סניף הדואר השכונתי שלנו בפינת הרחובות לינקולן ויהודה הלוי עומד להיסגר. דואר ישראל לא באמת חייב דין וחשבון לתושבים, אז הגניבו מין הודעה שאיש לא שם לב אליה. הבניין כולו, שהיה שייך בעבר לבזק, עובר כנראה למשטרה. 7000 המשתמשים הקבועים, שגרים במרחק של עד 500 מטר מהסניף, ועוד אלפים מזדמנים, יצטרכו החל מעוד חודש לכתת רגליים לסניף גדול ורחוק. הם גם לא ייהנו יותר מהשירותים של איתן המנהל המקסים ואביבה האדיבה ושאר הצוות, שהוא מופת לכור היתוך בין חילונים לדתיים, יהודים וערבים ומה לא. אני בטוח שבתהליך הזה יפטרו מעובדים מסורים ויביאו עובדי קבלן.
כבר חודש אני חושב איך אפשר לארגן מרד תושבים. פניתי לחברת הכנסת הטריה מירב בן ארי, שהייתה בעבר חברת מועצת העיר תל אביב ומכירה את הסניף, וביקשתי ממנה שתגיש שאילתא. אבל נראה לי שהסיכוי להילחם בסגירת הסניף הוא קטן מאוד. ברגעים האלה, שבניית הרכבת הקלה עומדת להפוך את חיי התושבים בשכונה שלנו לסיוט בלתי נסבל, לא נראה לי שסניף הדואר החמוד יצליח להוציא אנשים לרחובות, או אפילו לפייסבוק.
אני מספר את הסיפור הזה כי בא לי לקטר, ומעצבן אותי שסתם ככה באופן שרירותי מחליטים לסגור סניף דואר לקהל כל כך גדול, ולאיש אין על זה שליטה. חשבתי שבעידן שלנו יש יותר קול לאזרח הקטן, אבל כמובן שזה די פיקטיבי. בעידן הכסף הגדול של גזלני הגז, הכוח של בעלי הכוח נהיה גדול ושרירותי יותר. והם לא שמים עליך זין. זה נכון גם בעניינים יותר מופשטים. למשל בקליפ החדש של ריהאנה.
ההנחה המקובלת היא שאמן תלוי מאוד בקהל. ראו את מירי אלוני שרה בכניסה לשוק הכרמל ותבינו שאנשים שרוצים להמשיך לשיר, ולא יכולים לעשות שום דבר חוץ מלשיר, יכולים להגיע למקומות מאוד משונים. אבל האמת היא שזה לא נכון בכל המקרים, ובעיקר לא נכון בעולם של כוכבי העל. שם זה ההפך. מרגע שאחת כמו ריהאנה הופכת להיות ריהאנה, היא יכולה להשתין בקשת על כל העולם. וגם לירוק אם זה לא נראה לה מספיק.
הביקור האחרון שלה בישראל הוא דוגמא מצוינת. ריהאנה גבתה מאנשים סכום אסטרונומי עבור כרטיס, ואז בלי בושה גם איחרה בשעה וגם נתנה את אחת ההופעות המשפילות ביותר שנראו כאן אי פעם. 1500 שקל תמורת זמרת שעומדת וזזה בחוסר חן בזמן שהשירים שלה מושמעים בפלייבק מלא ברמקולים? ומה שיותר נורא זה שאי אפשר לבוא איתה חשבון. המפיקים הישראלים עשו באמת כמיטב יכולתם אבל היא מזלזלת בהם. לצערי, אף קונה כרטיסים לא הגיש תביעה ייצוגית בית משפט ישראלי או יותר טוב, אמריקאי, וניקנק אותה לטובת כולנו.
