הסיפור על כנופיית הנערים בירושלים הוא מהדברים האלה שאתה אף פעם לא מבין עד הסוף. המשטרה אינה משחררת הרבה פרטים בינתיים, אבל הנה מה שידוע: כמה נערים בני 17-15, תלמידי תיכון, החליטו שהם רוצים להרביץ להומואים. לא ברור מהי האידיאולוגיה שעומדת מאחוריהם וככל הידוע הם אינם קשורים באופן מסודר לאף ארגון מוכר. אולי הם רצו להפחיד אותם, אולי לגרום להם לשנות את דרכיהם. לך תדע. אולי סתם בא להם לתת מכות למישהו, והומואים נראו בחירה מעולה.
מה שמעניין הוא ההתארגנות. כמה שבועות לפני המצעד בירושלים פתחו הצעירים פרופיל ב"גריינדר", אפליקציית היכרויות להומואים. אחד מהם היה ממונה על השיחות עם בחורים פוטנציאליים, אחד נידב את התמונות שלו. השיחות, אחת מהן עם נער בן 17, היו ארוכות ומפורטות. זה לא היה מהיר בסגנון הערים הגדולות; מי שראה את השיחות מסביר שזה היה דומה לתחילתו של רומן נעורים.
מאחר ששני הצדדים דיווחו שהם בארון וקצת מפחדים, הפגישה נקבעה לפארק בדרום ירושלים, ימים ספורים לפני מצעד הגאווה בעיר. רק כשהגיעו לשם הקורבנות התברר להם שזה מארב. הנערים חיכו להם עם קרשים וחבטו בהם לפני שהצליחו להימלט.
נער בן 16 התלונן במשטרה. במחלקת הנוער בתחנת מוריה בירושלים התרכזו מאוד, הגיעו לעוד שני בחורים שחטפו מכות באופן הזה ודרכם לחבורה של הנערים המכים. נדמה לי שיהיה מרתק לשמוע אותם מסבירים מדוע הם יצאו למבצע הנועז. בעיני מי רצו לשאת חן? האם זה נראה להם תיקון עולם? אולי סתם הזדמנות להראות עליונות על חלשים?
בני נוער עושים שטויות, תמיד. החבורה הספציפית מורכבת מנערים ללא עבר פלילי, למעט אחד שיש לו איזה תיק לא רציני במשטרה. אין דרך לעקוף את ההנחה שהאלימות המילולית ברשתות כלפי להט"בים היא הכר הפורה שעליו נולד המבצע הזה. מזל שיש מבצעים גם מהצד השני.
ישראל מחכה לביבי
מחאת הלהט"בים, שהחלה בחוק הפונדקאות, הפכה בינתיים למשהו שונה לגמרי. ארגון הטרנסים "מעברים" הצליח לדחוף את מאבק הטרנסיות לקדמת הבמה, ולצד התארגנויות כמו "קבוצת שורפות הצמיגים" נוצרה רשת שעוקבת כרגע אחרי כל גילוי שנאה ואלימות כלפי הקהילה. כך היה לפני שבוע כשעובדת בסניף "ניו פארם" באיכילוב התעקשה לפנות לטרנסית בפנייה ממין זכר, למרות כל הבקשות שהופנו אליה. האישה הטרנסית צילמה סרטון שהופץ ברשתות, ובינתיים כבר הייתה פגישה בין אנשי האגודה, מרכז ניר כץ והנהלת החברה, בניסיון להגיע להסדר כלשהו.
ביום ראשון הקרוב, בשעה חמש וחצי, מתוכננת הפגנה באופקים מול סניף קופת חולים כללית. מתברר שבניגוד למקובל בקופות אחרות, בכללית עדיין מתעקשים לדבר במין זכר אל טרנסית מקומית שמשתמשת באופן קבוע בשירותי המרפאה. אז ההפגנה באופקים אולי לא תהיה של אלפי אנשים, אבל היא תהיה, כי גם לטרנסית שגרה באופקים מגיעה תמיכה של להט"בים. ועכשיו יותר מאשר בכל זמן.
חלק מהשנאה כלפי הקהילה הגאה הוא קמאי ונובע כנראה מפחדים לא מוסברים שמייצרים אלימות, לפעמים בגרסאות ממש משונות. כך למשל החליט פונקציונר בקניון עזריאלי במודיעין לעבור ולדרוש מהחנויות בקניון להסיר דגלי גאווה. זה שוב סיפור מעט משונה: כמה תושבים במודיעין החליטו לארגן היום (חמישי) אירוע גאווה בקניון. הנהלת הקניון תמכה, אבל אז החליט אותו פונקציונר – ככל הנראה על דעת עצמו - לחייב את כל החנויות להסיר את הדגלים. אחרי מבול קצר של הודעות ווטסאפ לכל הנהלת עזריאלי, לא רק שהדגלים חזרו: על הקיר החיצוני של הקניון נתלו עוד דגלים באופן רשמי.
בתמונה הגדולה, בנימין נתניהו עדיין לא נפגש עם חן אריאלי, יושבת ראש האגודה. הכנסת בפגרה, כך שממילא אין עם מי לדבר, אבל ההצלחה הגדולה של המחאה עד עכשיו היא באופן שבו עוררה את הקבוצות השונות בקהילה להילחם על שלהן - בין אם אלה הומואים שדורשים פונדקאות בישראל או טרנסיות שדורשות בשלב ראשון שידברו אליהן יפה. ככל שעולה רמת האלימות ורמת הקללות נגד הקהילה ברשתות ואצל החרד"לים, כך עולה רמת האגרסיביות של הקהילה מול כל גילוי של אלימות.
קבלו תיקון, הם לא סוטים
אם רוצים לסיום טיפה של אופטימיות, כדאי לקרוא את המאמר שפרסם השבוע ב"מקור ראשון" הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות (וכדאי תמיד לציין שמשכורתו משולמת מהמיסים שלנו). הטקסט שלו אינו נטול הומופוביה, שלא לומר מלא בהומופוביה. הוא מסביר למה טוב לעשות טיפולי המרה, למה הומואים צריכים להתאפק, למה הם הורים פחות טובים ועוד מלא שטויות מהסוג הזה. הדבר היפה בטקסט הוא קריאתו שלא לכנות אותנו "סוטים" וטענתו כי ההתנפלויות של הרבנים עלינו מיותרות ומרחיקות קהל גדול של להט"בים דתיים, שמגיע להם לחיות בתוך הקהילות שלהם.
זה טקסט קשה לקריאה. כמו רבים מחבריו, גם הרב מדן מסתמך כביכול על מחקרים, ולמרות שהוא לא מציין איזה, ברור שהם מחקרים של אוונגליסטים מטורפים וחשוכים באמריקה. מחקרים שבדרך כלל גם עושים מניפולציות בעובדות. הוא מאוד מתרגז שנוצרה חלוקה - הלהט"בים הם בני האור והרבנים הם בני החושך. הוא כועס על היועץ המשפטי לממשלה, על הצבא ועל כל מי שנותן יד להגברת השיוויון. אבל כאמור, הוא יוצא נגד השיח הקיצוני ונגד הקללות וההעלבות שהופיעו במכתב הרבנים נגד הקהילה הגאה. אז זה לא הרבה, ובכל זאת הוא חושב שצריך לדבר אלינו יפה. צעד קטנטן לסופ"ש.