מערכון הסאטירה ששודר אמש בתוכנית ארץ נהדרת על הרב חיים קנייבסקי חצה קווים אדומים שאסור לחצות גם בגבולות הרחבים שצריכים להיות לתוכנית סאטירה. הרב קנייבסקי הוא מנהיג רוחני, אדם שמאות אלפי אנשים בישראל ובעולם כולו מתייחסים אליו בחרדת קודש. העובדה שהוא נמצא במרכזה של סערה פוליטית בשל הגבלות הקורונה אינה משנה את העובדה הזאת. הניסיון להציג את הרב כמי שראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש את אישורו לפני כל מהלך הוא מטעה ולא נאמן למציאות. כפי שנתניהו הבהיר בעצמו, הוא לא ביקש אישור מהרב כדי להאריך את הסגר, אלא שיתף אותו בהחלטה על מנת לגייסו למאמץ לשמירה על בריאות הציבור במגזר החרדי. בעיניי, זהו מעשה ראוי ונחוץ שמוכיח מנהיגות, ולא חלק ממהלך שהופך את הרב קנייבסקי לדמות שמשתתפת במשחק הפוליטי.
אבל האמת היא, שגם אם נתניהו היה מכפיף את עצמו לרבנים זה לא היה הופך את הרב למטרה לגיטימית בתוכנית סאטירה. גם בעולם המערבי נזהרים מאוד בכבודם של מנהיגים רוחניים ודתיים. לא קשה למצוא טיפוסים ליברליים בישראל ובאירופה שיזדעזעו מסאטירה על הנביא מוחמד, אבל לא מבינים מה הבעיה עם סאטירה על רבנים. פגיעה ברגשות דתיים לא יכולה להיות מוצדקת במקרה אחד ולא באחר. העובדה שבעולם המוסלמי יש המגיבים באלימות לסאטירה על הדת ואילו אין איום כזה מצד החרדים, אינה מכשירה את ההגחכה של הרב קנייבסקי או מנהיגים רוחניים אחרים.
רוצים לצחוק ולגחך על החרדים? תצחקו על ליצמן וגפני שהקדישו את חייהם לזירה הפוליטית. מותר לגחך עליהם וזה אף מובן מאליו. את הרבנים יש להשאיר מחוץ לתחום – ואגב, זה נכון גם לתמונתו של האדמור מוויזניץ' שמככבת בקמפיין של מרצ תחת הכותרת "מסוכן לציבור". אם מותר לצחוק על רבנים בסאטירה ומותר לפגוע בהם בקמפיינים פוליטיים – מי יודע מה יהיה ההמשך?
החרדים חשים כי דמם הותר ובחסות התנהלותם של חלק מהחרדים בימי הקורונה הפכו לציבור השנוא והמושמץ ביותר בישראל. חבל ש"ארץ נהדרת" נגררה אתמול לשיח של פילוג ושנאה כלפי הציבור הזה ומנהיגיו הרוחניים, מוטב היה לו היו עושים במערכת התוכנית חשיבה מוקדמת. ומשזה לא נעשה, ראוי שיוצרי התוכנית יתנצלו על הפגיעה.