ריהאנה, כמו שהבנו, היא מעל החוק. סיפור ההופעה בישראל הוא במקרה הטוב פולקלור שיוזכר איפשהו בביוגרפיה שלה, באווירת צחוקים. איזה פסיכית היא. בשום מקום היא לא תיאלץ לתת על זה דין וחשבון אמיתי. וגם לא על כל היתר. למשל, על העובדה שבתור אלילת נערות בנות 12, היא חזרה לנהל רומן עם בחור שהיכה אותה בסיבוב קודם, תוך שהיא שולחת מסר נורא לנשים צעירות ברחבי תבל.
הקליפ החדש שלה לשיר "bitch better have my money", הוא מופע די קיצוני של אלימות נטו. סיפור המסגרת הוא שרואה החשבון גנב ממנה כסף ולכן היא נוקמת בו ובאשתו. הנקמה היא מאוד אגרסיבית, אלימה ונגמרת בזה שריהאנה רוצחת אותם עם מסור חשמלי. בתמונות הסיום היא נראית שוכבת בארגז, מכוסה רק בכסף שהחזירה לעצמה ובדם שלהם שניתז עליה. ואם זה לא מספיק, יש בסוף עוד שוט אחרון שבו היא מישירה מבט למצלמה כשהדם של הקורבנות נוטף ממנה.
ומה עם הדם שלנו?
אז אפשר להגיד לזכותה שהיא לא המציאה כלום. שבסרטים של טרנטינו ואחרים יש אלימות קשה יותר. שאם זה היה קליפ של זמר גבר איש לא היה שם לב. שרמות הריגוש עולות כל הזמן ולכן דברים נהיים יותר קיצונים. אפשר אפילו להתנחם בזה שרואה החשבון לא נראה יהודי, ואפשר גם לפטור הכל בזה שההיטפלות לקליפ הזה היא סתם צדקנות.
הקליפ של ריהאנה כמובן לא יותר קיצוני מסרטים של טרנטינו, וסרטי אלימות בכלל, אבל מאחר שזה קליפ שכל ילד יכול לראות ביוטיוב, זה מרים את הרף בלא מעט. ובעיקר זה קליפ מטריד. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לדיון מוסרי בסגנון שעת חברה על הנזק שקליפ כזה גורם. אבל אני כן רוצה להגיד משהו על אחריות.
ריהאנה היא אדם שהפך למעצמת כסף. בזכות כשרונה היא הפכה בגיל מאוד צעיר לביליונרית, שמשפיעה על חיי דור שלם של אנשים צעירים. כמו שאני רואה את זה, גם אם אני קפיטליסט לגמרי, המעמד הזה מגיע עם אחריות. והאחריות של ריהאנה היא לקחת בחשבון את קהל היעד שלה, את ההשפעה שיש לה עליו, ולא רק את מה שבא לה.
אם לחמם את הגזרה, זה בדיוק כמו שיצחק תשובה צריך לקחת בחשבון לא רק את הרווחים של עצמו, ואת מה שעורכי הדין והנושאים והנותנים יכולים להשיג עבורו, אלא גם את העובדה שטובת אזרחי ישראל ורווחתם היא באחריותו. תקראו לי נאיבי, אבל אם האיש הזה היה באמת לוקח אחריות על מעמדו הרם, הוא היה מציע לבד מתווה שהיה טוב יותר לישראל. לאיש הזה, ששווה יותר מ-3 מיליארד דולר, ושרים ורוזנים רוקדים לפי החליל שלו, יש בעיני אחריות שדומה לאחריות של שופט עליון או שר בכיר, שלא לומר ראש ממשלה.
כך גם ריהאנה, שהיא מגה מגה מגה כוכבת, צריכה להיות אחראית על הדימויים שנערות בנות 12 ברחבי העולם צורכות. העובדה שזה לא מזיז לה, הופכת אותה בעיני ללוזרית. אז אולי אני נטפל לקליפ הזה, ויש עוד המון דוגמאות לדברים האלה, אבל נדמה לי שיש כאן עליית מדרגה. ובעיקר חבל שבעידן הזה אין לאדם רגיל שום יכולת למרוד בריהאנה. ולצערי גם לא בתשובה.