זאת הייתה יכולה להיות *ה*תמונה של השבעת הכנסת ה-21: עומדים זה לצד זה חמישה ח"כים, שלושה מהם חדשים, לצד בני זוגם. בסך הכל עשרה הומואים ולפניהם שישה ילדים קטנים. ילדיהם. תקראו לזה איך שאתם רוצים, ישראל בשיא הנאורות או ה"פינק ווש" של הלייף. בכל מקרה זו תמונה חדשה, מיוחדת במינה ולטעמי אופטימית.

כן, מי היה מאמין. בכנסת ישראל הבאה יהיו חמישה נציגים לקהילת הלהט"ב עם שישה צאצאים שנולדו בפונדקאות - תהליך שהוא כמובן לא חוקי עבורם בישראל והם נאלצו לשלם עבורו מאות אלפי שקלים בחו"ל. אגב, שאלה למחשבה: האם יש איזה דבר בחייו של אדם חרדי שבשבילו הוא נאלץ לטוס לחו"ל ולהשקיע מלא כסף? מה שבטוח, אם היה דבר כזה, אנחנו היינו מממנים אותו. בכספי מיסים.

איתן גינזבורג (צילום: באדיבות כחול לבן)
רוח חדשה ביחס לקהילה. גינזבורג | צילום: באדיבות כחול לבן

התמונה המקסימה לא תצולם. לא בינתיים. אולי כי איש לא יזם אותה, אם נלך על הגרסה האופטימית. לגבי המשתתפים שהיו יכולים להצטלם, אלה שמות: אמיר אוחנה, בן זוגו ושני ילדיהם (אוחנה הוא ח"כ מהליכוד ועם קצת מזל יהיה בעוד חודש השר ההומו הראשון בישראל); איציק שמולי והבן זוג עם הרך שנולד רק לאחרונה (שמולי עשוי להתמודד בקרוב על משרת יו"ר מפלגת העבודה); איתן גינזבורג, שנכנס לכנסת מטעם כחול לבן (לשעבר ראש עירית רעננה, נשוי ואב לתאומים); וחבריו למפלגה יוראי להב-הרצנו (לשעבר ראש מטה הצעירים של יש עתיד, ללא ילדים, עם בנזוג) ועידן רול (היה ראש התא הגאה של יש עתיד ועדיין מוכר יותר כבן זוג של הראל סקעת. זה תיכף ישתנה).

נכון, חבל שאין יותר גיוון. נציגה לסבית ונציג טרנסי היו מקפיצים את העסק, אבל למה להיות חמוץ ביום משמח? 5 נציגים להט"בים זה יותר ממה שמרצ הכניסה לכנסת והרבה הרבה יותר ממה שהכניסה איילת שקד, או שמא לא הכניסה.

אני יודע, אני יודע, רואים לי את השמחה לאיד.

משהו חדש מתחיל

5 להט"בים זה יפה. זה לובי חזק ובולט. דמיינו למשל סצנה שבה כל החמישה יקומו בבת אחת וייצאו מהמליאה: זו יכולה להיות תמונה די מרשימה. רק מה, גם זה כנראה לא יקרה. לא אם זה תלוי בנציגי הקהילה הוותיקים.

עידן רול (צילום: באדיבות כחול לבן)
לא רק "ידידי הקהילה". רול | צילום: באדיבות כחול לבן

אוחנה מאוד גאה להיות גאה. הוא גם נוהג לומר שעצם היותו ח"כ מהליכוד מפגיש אותו עם קהלים שאינם מכירים את הקהילה, אבל באותה נשימה מסביר שזכויות הקהילה הן לא הטיקט שלו בחיים. בראיון בגלי צה"ל לאחר הבחירות הוא כבר אמר שאין לצפות בקדנציה הזאת לחקיקה גאה, ואני לא מבין למה. למה הוא לא יכול לומר כמו ח"כים חרדים "אפעל בכל כוחי" ו"אלחץ על ראש הממשלה", או בכלל למקם את עצמו כאדם שחבריו בליכוד צריכים לתת לו דין וחשבון? נדמה לי שהם היו מקבלים את זה בהבנה ובאהבה.

