אני לא יודע מה אתם עשיתם ביום כיפור, אני שקעתי לעולם המופלא של פוקס ניוז. במשך שעות ארוכות ציפיתי באנשי תחנת החדשות הימנית/עממית/דתית מתמודדים עם דונלד טראמפ ועולמו. וזה לא היה קל.

אחרי העימותים מול קלינטון, ואחרי ההקלטה שבה הוא מסביר כמה הוא אוהב לתפוס לבחורות ב-, התחיל גל גדול של התנערות ממנו. בראש הגל הזה עמד יושב ראש בית הנבחרים פול ראיין, שהוא אחד האנשים הכי פופולריים במפלגה הרפובליקנית, וכנראה יתמודד בסיבוב הבא על הנשיאות. לצדו נעמד ג'ון מקיין, שב-2008 הפסיד לאובמה (ורץ שוב לסנאט מטעם אריזונה), שאמר שהוא לא יצביע להילרי אבל סופית גם לא לטראמפ, ושהוא מעדיף מועמד עצמאי.

וכך, ביום שלישי בבוקר שעון אמריקה, כשכאן התחילו לעבור לאופניים, אמריקה סערה סביב אינסוף ציוצים של דונלד טראמפ. בהתחלה הוא תקף את ראיין עצמו, ואחר כך את כל הממסד של המפלגה הרפובליקנית. רק אחרי שעות ארוכות של קרבות רשת, הוא חזר לתקוף את הילרי ולקלל גם אותה. באותן שעות גם דלפו עוד כמה אלפי מיילים שוויקיליקס הוציאו מהמטה שלה בחודש האחרון, ובהם כל מיני מטעמים כמו מייל שבו מעבירים לה שאלות לפני עימות, מייל שבו מנחה עימות אחר שואל אם הוא היה בסדר, מייל שבו מתבדחים על האוונגליסטים הסתומים (וואו!) ועוד ועוד.

כל זה תורגם בפוקס ניוז למהומה עצומה, שהרי האנשים האלה, שהם שמרנים, דתיים ושונאי הילרי, צריכים איכשהו להמשיך ולדחוף את המועמד שלהם. חוץ מזה עלתה חרדה שהרוח נגד טראמפ תפגע במועמדים רפובליקאים שמנסים להיבחר לסנאט ולקונגרס. אבל הכי מעניינים היו הנתונים שעלו שם. האחד הוא שרוב המצביעים הרפובליקאים, כמעט 80 אחוז, חושבים שצריך להמשיך לתמוך בטראמפ. והנתון הכי מעניין: אילו רק גברים היו מצביעים בארצות הברית, טראמפ היה מנצח ובגדול.  

בזמן שהילרי קלינטון פותחת עליו פער די גדול, ובזמן שהסיכוי של דונלד טראמפ לנצח את הבחירות הולך ומצטמצם, יותר מארבעים אחוז מהאמריקאים כנראה יצביעו עבורו. הם ילכו בשמונה בנובמבר לקלפי ויצביעו עבור מיליארדר פסיכי שלא ברור אם הוא איש עסקים מוצלח, אבל הוא בטוח כוכב טלוויזיה עם פה גדול. ומה שהכי חשוב, הוא אוהב להגיד שכל הפוליטיקה מושחתת ושצריך אדם מבחוץ שינער אותה.

למעשה, הסיבה שהגברים הלבנים מהמעמד הבינוני-נמוך אוהבים אותו כל כך, היא שטראמפ נראה להם קצת כמוהם. אילו הם היו מתעשרים פתאום בטעות ורצים לפוליטיקה, הם היו מתנהגים בדיוק כמוהו: מדברים לא יפה על נשים, מוסלמים ומקסיקנים; חושפים את כל הפוליטיקאים האחרים כמושחתים שרק רוצים לשלוט, ומנסים להחזיר את השלטון לעם. כששואלים איך יכול להיות שעניים מתחברים למיליונר שמוצא כל הזמן דרכים להתחמק מתשלום מסים, זאת כנראה התשובה: הם לא כמוהו, אבל אילו הם היו זוכים בלוטו, הם היו בדיוק הוא.

