אין תמונה
יאיר מצא שיקסע? שיהיה לו בכיף, אבל לי זה לא מתאים
אז ביומיים האחרונים הרשת גועשת ורוחשת: יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, יוצא עם בחורה נורבגית שייתכן ואינה יהודיה. רבים מצקצקים בלשונם נוכח הקשר הרומנטי הטרי. אחרים, קיצוניים יותר, טוענים שמדובר בחרפה ושלא ייתכן שבנו של ראש ממשלת מדינת היהודים יהיה בקשר רומנטי עם בחורה שאולי אינה ״משלנו״.

ובכן, תנו לי להקדים ולומר שממש לא מעניין אותי עם מי יוצא בנו של ראש הממשלה. בעיני זו הבחירה שלו - ושלו בלבד, בלי כל קשר לשם המשפחה שלו, או לעבודה של אביו. למרות זאת, אני כן רוצה לשתף אתכם במחשבות שלי לגבי התבוללות ובסיבה שבגללה חשוב לי, בחורה חילונית לכל הדעות, להינשא ליהודי (בין אם הוא התגייר אל תוך היהדות ובין אם נולד כיהודי מלכתחילה).

ארבע אותיות ובעיה אחת

אהבה. ארבע אותיות, שלוש הברות, שני אנשים ורגש אחד – מסובך, ממכר ומורכב. ההתמודדות עם אהבה על שלל נגזרותיה (חיפוש אהבה, עולם הדייטינג, מציאת אהבה והאכזבה והכאב שמלווים קשר אוהב שהתפרק) היתה מסובכת עבורי כבר בארץ, אבל עם המעבר הזמני שלי לקנדה כשליחת הסוכנות היהודית, העניינים הסתבכו עוד יותר.

קשה להבין כשחיים בארץ, אבל בענייני הלב ישראל היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, לפחות עבור מי שחשוב לו לשמור את החיים הרומנטיים בתוך מסגרת היהדות: בארץ יש יהודים בכל מקום והם מגיעים בשלל סוגים, גבהים, טיפוסים וגילאים. בחו"ל, לעומת זאת, לא כל-כך פשוט למצוא בחור יהודי טוב לצאת איתו; מי שחשוב לה להקים בית כשר, צריכה להתאמץ, מבחר הבחורים היהודיים מצומצם והתחרות – קשה.

מעולם לא הצלחתי להבין מה מניע יהודים להתבוללות, עד שיצאתי לשליחות. פתאום הבנתי שלמצוא בן או בת זוג יהודיים בגולה, זה מבצע לא פשוט שדורש מאמץ, זמן והמון סבלנות. האהבה היהודית לא תמיד נמצאת מעבר לפינה ולפעמים היא נמצאת מעבר לגבול, בעיר או ארץ אחרת.

מתבוללים – מתבלבלים?

למרבה הצער, לא מדובר בתחושת בטן עמומה: לאחרונה פורסם סקר מקיף על יהדות ארצות הברית שחשף מפורשות שהמגמה הכללית באוכלוסיה היהודית באמריקה היא התבוללות.  58% מהיהודים בארצות הברית מתבוללים, לעומת 17% התבוללות בשנת 1970.

הללי ז'בוטינסקי
עדיין מחכה לאביר על הסוס הלבן והיהודי. הללי ז'בוטינסקי
מה מוביל את המגמה הזו? אם תשאלו אותי, אני חושבת שהיא חלק בלתי נפרד ממגמה עולמית בקרב צעירים, של התנערות ממוסרות הדתות והערכים ה"ישנים" שלהן ואימוץ זהות גלובלית, חילונית ולא משויכת. בכל זאת אני חושבת שכישראלים יש לנו סיבה טובה לדאוג מהעובדה שהדת היהודית בצפון אמריקה הולכת ונעלמת אט אט: הצמצום המספרי ביהודי ארצות הברית עשוי להוביל לצמצום הסיוע המדיני והפוליטי מצד ארה"ב, שעלול לגרור אחריו צמצום הלגיטימציה בדבר זכות הקיום של מדינת ישראל וזה עוד בלי לדבר על אנטישמיות, שהולכת ופורחת ככל שמספר היהודים במדינה כלשהי הולך וקטן.  

זוגיות? קודם תתגייר

חווית השליחות מפגישה אותי עם המון שאלות זהות מהותיות. אחת מהן היא השאלה המתבקשת: למה לבחורה חילונית לחלוטין, חשוב לצאת אך ורק עם יהודים?

מכיוון שיהדות היא לא רק דת בשבילי, היא לא רק אוסף חוקים ומצוות. עבורי יהדות היא תרבות, לאום, היסטוריה ושייכות. קשר עמוק, ייחודי וחוצה דורות, שאני לא רוצה לנתק ומקווה שילדיי העתידיים יבחרו לשמר גם כן.

זאב ז'בוטינסקי
היה לו הגדרה יפה ליהדות. סבא רבא זאב ז'בוטינסקי
דווקא כאן במונטריאול הקרה, רחוק מהבית ומהמדינה שבה היהדות היא חלק טבעי מחיי היומיום (כן, גם בתור חילונית שהתגוררה בלב תל-אביב), הזהות היהודית שלי מתחדדת, מתחזקת והופכת להבנה ברורה: לסוגיית האמונה או אי האמונה באלוהים, אין קשר להיותי יהודיה. לא בחרתי להיוולד כיהודיה, אבל אני בוחרת להישאר יהודיה כי אני מרגישה שיש משהו קמאי, נכון ואמיתי בזהות הזו. חלק בלתי נפרד מהבחירה שלי, הוא למצוא בן זוג יהודי – גם אם בדרך איאלץ לוותר על אהבת חיים פוטנציאלית בגלל שהוא לא מוכן להתגייר – ויחד איתו לגדל ילדים חילוניים, אבל יהודים מעבר לכל ספק.

סבא רבא שלי, זאב ז'בוטינסקי, היטיב לתאר את החשיבות בגדילה על ברכי התרבות היהודית כשכתב: "אם יקיים התלמיד את המצוות – זהו עסק שלו, אולם את המנהגים הוא צריך לדעת, כשם שהוא צריך לדעת הסטוריה וספרות; מכיוון שהמנהגים הם גם ספרות וגם הסטוריה".

יהדות היא לא רק דת. היא ספרות, היא הסטוריה, היא רוח. יהדות היא לאום, מסורת, משפחה וחגים. יהדות היא הכרח, מצד אחד, ומצד שני – היא גם בחירה. ואני בוחרת להמשיך ולהשתייך לעם המפואר הזה – גם בבחירותיי הרומנטיות, בגלל ולמרות הכל.