לפני שבועיים הלכתי לחנות החדשה של "Ishare " בפלורנטין. השעה הייתה שבע, רוח נעימה נשבה והרחבה החדשה בין בנייני רביעיית פלורנטין הרגישה קצת פריז. החנות של אפל הייתה די ריקה, המנהל היה נינוח ונחמד, ואחרי שעה יצאתי משם כשאני סוף סוף מבין איך עובד האפל טי.וי. ואיך נכון להתחבר מהטלפון שלי לטלוויזיה.

לכם זה אולי נראה טריוויאלי, אבל מבחינתי זה היה כמעט נס. הוא הסביר לאט, חזר כמה פעמים על דברים שלא הבנתי, ובסוף הסכים שאצלצל אליו לשאול שאלות אם אשכח. החיים שלי השתנו ברגע. אחת החרדות הכי גדולות בעידן הזה היא הטכנולוגיות החדשות שאתה לא משתלט עליהן למרות שכולם אומרים שזה נורא קל.

וזה לא קל. או שלוקח זמן להבין את ההיגיון, או שאין זמן. זה לא קל. זה אף פעם לא קל. יצאתי מהחנות של אפל בהרגשה שהנה, כבשתי עוד פסגה בחיים. קניתי מאפה בחנות, והבנתי שאני מוכן להתמודד עם סנאפצ'ט.

תפנו לי זמן. המון זמן

אם יש דבר אחד שמטריד עכשיו כל אדם מעל גיל 35, וגם צעירים יותר, זה איך לעזאזל אני מגיע לסטטוס קוו עם סנאפצ'ט. בתקשורת כתוב כל הזמן שזאת האפליקציה הכי פופולארית בעולם כרגע, שבני נוער עפים על זה, שסנאפצ'ט זה העולם הבא. אז מה איתנו, הזקנות?

כבר לפני שנה, האחיינים שלי הראו לי איך משתמשים בזה. אז עוד לא כל כך הבנתי בשביל מה צריך את זה, אבל הבנתי שזאת דרך לתקשר איתם. אחר כך לא נגעתי בזה שנה. מי שניסה קצת לעזור לי היה יניב ויצמן. הוא בעל משרד פרסום שמתמחה בבני נוער ושם סנאפצ'ט זאת מילה שמקבילה לאלוהים. הוא אפילו פרסם בבלוג שלהם מדריך שמסביר לזקנים איך משתמשים בזה. 

אבל גם זה לא עזר. ניסיתי להיאחז בטל ברמן. הוא אוהב לדבר בתכנית הבוקר שלו עם אביעד קיסוס על סנאפצ'ט ולהסביר שהיא מגדירה אותו כאדם זקן. שהילדים שלו מסבירים לו שוב ושוב כמה זה קל ואז הוא שוכח את ההסבר ולא מצליח להבין למה צריך את זה. גם ניסן שור הצטרף לטרנד הזה ב"הארץ" - הוריד את האפליקציה ואז העיף אותה בבוז.

אבל איכשהו היה לי ברור שזקנה או התעלמות, היא לא העניין כאן. את ההארה הגדולה שלי קבלתי בפיצוציה הקרובה לביתי. פגשתי שם את טל קלאי, שחקן רציני בתיאטרון, שרבים מכירים גם בתור טל טלולה בונט מלהקת פאות קדושות.

השעה הייתה שעת צהריים, וטל לא מיהר לשום מקום. לפני שהספקתי להגיד לו שלום הוא כבר שלף טלפון וצילם אותי בסרטון חמוד. עוד רגע וכבר היה עוד סרטון, ועוד אחד. הוא סידר לי אוזניים גדולות, לשון, כתר ומה לא. עמדנו שם וצחקנו דקות ארוכות. וכשנפרדנו פתאום הכל היה ברור. סנאפצ'ט היא האפליקציה לאנשים שיש להם פנאי. זאת האפליקציה שאין בה שום צורך. היא הפורמט המצליח הראשון ברשתות החברתיות שאינו מיועד באמת להעברת מסרים או לאינפורמציה. סנאפצ'ט הוא פשוט תחביב.

משחק לילדים גדולים

זוכרים את הדיונים הראשונים על פייסבוק? למה שכולם יראו איזה עוף אכלת ואיפה היית בחופש? אז אם לעשות רגע סדר, הפייסבוק מכיל חיים שלמים, אתה יכול להביט בעמוד של מישהו ולדעת עליו כמעט הכל, להכיר את דעותיו, את משפחתו, את הדברים הקטנים והגדולים שממנו מורכבים חייו. גם אנשים שמתאמצים מאוד לייצר איזה מצג שווא בפייסבוק, לא באמת יכולים להסתיר את מצבם האמיתי.

האינסטגרם הוא גרסה מצולמת ופחות מחייבת של אותו דבר. כמה פעמים אפשר לראות את העוגה הנהדרת או את הילד המתוק שלכם מתלכלך מגלידה? בתכלס אינסטגרם יהיה בסוף עוד תחליף לפורנו. טוויטר הוא בעיקר לאנשים שחשוב להם כל הזמן להגיד משהו. לכן בארץ הוא פופולארי בעיקר אצל עובדי תקשורת. מה קורה ביבי? מה את אומרת שלי? כולנו אורלנדו, כולנו פריז, וכולנו אבלים על מותו בטרם עת של דיווויד בואי השם יקום דמו.

סנאפצ'ט זה הרבה פחות מחייב. זה בעצם כלי למשחק ולא יותר. לכן הוא מתאים כל כך לאנשים צעירים שממילא אין להם היסטוריה והעתיד לא מזיז להם. גם עכשיו, כשחברות מסחריות מצליחות לתקשר עם טינאייג'רים דרך האפליקציה ובעזרת הסטוריז (storys), ברור שהעניין האמיתי זה לשלוח תמונות מגוכחות שלך אוכל סנדוויץ' בזמן שמודבק לך פרצוף של כלב חמוד. אז אם אתה עסוק כל היום בעבודה רצינית, אין לך רגע לבזבז, ברור שלא באמת תתקשר דרך סנאפצ'ט. גג בהפסקת צהרים, החבר שאוכל איתך יעשה איזו שטות. אם יש לך ילדים, סוף סוף נולדה האפליקציה שבה אתה לא מנג'ס להם.

התפעול של זה הרי באמת לא מסובך. זה שטויות. עוד ניסיון, עוד שני ניסיונות, ולמדת את כל התורה. אין בזה הרבה. כל השאר זה פנאי. וככה, אחרי שהבנתי את כל זה, הרגשתי שוב אדם מעודכן שאי אפשר עליו.

ביום שלישי בבוקר, התקיימה פגישה ראשונה של כל אנשי הצוות של "אייל גולן קורא לכם". אחרי שעשינו סלפי מתבקש, מישהו אמר משהו על סנאפצ'ט. אז מאחר שאני בעניינים, כשחזרתי הביתה צילמתי סרטון והעברתי אותו לכולם, שזה כמובן משהו של זקנים, כי בעצם כולם אמורים לראות אותו בסנאפצ'ט. אבל אנחנו רק בתחילת הדרך, אז העברתי אותו לקבוצת הווטסאפ שפתחנו ומיד זכיתי למבול סרטוני תגובה עם הרבה אוזניים.

כל החברים בקבוצה הם אנשים מבוגרים, והם כולם לא מפחדים מסנאפצ'ט. מה שנקרא, ניצלנו!! עד האפליקציה הבאה.