בישראל, שסותם ומשתיק דעות של אנשים, חוסם ומפריע לחופש הביטוי ומזלזל באישי רוח וסופרים.

אותו כבוד מינימלי מגיע גם לרב בישראל. הרב דב ליאור איננו אלפרון וגם לא זאב רוזנשטיין, ויש דרכים אחרות לזמן אותו לחקירה. לכן, גם מי שאינו מסכים עם דעותיו הקיצוניות של הרב ואף חולק עליהן בחריפות, לא יכול ביום הזה לשתוק ושלא למחות על ביזוי כבוד התורה. ביום הזה, כולנו הרב דב ליאור.

האם היה צריך לעצור את הרב דב ליאור? מחכים לכם בטוקבקים

>> הטור הקודם שלי: יזכור דתי לצבא דתי
>> "המתנחלים לא מפסיקים להפיץ שקרים"