שמועות הן עניין מוזר. בשנתיים האחרונות מסתובבת שמועה בתל אביב שנפגשתי בעבר עם שרה נתניהו לדון בשאלה מה יקרה אם הבן שלה יצא הומו. האם השמועה הזאת נכונה, שאלו אותי לפחות 50 איש, חלקם בכירים מאוד בתקשורת. התשובה היא שזאת שמועה מארץ השמועות. מעולם לא קרה. איך נולדה השמועה הזאת? לעולם לא נדע. 

גם בימים האחרונים, למרות שאני בארצות הברית (כבר חוזר, לא לדאוג), הגיעו אליי פניות שונות ומשונות כדי להבין "מה אתה יודע". אז מאחר שזאת רכילות לוהטת לא אחזיק אתכם במתח. אני לא יודע כלום. וזה גם לא מעניין אותי. הוא בחור צעיר, אולי הוא מבולבל ואולי לא. בכל מקרה אני מציע שתעזבו אותו בשקט, במיוחד מכיוון שהדיון אם הוא כן או לא אינו נובע מאיזה רצון לחזק את הקהילה, אלא סתם מסקרנות רכילותית שיש סביב משפחת נתניהו. 

אני רוצה קצת לעלות מדרגה. הדיון סביב יאיר נתניהו כפי שהתקיים השבוע מעלה לא מעט שאלות מעניינות על היחס של התקשורת לנטייה מינית. מצד אחד כבר שנים שהבחור הזה מסומן כמעין רויאלטי ישראלי, סוג של אצולה חדשה. עד כדי כך שהפרשנים הפוליטיים כבר הודיעו שאמו בונה אותו להיות יורש לאביו בדרך לשושלת בסגנון ג'ורג' בוש. הוא מצידו מתנהג כנסיך כתר אנגלי, עם חברים ואנטוראג׳ וכל מה שהמעמד מחייב. 

כבר שנים שכל יציאה שלו לבילוי מדווחת. הייתה החברה הנורווגית, הייתה חברה ישראלית. כרגע הוא במצב שכל יציאה שלו מהבית שווה פפראצי. בתוך כל זה יש גם שמועות, שאם אני זוכר נכון, מקורן באיזה עמוד פייסבוק שהוא ניהל בגיל 17. אז למה זה לא מעניין אותי? כי מה שקורה אצל יאיר נתניהו זה באמת עניינו הפרטי.

להיות בארון, מבחינתי, זה לקחת את מה שהקהילה מאפשרת ולא לתת בחזרה: לספר להורים, להתחיל עם בחורים, לצאת למסיבות, להופיע באירועים, להיות חלק מהקהילה - ורק להתעקש שהתקשורת תסתיר את זה. יאיר נתניהו לא נמצא במצב הזה. הוא לא שייך כרגע לקהילת הלהט"ב בשום צורה. ולכן לקהילה, אם מותר רגע לדבר בשמה, אין שום עניין בנטיותיו, מעבר לעניין הרכילותי שיש לכל עם ישראל בבן הבלונדיני של ביבי ושרה.

לי לוי, יאיר נתניהו (צילום: צ'ינו פפראצי)
פברואר 2015. יאיר ולי לוי מסעירים את מדורי הרכילות | צילום: צ'ינו פפראצי
מה שקרה השבוע זה שמדור הרכילות של עיתון ידיעות פרסם ידיעה שרומזת שיש לו חבר, ומיד למחרת התקפל עם ידיעת התנצלות על הרמיזה והסביר שיש לו חברה. יום אחר כך הצטרפו גם וואלה סלבס למסיבה עם תמונות של החברה החדשה והודעות שהרמיזות כאילו יש לו חבר, חס וחלילה, אינן נכונות.

אאוטינג אמור להיות כלי פוליטי של הקהילה כנגד חברים מהקהילה שגורמים לה נזק בעצם היותם בארון. והוא כלי מסוכן שיכול להפוך לצערי למשחק בידי אנשים שטובת הקהילה כלל אינה מעניינת אותם. מה שקרה השבוע זה שהידיעה הרכילותית נראתה לרבים כעוד שלב במלחמה בין ידיעות לנתניהו, ובתור שכזאת היא לוקחת את יחסי התקשורת והקהילה שני צעדים אחורה. 

