מייקי אלרוי עשה בשבוע שעבר מעשה הרואי. הוא החליט שהגיע הזמן שחבריו בחוג לתקשורת במכללה למנהל ידעו שהוא לא סתם בחור מקסים ומתוק. באירוע מתוכנן בקפידה, מלווה במצלמות של חדשות ערוץ 2, הוא יצא מהארון בפני כל המחזור שלו (150 איש) וגילה להם שהוא בעצם טרנסג'נדר, שהיה פעם ילדה בשם מישל. זה היה אירוע מטלטל, שהפך גם לכתבה מרגשת בחדשות ערוץ 2. החום שקיבל מחבריו היה די מדהים.
אלרוי אולי לא קיבל תשומת לב כמו השער של קייטלין ג'אנר בואניטי פייר, אבל היציאה שלו היא אחת מסדרה של אירועים שבהם הקהילה הטרנסג'נדרית, שמובילה השנה את מצעד הגאווה, לוקחת לעצמה את הפוקוס שמגיע לה בזכות ולא כחסד ממישהו. כתבה במוסף הארץ, לפני חודשיים, חשפה כמות גדולה של בני נוער שיוצאים מהארון כטרנסג'נדרים בתיכון. התחושה הכללית היא שהטרנסים סוף סוף מצליחים להרים את הראש כקהילה ולדרוש את הכבוד המגיע להם.
במקביל, עם או בלי קשר, מתרחשת בשנה האחרונה עוד יציאה גדולה מהארון. הפעם מהארון הפוליטי הימני. זה התחיל ב"צוק איתן" עם אינספור פוסטים של הומואים ימנים, והמשיך במערכת הבחירות, שבה הובהר סופית שההתפלגות הפוליטית בתוך קהילה הלהטבי"ת (ובעיקר אצל ההומואים) דומה מאוד להתפלגות הישראלית הרגילה. כלומר, יש קהל עצום של תומכי ליכוד וימנים בכלל. וזה מלווה אפילו בסלב.
נדב אבקסיס ירשם בתולדות הקהילה הגאה כהומו המפורסם הראשון בישראל שהודיע בקול רם, לפני הבחירות האחרונות, שהוא מצביע ליכוד. אבקסיס פעיל מאוד בפייסבוק והתמיכה שלו בליכוד נפרטת די בקביעות לפוסטים משעשעים שבהם הוא תוקף את השמאל והתקשורת. זה קרה במקביל לצמיחתו של התא הגאה בליכוד, שהפך לאחת הקבוצות הפופולריות בתוך המפלגה והוביל שם לשינוי פנימי עצום, שאת השפעתו המלאה עדין מוקדם להאריך.
ליציאה הזאת יש גם הסבר. בעבר נאלצו להטבי"ם רבים מהפריפריה לעבור לתל אביב, לעיתים תוך יצירת נתק עם המשפחה, ולהמציא את עצמם מחדש. באופן טבעי רבים מהם אימצו אז זהות קוסמופוליטית, נטולת שורשים. בעידן החדש, שבו היציאה מהארון הפכה קלה יותר בשכבות רבות באוכלוסייה, גם משבר הזהות הוא צנוע יותר. צעירים רבים כלל אינם נדרשים להשתנות, והם יכולים לשמר באהבה את הימניות והמסורתיות שעליה גדלו בבית אבא.
שני סוגי היציאות האלה, של טרנסים ושל ימנים, מחדדים את התחושה שעם הכניסה לאירועי הגאווה 2015, הקהילה הגאה נמצאת בתהליך של שינוי גדול. מצד אחד יש עלייה בכמות המשפחות ובכמות ההומואים שהופכים להורים; ומצד שני הקבוצה שנחשבה תמיד למוחלשת ביותר, הטרנסג'נדרים, מתחזקת וזוכה לבולטות ונראות, שמשנה את כל הדיון על מהי נורמטיביות ומה הם גבולות הקונצנזוס. אלרוי למשל, חולם על זוגיות עם בחורה סטרייטית, שתקבל אותו כגבר לכל דבר.
