זאת לא פרשה או פרשיה. זה לא סתם אירוע יח"צ משטרתי סלבריטאי. זאת לא רכילות. הפעם מדובר בהתקוממות. לא בטוח שצריכת סמים קלים היא הנושא הכי בוער בישראל כרגע. אולי עדיף היה שמישהו יתרגש מזה שאפילו ג'ון קרי חושב שאנחנו מטורפים. שברגעים אלה שאנחנו עומדים להירגע עם ג'וינט, טרוריסטים יהודים ביצהר מנסים לייצר הפחדה במלחמת אזרחים כדי שנאפשר להם להמשיך לבצע פשעים נגד האוכלוסיה הערבית ונגד העתיד שלנו. אבל היי, למי יש כוח לסכסוך? בואו נשמח מזה שרגע לפני החג, מתרחש כאן בפעם הראשונה מזה זמן רב מרד אזרחי שגם מצליח.

זה לא אנחנו בחרנו את הטיימינג. מישהו במשטרה החליט להיות ממזר ולא האמין איזה בק-פייר הוא יקבל. מסתבר שבמשטרה עוד שבויים בקונספט הישן שאומר, סלב על הכוונת שווה כותרת משומנת, ולא הבינו שהמרחב החדש של רשתות חברתיות מאפשר לאזרחים שהוטרדו על ידי המשטרה להשיב אש בכל הכוח, ולהפוך את הדיון הציבורי בתוך שניות.

הפוסט שהעלה מוטי רייף בשבת שעברה הוא אחד הרגעים הכי מזוככים של ניפוץ מערכת אי-צדק מיושן שנראו כאן מזה שנים. שום דבר לא יהיה כבר כמו שהיה. הרגע הזה מזכיר קצת את דפני ליף ברגעי השיא. דווקא בגלל שהוא בא כל כך במפתיע.

מוטי רייף
לא מתלהם, בדיוק כמו שצריך. מוטי רייף | צילום: ברק פכטר
רייף הוא כרגע האיש החשוב ביותר בתעשיית האופנה בישראל. נדיר שמישהו מעולם האופנה, גם בעולם, יביע דעה נחרצת על ענייני השעה. הם תמיד מעדיפים להגיד משהו על צבעי פסטל ובדים רכים מאשר על דברים מדכאים. כך נוהגים הוותיקים כמו ג'ורג'יו ארמני וקלווין קליין וכך ממשיכים רוב מוחלט של נציגי הדורות הבאים. גם רייף ממשיך את המסורת הזאת, ומעדיף בדרך כלל להתרכז בלהציג יופי. ייתכן שהמסע שלו עם לינור אברג'יל בעקבות האונס שלה, הוא שחימם אצלו את ההבנה שלפעמים חייבים לקחת את כל הכוח שצברת ולהשתמש בו גם למשהו שהוא מעבר למסלול מלא דוגמניות יפות. ההזדמנות שנפלה בחיקו, לא הותירה כמעט ברירות.

סיטואציה קפקאית

זה אמור היה להיות עוד יום עליז במשרדי המשטרה. בתל אביב נתפס מישהו שמוכר גראס להרבה אנשים. ברשימה שלו נמצאו שמות מפורסמים. בלי להתבלבל דפקה המשטרה על הדלת של קרן מור, יהודה לוי ומוטי רייף. תוך שעה החלו להופיע תמונות מפוקסלות שלהם בעיתונים. האינסטינקט במקרים האלה הוא לשכור מיד עורך דין צמרת ויחצ"ן משופשף ואולי להוסיף מומחה לניהול משברים. רייף לקח נשימה ארוכה והבין שזה ממש לא מתאים לו. הוא הרגיש שהשאלה היא לא איך הוא יוצא מזה, אלא למה בכלל הוא נכנס לזה. ובעיקר, כמו רוב הישראלים, הוא לא הבין איך יכול להיות שהוא כוכב פרשת פשע בגלל הג'וינטים שהוא מעשן.