אי אפשר להאשים את ידיעות אחרונות בהומופוביה. כמו רוב גופי התקשורת בישראל, העיתון מקפיד כבר שנים על יחס חיובי ומעלה לקהילה. ועדיין יש את העניין הזה עם הארון. ידיעות משתתף ביחד עם כל התקשורת הישראלית בפיאסקו של חבר הכנסת שחזר לארון, לכן היו אמורים להיות שם זהירים מאוד בבואם לרמוז על נטייתו המינית של מישהו, ועוד במדור רכילות.

נטייה מינית היא לא רכילות. היא עניין פוליטי. ומי שבאמת מתעניין בזכויות שלנו צריך לזכור כל הזמן שאי אפשר להשתמש בעובדה שמישהו הוא הומו, או גרוע מזה, שיש שמועות עליו, ככלי ניגוח. כשאני מתעקש שאנשים צריכים לצאת מהארון אני מדבר על אנשים שכבר גיבשו את זהותם, חיים באופן שלם עם מי שהם, ומונעים מהקהילה את הכוח שביציאתם הפומבית.

קחו למשל את הכנסת. יש שם את הח"כ שחזר לארון; יש את הח״כ הטרי שרון גל שהסביר בראיונות כי היו לו התנסויות עם גברים, אבל באותה נשימה גם הוסיף שאינו מרגיש שייך לקהילה ועשוי להצביע נגד נישואים חד מיניים אם תהיה החלטה קואליציונית כזאת; אבל יש גם ח"כ בכיר שיש לו בן גאה מחוץ לארון וזה מעולם לא אוזכר בשום מקום מכיוון שלבן ולאב יש רצון לשמור על פרטיות. אז אולי זה מאכזב אותי, אבל אני מכבד את זה. וברור שהתקשורת מכבדת את זה. כי התקשורת עדין נמצאת בעמדה המיושנת שלאזכר שמישהו הוא הומו זה משהו שעשוי להיות בעיה. ולכן הדיון אם להגיד או לא, תמיד לוקח בחשבון גם איזו בושה קמאית שטרם נפטרנו ממנה. 

וכשזאת נקודת המוצא, יש מעידות. מצער אותי שאיש מהנוגעים בדבר לא שם לב שהידיעה, וגרוע ממנה - ההתנצלות, וגם הידיעה בוואלה סלבס, למרות הטון המבודח והקליל, בעצם שידרו את אותו מסר גרוע: ניצלנו, הילד בסדר!!! וחבל, כי אני בטוח שאיש לא התכוון שזה יצא ככה. לא בידיעות ובטח לא בוואלה סלבס שהם תמיד מאוד גאים ומיליטנטיים. בעידן החדש, שבו יש כל כך הרבה אנשים טובים ורציניים מחוץ לארון, כדאי להזכיר שרמיזות מהסוג הזה לוקחות את כל הדיון אחורה למקומות שבהם להיות הומו היה סוד אפל. בעידן שבו לולי ולולי הם אהובי הקהל ובצה"ל יש קצין טרנסג'נדר, אפשר בהחלט להתקדם ולהפסיק עם דברים מהסוג הזה. 

ולגבי הנער עצמו: הוא ממילא חי בבית זכוכית וכל מעשיו נבדקים בזכוכית מגדלת. הוא הצהיר השבוע שהוא סטרייט, אז שיהיה בריא. גם אם הוא היה גיי, אני מקווה שהוא לא היה מפחד מזה ומי יודע, אולי היה יכול להפוך ביום מן הימים לח"כ גאה שהיה עושה כבוד לקהילה שלנו. אבל מה שהכי חשוב, אני מקווה שיאיר נתניהו מבין שהומו זה לא קללה.  אם אמרו עליך, ואתה לא, לא קרה כלום. לגמרי בקטנה. 

לכל כתבות המגזין