ביום חמישי הבא, ערב לפני מצעד הגאווה, יתקיים שוב במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב הקוקטייל החגיגי שבו פוליטיקאים מכל המפלגות יבואו לברך את הקהילה. בשלב זה עדין לא ברור מי ייצג את הליכוד, אבל סיכוי סביר שזה יהיה השר משה בוגי יעלון. אם ההגעה תצא לפועל (יש עדיין בעיות תיאום, יש אירוע מקביל של הליכוד) זו תהיה הפעם השנייה שיעלון מגיע למרכז.
הפעם הקודמת הייתה לפני הבחירות. יעלון הגיע אז לפאנל פוליטי כשהוא מלווה בסרטון שהקליט ראש הממשלה. בסרטון קרא נתניהו ל"הומואים, לסביות, חברי וחברות הקהילה, להצביע לליכוד". הוא גם הסביר למה. "לנו יש במקום ה-32 מועמד גאה, אמיר אוחנה, איש רציני שייצג אתכם". יעלון עלה אחר כך והוסיף: "אני מגויס כדי לאפשר לחברי הקהילה לקיים חיי משפחה, כולל נישואין".
יעלון הוא לא סתם שר. הוא שר הביטחון. הוא האחראי למערכת השמרנית והנוקשה ביותר במדינה. וכאשר ראש המערכת הזאת מתייצב שוב ושוב לצידה של הקהילה הגאה, הוא שולח מסר מאוד חשוב, שבוודאי מחלחל מטה לכל הדרגים. אפשר בהחלט לומר שזה לא מקרה שבשנה שעברה התפרסם כי בצה"ל משרת כרגע קצין טרנסג'נדר ראשון, ובהצלחה.
התמיכה של יעלון גם מדגישה את השינוי הפוליטי. בכנסת הקודמת היו אלה יאיר לפיד ויש עתיד שהובילו את הטיפול בזכויות הקהילה. לפיד היה זה שהפך את הנושא הלהטב"י לאחד מדגלי המפלגה שלו, בזמן שהשרה יעל גרמן מנצלת את שהותה במשרד הבריאות כדי לקדם במערכת את זכויותיהם של הטנרסג'נדרים ואת חוק הפונדקאות. מול התנגדות קבועה של נפתלי בנט והבית היהודי, היה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו שנתן רוח גבית לפעילות של לפיד.
זו הייתה קדנציה קצרה, רוב היוזמות של יש עתיד לא הספיקו לצערנו להתממש, וכעת יהיה מעניין לראות איך תפעל ממשלת הימין החדשה והמסונדלת על ידי חרדים ומתנחלים דתיים בענייני הקהילה. הבעיה היא שלאופוזיציה יהיה קשה מאוד לבוא בטענות. מרצ לא עשתה מאמצים גדולים לשמר את חברותו של הח"כ הגאה והמוצלח ניצן הורוביץ, וכמובן לא דאגה לו למחליף. על מצבה האומלל של מפלגת העבודה ביחסיה עם הקהילה אין צורך להרחיב שוב את הדיבור. שתי המפלגות יחד מגמגמות בענייני הפונדקאות, שמטרידה קהל רחב מאוד של הומואים שמעוניינים להפוך להורים, וללפיד בוודאי לא יפרגנו להוביל מאבקים.
במילים אחרות, הכל מתערבב עכשיו, כאילו מישהו מחלק מחדש את כל הקלפים. את התוצאות, שהן לעיתים מפתיעות, ניתן היה לראות במשבר האחרון סביב רעידת האדמה בנפאל. בזמן שראש הממשלה והשר גלעד ארדן מיהרו להודיע תוך שעות ספורות כי יביאו את כל תינוקות הפונדקאות לישראל באופן מידי, התמלא הפייסבוק באנשי ובעיקר נשות שמאל שתקפו את ההומואים שמשתמשים בשרותי פונדקאות, ובוודאי את מי שעוזר להם. נתניהו וארדן אכן הביאו את תינוקות הפונדקאות לארץ, וזכו בתמונות מפרגנות. איפה נמצא את תמונות הגאווה המוצלחות של השנה הקרובה? את זה בינתיים קשה מאוד לנחש. שיהיה חג גאווה שמח לכולנו.