זאת סיטואציה על גבול הקפקאית. בישראל יש מאות אלפי אנשים שמעשנים סמים קלים על בסיס קבוע או מזדמן. חלקם מקבלים את החומר באופן חוקי בתמורה להצהרה על מחלות שונות. הרוב נאלץ להתקיים באיזה יקום אפור שבו כולם יודעים שאתה קונה גראס, אבל זה לא חוקי כזה, אם כי לא נחשב בשום מקום לפשע. בטח לא פשע מוסר. כבר הרבה שנים שיש הוראה של היועץ המשפטי לממשלה לא להעמיד לדין אנשים על שימוש פרטי, וכמובן שבעולם הרחב יש יותר ויותר לגליזציה.

התיק ייסגר. קרן מור
ג'וינט? נשמע כמו אוי אוי אוי. קרן מור | צילום: חדשות 2
רייף החליט להחזיר מלחמה. הוא בחר טון מאוד חכם. לא מתלהם ולא מתנצל. לא מתגאה, ולא מתחבא. אולי זאת התבונה שהוא מביא מעולם האופנה. תבונת ה"ככה זה". הוא לא ביקש להפוך לנושא דגל, אבל גם דרש שיתנו לו את השקט והכבוד המגיעים לו. הוא הצביע על הצביעות שהמחוקק מסרב להתייחס אליה, בעיקר בגלל שרוב חברי הכנסת מטבעם הם מבוגרים ושמרנים. רייף שאל בצדק מה בעצם ההבדל בין צריכת הגראס שלו, לוויסקי של נתניהו וליברמן או לקלונקס ולציפרלקס של אלה שלוקחים כדורים.

הטון הלא מתלהם, וכתיבה שנטתה כולה לכיוון המעורר אמפתיה עשתה את שלה. רייף ביקש שיניחו לו לחיות את חייו. התוצאה הייתה תמיכה מקיר לקיר. אלפי לייקים ושיתופים. אבל שלא כמו בדרך כלל, זה לא נגמר שם. משהו בפוסט שלו הצית מרד. נראה שהשטח היה מוכן, כל מה שהיה חסר זה ניצוץ שידליק את היער כולו. הדלקת הג'וינט באולפן החדשות של אתר "וואלה!" הייתה התרגום של דברי רייף למשהו יותר קיצוני, מגניב ומתריס. וזה מסמל את כל השינוי שהתרחש השבוע בן רגע.

אני מאמין שזה סוג של קו שבר. אני מניח שבעתיד, כל ניסיון של המשטרה לעצור מישהו על צריכה פרטית ייגמר בתקשורת ובשיימינג. לא צריך אפילו לגייס את כל הדיאלקטיקה של "למה הם נטפלים? אין להם מספיק משפחות פשע לטפל בהן?" וכו'. בעולם שבו עוד ועוד מדינות מערביות מתירות סמים קלים, ישראל לא יכולה להישאר המקום הטיפשי הזה שבו מבלבלים לאזרחים את המוח. גם אם האגודה למלחמה בסמים, שהיא גוף מיושן שרק לפני כמה שנים הוציא קמפיין מגוחך ומשעשע על חיילים מסטולים על הגבול, תמשיך לנסות ולהילחם לצד המשטרה בעניין הזה.

חברת הכנסת תמר זנדברג העלתה את העניין בעוד מדרגה כשהודיעה שתקדם חקיקה שתמנע מצרכני סמים קלים להפוך לפושעים. החוק הזה אולי יצטרך עוד איזה ראש של סלבריטאי, שיוגש על מצע פיקסלים, כדי להבשיל. אבל האמת היא שעישון הגראס והחשיש בישראל יצא השבוע סופית מהארון. ואין דרך חזרה. הנה דבר אחד אופטימי לקראת הפסח. חג שמח ורגוע.