הדבר הכי נחמד בעניין התרגיל של שאול מופז, זה שבמרחק 48 שעות הוא גרוע יותר מההדחה הראשונה של "האח הגדול". מי זה בדיוק שאול מופז? הוא באמת הודח ראשון? ואם הוא שר בממשלה, אז שר למה הוא בדיוק? אה, לכלום. מפתיע! ורגע, כמה חברי כנסת יש במפלגה שלו? ומה השם שלהם? יש אחד יקיר, לא? זה ההוא שנחשב חתיך, נכון? יא, וגם הכתבה על החתיך השני – זה שהושבע במקום ציפי לבני רק ליומיים וחבר של ההיא מ"מעושרות" – אז היא בכלל לא נכונה. הוא יהיה חבר כנסת שנה וחצי. כבוד! רגע, אחרי שנה וחצי כבר יש זכויות פנסיה?
אין מספיק תכניות סאטירה בישראל בשביל לנצל את כל הבדיחות שרצו ביומיים האחרונים על שאול מופז. אפילו המשפט היכנעי "הבדיחה היא עלינו" נשמע די משעשע בהקשר הזה. לא, באמת, מה חשב לעצמו שאול מופז כששיקר את כל השקרים האלה ורקח מאחורי הגב את מזימת ביטול הבחירות? ובואו נהיה כנים. שאול מופז חייב לפחות שנה וחצי כראש קדימה כדי שיהיה לו איזשהו סיכוי להביא בבחירות הבאות יותר משני מנדטים. במצב הנוכחי הוא פופולרי בערך כמו אהוד ברק, וזה גם הכח האלקטורלי שלו.
בסוף תזכרו ממופז את החיקוי של מריאנו
מצד הצופים, הקהל, המצביעים – תקראו לנו איך שבא לכם – ברור ששאול מופז הוא דמות עם תאריך תפוגה. ברור שכל מה שיישאר ממנו בעתיד זה החיקוי המצחיק של מריאנו. אבל כשאתה שאול מופז אתה לא יכול להבין את זה. אין לך את היכולת להביט על עצמך מהצד ולהבין שלאיש אין בך צורך. גם הרעיון שמהלך שקרניקי שכזה מחבל במערכת הפוליטית כולה ויוצר שכבה של עוד חוסר אמון בין העם לבין האנשים שהוא משום מה בחר לכנסת שלו, זה משהו שפוליטיקאים מאוד מתקשים לראות.
שנים הם אומרים בשיא ההתכוונות מילים כמו "דרך" ו"עקרונות", עד שהם שוכחים שכל ילד יודע להבחין מתי זו באמת דרך ומתי זה שקר כלשהו, במיוחד כשהשקר ענק, פיל שחור. אבל האם זה משנה? אז לפני כמה ימים שאול מופז שיקר לנו בשקר ענק ועכשיו לא יהיו בחירות, שזה גם קצת נחמד, כי אופס, מלא אנשים שכבר התאפרו וקנו שמלה צריכים להחזיר אותה לחנות. זה גם לא ממש משנה מי מרוויח ומי מפסיד מהסיפור הזה, כי במרחק של חודש מהיום כל הסיפור לגמרי יישכח, כמו עוד משבר קואליציוני שאיים לרגע להפיל את הממשלה. מדי פעם יש אחד כזה, ולא בטוח שלא יהיה עוד אחד בעוד כמה חודשים.
לבני חזרה להיות סחורה לוהטת
שלי יחימוביץ' מתה לבחירות. ובצדק, כי ברור שהיא תקבל הרבה יותר מנדטים. וראש הממשלה גם ישמח, כי ברור שעכשיו מצבו טוב, ולך תדע מתי כולם יתהפכו עליו. אנשים זה חרא של אנשים, יודע גם בנימין נתניהו. ואם יקרה משהו מקושקש ולא צפוי, העניינים יכולים להשתנות. הוא איש זהיר מאוד וקצת פרנואיד, וכך גם רעייתו השומרת עליו. והם יודעים שנכון להכות בברזל החם, כי אולי מחר הוא יתקרר.
אז מה בכל זאת למדנו מהפרשה המשגעת הזאת? שנתניהו כן יודע לפעמים להיות נאמן. עובדה ש"ישראל היום" היה העיתון היחיד שלא נאלץ לפרסם מהדורה שנייה, כי אצלו ידעו על המהלך, כלומר ישראל הפכה באופן רשמי למדינה בניחוח סובייטי שבה לראש הממשלה יש עיתון גדול ופופולרי ששומר עליו. למדנו גם שמשתלם לא להדבק לכיסא. הנה ציפי לבני שכולם ליטפו לה את הראש ואמרו איזה מסכנה היא, חזרה תוך דקה להיות סחורה לוהטת. נו, צריך לדעת למי להפסיד בבחירות על ראשות מפלגה.
יחימוביץ' מסתפקת בלהיות יונה
שלי יחימוביץ' היא כמובן המרוויחה הגדולה מכל הסיבוב הזה. כל יום שעובר היא נראית ונשמעת יותר ויותר כמו התקווה הגדולה של השפיות, תקווה שהיא אולי אפילו אפשרית. הבעיה היא כרגיל שיחימוביץ' לא מסכימה לדבר על פוליטיקת הסכסוך. בנאומה חוצב הלהבות בכנסת היא הסבירה כמה נתניהו ימני, ואז מיד הציבה את האלטרנטיבה: "אני פרגמטית ויונה". הנה לך כותרת, יונית: "שלי היא יונה פרגמטית". נקווה שטל פרידמן לא יופיע ביום שני הקרוב ב"ארץ נהדרת" עם שובך. מה יהיה הסוף עם הפרגמטיות הזאת וההתעקשות לא להגיד כלום, חוץ מיונה? אני מניח שאנשיה של יחימוביץ' חושבים שהסקרים מוכיחים שהיא צודקת. אני ממש מתעצבן מהקו הזה, אבל מה זה משנה? זה רק אני.
לסיום, נשאר רק לבדוק מה הוא השקר הגדול ביותר שנאמר בימים האחרונים. אז אל תטעו. זה לא מה שאמר מופז על נתניהו או בכלל. השקר הוא האמירות שמשהו ישתנה עכשיו. שיהיה חוק טל, שמישהו ידבר עם אבו מאזן, שתיפול שערה מראשה של איזו התנחלות מבודדת. יש לי חדשות בשבילכם. הכל יישאר אותו דבר. בדיוק. נדמה לי שההבדל היחיד הוא שלארגן שוב קיץ של צדק חברתי, יהיה הפעם הרבה יותר קשה. צדק חברתי זה הכי שנה שעברה. השנה אנחנו יותר בעניין של שיזוף, חזרה לחופשות בטורקיה ומכנסיים בצבעים זוהרים, נגיד צהוב. אם אתם רוצים את זה בסיסמה, אז "העם דורש כל מיני דברים". ומי שלא מתאים לו, אז לא מתאים לו. ביג דיל.