אנחנו גם ככה סובלים

כשחושבים על זה קצת יותר לעומק, התמיכה העממית בטראמפ היא במובן מסוים המקבילה האמריקאית לתמיכה העממית באלאור אזריה. התחושה שמאחדת קהלים הולכים וגדולים בישראל ובאמריקה (ובשאר מדינות המערב) היא שמוסדות השלטון, ביחד עם התקשורת והעשירים שמנהלים את הכלכלה, סוגרים את כל הדילים מעל ראשם ולא משתפים אותם בחגיגה. או גרוע מזה, הופכים אותם לשעיר לעזאזל. בישראל הסיטואציה הזאת עוד יותר משונה, כי ראש הממשלה דווקא מייצג קהל עממי, ולכן תמיד יש את הקשקוש על זה שהשמאל אולי לא בשלטון, אבל שולט בדברים מאחורי הקלעים.

אלאור אזריה, ארכיון (צילום: עזרי עמרם, חדשות 2)
אלאור אזריה. במובן מסוים זו המקבילה הישראלית לתופעת טראמפ | צילום: עזרי עמרם, חדשות 2

בשבועות האחרונים מנסים הרבה פוליטיקאים מהימין להסתדר לצדו של אזריה לקראת גזר הדין במשפט. בנט הוא זה שהלך הכי רחוק, כשטען שחייבים מיד לתת לו חנינה כדי שלא ישב יום אחד בכלא. מה שבנט מבין, כמו שהבינו לפניו נתניהו וליברמן, זה שחלק גדול מהעם בכלל לא מתעניין בשאלה מה בדיוק עשה אזריה. התחושה העיקרית שהוא מייצר אצל חלק גדול מהאנשים זה חוסר האונים של מי שנשלח למלחמה בלתי אפשרית ורוצה לשרוד אותה. הפוליטיקאים לא מצליחים לפתור את המלחמה, החייל הפשוט הוא זה שנתקע באמצע, ובסוף עוד רוצים שהוא יהיה הקורבן.

זהו עוד שלב במיאוס שיש אצל האוכלוסייה מהמערכת השלטונית שעסוקה בעצמה, שחבריה חיים כולם ברווחה כלכלית ומשאירים את העבודה המלוכלכת להמונים. נתניהו עוד מצליח להיות בו זמנית עם רגל אחת בממסד הישן, ועם רגל שנייה בעולם ה"נשבר לנו הזין". דונלד טראמפ כמעט והצליח לחקות אותו ולהיות גם נציג ממסד, וגם נציג ההמונים. לשמחתנו, ההתבטאויות הדוחות שלו על נשים בכל זאת מרחיקות ממנו בסופו של דבר את רוב הבוחרות האמריקאיות, ומונעות ממנו להיות נשיא. אבל זה רק סוף הסיבוב הראשון.

לקהל שמייצגים המגישים ברשת פוקס, הרבה יותר חשוב ש"אנשים יגדלו על ערכי האמונה הנוצרית", כמו שאמרה אחת המגישות, מאשר "כל מיני פוליטיקלי קורקט שבגללם אסור להגיד שהאסלאם מביא אלימות, ושיש לנו מלחמה עם האסלאם". ולכן התחנה הזאת ממשיכה לעודד בעדינות את טראמפ, ובעיקר להשחיר את הילרי כנציגת הרוע עלי אדמות. לקהל שלהם נמאס מזכויות למיעוטים, ממהגרים עניים, מכל קשיי החיים. אם הם סובלים, לפחות שהנציג שלהם למעלה יהיה עם פה גדול. וכמובן שיתמוך באלאור אזריה. אני בטוח שאילו טראמפ היה נדרש לעניין הוא היה יותר קיצוני מבנט, ליברמן ונתניהו ביחד.