אז מה היה לנו רק השבוע? בואו נסכם:

  1. הפרסומת של "באמונה" שמציעה שכונת מגורים לדתיים, ללא מזרחים פרימיטיבים.
  2. "חדשות כיכר השבת" פרסמו שהרב ציון בוארון פסק שאסור לסמוך על רופא ערבי כי הוא אויב.
  3. אתר "סרוגים" פרסם מאמר על כך ש"חנוכה הוא הפתרון היהודי למחלת האיידס", והסביר מדוע דווקא השחורים חסרי הערכים באפריקה הכי סובלים.
  4. בחדשות ערוץ 2 אמר הרב קנייבסקי שלימודי נשים במוסדות אקדמאים זה יותר גרוע מהכבשנים באושוויץ.

מה משותף לכל האירועים הנהדרים האלה? העובדה שהם אינם נתונים למרות הפוליטיקלי קורקט. יוצרי הסרטון, עורכי החדשות בשני האתרים וכמובן הרבנים – אף אחד מהם לא חושב שעליו לשקול תקינות פוליטית לפני שהוא פותח את הג'ורה. בא להם – הם אומרים.

בשנים האחרונות נהוג לזלזל בעניין הזה של תקינות פוליטית, אבל דווקא שרשרת האירועים של השבוע האחרון, וזה עוד בלי שאמרנו כלום על מעשיו החוקיים של ינון מגל, מזכירה לי שתקינות פוליטית זה צורך. שהגיע הזמן להפעיל יותר לחץ בענינים האלה.

הייתי יכול לכתוב כאן שכל האנשים שהזכרתי הם חבורת פרימיטיבים נכשלים ונאנדרטלים, לטעון שהם לא ראויים לשום תמיכה רשמית של המדינה, ואפילו להסתמך על דעותיהם הנחרצות של הרב המנוח עובדיה יוסף וביתו תיבדל לחיים ארוכים עדינה בר שלום, ואז היו מאשימים אותי בשנאת חרדים או משהו כזה. אבל אין שום צורך. אין בי שום שנאה לחרדים או לדתיים מכל סוג; אני רק חושב שסולחים להם בקלות רבה מידי. לבקש מהם לשנות חוקים זה אולי קשה, אבל לשמור על הפה זה קצת יתר קל. צריך לחייב אותם להתעדכן וללמוד שהעולם אולי נברא בשבעה ימים, אבל מאז קרו בו כמה דברים.

וצריך לשים אליהם לב. למה שרב מכובד כמו הרב ציון בוארון, שאני מממן את המשכורת שלו, חושב שמותר לו לדבר ככה על רופאים, רופאות, אחים ואחיות ערבים בבתי החולים בישראל? מאיפה יש לטיפוס הזה את החוצפה לפגוע באנשים האלה שעובדים כל כך קשה ובמסירות, אנשים שכל מי שהיה במאה שנה האחרונות בבית חולים בישראל זכה להנות משרותיהם?

כמה חבל שאי אפשר לסמן את כל הקהילה והמשפחה של הרב הזה ולדאוג שבחודש הקרוב אף ערבי לא יסכים לטפל בהם בבית חולים. ובכלל למה שהערבים האלה, שהם אזרחי מדינת ישראל, יממנו במיסים הרבים שהם משלמים מהמשכורות הלא ענקיות שלהם את המשכורות הכפולות של האיש הזה שבטוח מקבל כסף גם כדיין בבית הדין הרבני וגם כראש בית כנסת, ובטח יש לו עוד ענינים. האזרחים הערבים של מדינת ישראל, בעלי תעודות הזהות הכחולות, חיים גם ככה במציאות כמעט בלתי אפשרית, למה שאנשי ציבור, עיתונאים, אתרי חדשות לא יזהרו בכבודם?

אז בקהילות הדתיות ממש לא מבינים על מה הרעש. אחד, אבישי גרינצוויג, מסביר באתר סרוגים את ההיגיון: "כן, הסרטון טיפשי וצוחק על ספרדים. במציאות נורמלית שאין אנשים שמתפרנסים מתחושת קיפוח עדתי, האנשים היו צוחקים או קצת נעלבים". מה שנקרא בסך הכל בדיחה לא מוצלחת, מה קרה? למה לעשות עניין מכל דבר?

אני מניח שכבר עייפתי אתכם. בסדר, אתם שואלים, הם אנשים איומים, אבל מה אפשר לעשות? אז מסתבר שאפשר. דווקא המאמר של אריה יואלי, שהוא אגב בוגר אוניברסיטת חיפה, הוא ההוכחה לכך. אותו יואלי החליט לכבוד יום האיידס הבינלאומי להסביר מדוע התרופה למגיפה היא החוסן היהודי. בין היתר הוא כותב: "מפת האיידס העולמית מלמדת כי בכל מקום בו המוסר שולט פחות, האיידס מופץ יותר. במדינות הנחשלות של אפריקה, נמצא המספר הרב ביותר של נשאי המחלה – היכן ששולטת הזנות וההפקרות, האיידס מתפרץ במספרים מבהילים."

זה כמעט מעורר רחמים. שהרי כל ילד שלמד בתיכון בחיפה, לא צריך אוניברסיטה, יודע שמגיפת האיידס באפריקה נשענת בעיקר על עוני, מחסור בתרופות ובערות. אין לה שום קשר לחיי הוללות. ואם את כל הכסף שנותנים לאברכים, היו מעבירים כתרומה נניח לזמביה, היה אפשר להוריד שם את רמת ההידבקות באיידס זמן קצר. אבל מה שיותר מעניין הוא שבכל המאמר הדידקטי, שיוצא נגד מין פרוע, וגם נגד קעקועים, יש זהירות רבה מאוד בענייני קהילת הלהט"ב. היא מוזכרת באגביות רק פעם אחת בקטע הבא: "האיידס מופץ בעיקר בגלל החלפת בני זוג או קיום יחסים מזדמנים, שלא לדבר על יחסים חד-מיניים. דרך ההפצה השנייה היא באמצעות מחטים המשמשים להזרקת סמים או לקעקוע הגוף ועוברים מאדם לאדם".

שימו לב: יואלי הזה אולי מוכן לתקוף את החברה החילונית וכמובן את השמאל, אבל מאוד נזהר מלהאשים את ההומואים שהם מפיצים את האיידס. ולמה? כי הוא למד בחושיו החדשים שעם ההומואים לא מתעסקים. הוא למד שצריך להיות זהיר ולהשתמש בניסוחים שהם יותר תקינים פוליטית. למעשה הייתי צריך לקרוא את המאמר פעמיים כדי להגיע למשפט המופרך שיחסים חד מיניים מביאים באופן גורף לאיידס.

בעיני, זה דווקא אופטימי. זה אומר שיש עוד תקווה. זה אומר שצריך להילחם בכל הכח בעסקנים כמו ישראל זעירא, שהוא לא רק מנכ"ל חברת הבנייה המשגעת "באמונה" אלא גם חבר הנהלת "תקומה" של הבית היהודי. צריך לעשות לו ולרב ובוארון ולאריה יואלי שיימינג באינטרנט, ולהעביר עוד ועוד את דבריהם ותמונותיהם, עד שהם ילמדו בסוף לדבר כמו שצריך. ויותר חשוב, צריך לחזור ולהגיד שבקול רם שתקינות פוליטית זה דבר טוב. ושזה צריך להיות הסטנדרט הנוהג. כי נשים, ערבים, מזרחים והומואים הם לא פראיירים של אף אידיוט שחושב שמותר לו סתם ככה להגיד עליהם דברים בלתי נסבלים.

לכל כתבות המגזין