בכל מקרה, אוחנה במצב טוב יותר מזה של איציק שמולי, הח"כ שטרם נשמע מבטא בפומבי את המילה "הומו". בפאנלים שהתקיימו בבתי ספר לפני הבחירות חזרו נציגי העבודה על המסר: "הוא הגיע ראשון בפריימריז בלי קשר לכך שהוא כזה". כאילו רצו לומר, אצלנו זה נון-אישיו. רק שזה כן, וזה אישיו שהם היו אמורים להתגאות בו. ושמולי עצמו – הוא בינתיים מקומפלקס עם הקהילה. עם זאת, בחג האחרון הוא העלה לראשונה לפייסבוק תמונה שלו עם בן זוגו ובנם הקטן, לאחר שספג ביקורת כשהצטלם ל"ידיעות אחרונות" לבדו עם הילד.  

מאחר שאנחנו ברגע אופטימי, נניח ששמולי עוד יהיה פעם הומו גאה – ונפנה את העיניים לשלושת המוסקטרים החדשים, שוקולד מנטה מסטיק 2019. שלושתם מביאים רוח חדשה ביחס שלהם לקהילה; הם שמחים לייצג אותה, שמחים שזה יהיה הנושא המרכזי שיטפלו בו, רוצים להכיר את כל הפרטים ורוצים לשנות. אם יעבדו כקבוצה, בתיאום מלא, יתכן שנקבל כפיצוי תמונה של שלושתם יוצאים מהמליאה ביחד, במחאה, וגוררים אחריהם עוד 20 חברי כנסת כשייפול עוד חוק להט"בי.

יוראי להב הרצנו (צילום: באדיבות כחול לבן)
לובי חזק ובולט. להב-הרצנו | צילום: באדיבות כחול לבן

אני מרים להם, כי אני באמת מאמין שמתחיל משהו חדש לגמרי. לא עוד שדולה גאה שלא כל כך ברור מה מעשיה, לא עוד ח"כים שהם "ידידי הקהילה", אלא ח"כים מתוך הקהילה שמאמינים שזה תפקידם בחיים. גינזבורג ולהב-הרצנו אינם מעורים עדיין בנבכי הדברים, רול מכיר את העניינים יותר מקרוב, אבל ברור שיש להם כעת המון עבודה ולמידה.

עולה בחמישייה

המתבונן מבחוץ עשוי להסיק שממקומם באופוזיציה, שלושת הח"כים של כחול לבן לא יוכלו לעשות הרבה. טעות: אולי הם יתקשו להעביר חוקים, אבל מהאופוזיציה אפשר לעבוד מול המשרדים השונים על הדברים שאינם זקוקים לחקיקה. אפשר לשנות נהלים, מגמות, מדיניות. אפשר גם למצוא דרכים להביא תקציבים. והכי חשוב, אפשר לבדוק עם כל ארגוני הקהילה על בסיס קבוע מהם הצרכים שלהם ולעזור לכל אחד מהם בסבל מול הביורוקרטיה. זה כמעט לא נעשה בעבר, והגיע הזמן.

לגינצבורג, רול ולהב-הרצנו יש הזדמנות לעשות שינוי אמיתי ודרמטי במעמד הקהילה, להמשיך את העבודה המעולה שעשתה בכנסת האחרונה מירב בן ארי (היא עוד תחזור) ואולי אולי גם לסחוף איתם את אוחנה ואת שמולי ובאמת לייצר לובי גאה. אוחנה הוא כזכור בקואליציה ומקורב לראש הממשלה; אם ייבנה אמון בתוך החמישייה הזאת, אולי אפשר יהיה סופסוף לקבל ממנו עזרה אמיתית.