אולי זה קרה לי קצת באיחור, אבל סוף סוף התאהבתי בנטלי כהן וקסברג. אני חושב שזה לקח לי זמן בגלל שהייתי תקוע מדי על "תותית", של גיתית פישר. חוץ מזה, כשקראתי את הסיפור על אמנית שחרבנה על דגל ישראל זה לא באמת עניין אותי. אמנים רציניים מידי תמיד נראים לי קצת משעממים. חרבנת? אחלה, תנקי.
אבל אז ראיתי את כהן וקסברג מתראיינת במלוא נשיותה המסחררת אצל ירון לונדון, ולא יכולתי שלא להתעלף ממנה. מה גם שהבנתי שבעבודה המדוברת, שבגללה כל משטרת ישראל עומדת על הרגליים, היא חרבנה לא רק על דגל ישראל, אלא גם על דגל פלסטין, ואפילו על דגל ערב הסעודית. נטלי כהן וקסברג פשוט חושבת שזה מצחיק כמה אנשים נבהלים מסמלים. או כמו שהיא שאלה את ירון לונדון: "לא היית מעדיף שבמקום לירות באנשים בדיזינגוף המחבל היה פשוט מחרבן על דגל ישראל?" איך לא חשבו על זה קודם.
אז קודם כל נטלי, בנימה אישית, איש יחסי הציבור שלך ממש אידיוט. את חייבת לפטר אותו במיידי. איך זה יכול להיות שחרבנת על דגל פלסטין ולא הפכת בשעה למלכת הפייסבוק של ישראל? לחן טל גרסת יצהר ותפוח? חבל שלא פנית אליי. הייתי מסדר לך את העניינים. תחשבי על הכותרת בישראל היום: "אמנית ישראלית חרבנה על דגל פלסטין", זה ממש עמוד ראשי אצלם. הייתי מארגן לך פגישה רשמית עם שרת התרבות מירי רגב, לאנץ' בכנסת עם בצאלאל סמוטריץ', בנצי גופר ואיתמר בן גביר ביחד, כשאת בראש השולחן והם מוחאים לך כפיים ומקדישים לך את השיר האהוב על בר כוכבא. אולי אפילו מפגש אצל ראש הממשלה. הוא יודע לזהות איכות.
זה ממש מחדל שיחצנו דווקא את דגל ישראל. מה? מי לא מחרבן על דגל ישראל? כאילו, בואי לא נכנס לפרטים, אבל טייקונים, שמיייקונים, גז, רשת מגה, יו נואו. כולם מחרבנים על הדגל, חלקם בתמיכת ממשלות זרות (!). זה גם לא כל כך פופי ולא מתקשר מספיק עם אנדי וורהול לחרבן על דגל ישראל, כי לאנשים בארץ קשה ורע ולכן הם מאוד עצבנים, והם מזמן איבדו את חוש ההומור או האסתטיקה, ובעיקר את הסבלנות.
אבל בואו נתקדם. זו לא שעת ייעוץ, וכהן וקסברג עדיין לא משלמת לי. ברשת יש הרבה מאוד סרטונים שהיא העלתה, אחד המצחיקים שבהם הוא זה שבו היא מגלמת את פיסטוקית, נערה שמעוניינת למצוא בן זוג כדי שביחד הם יהיו הורים שכולים. זה מצחיק כמו כל סרטוני הרשת שאתם מכירים, אבל פוגע בול בבטן. גם הסרטון המצוין "איך היית מסתדרים בלי השואה?", שבו היא מצולמת בקומבניזון אדום בתפקיד, ובכן, השואה, לא הזיזו לאף אחד. רק כשהיא חרבנה עם חברה על דגלים המשטרה נכנסה לפעולה.
מאז היו חמש חקירות משטרה. באחת מהן השוטרים ניסו להבין מה קורה בתמונה שבה היא נראית לפני חרבון על דובי עטוף בדגל ישראל, והיא ענתה "תשאלו את הדובי". מאמר מערכת ב"הארץ" טען שהחקירה שלה היא מקארתיזם, וזה נכון – זה ממש מגוחך שהמשטרה רצה אחרי בחורה חמודה שרוצה לאתגר את המחשבה ולהעביר מסר מעט אנרכיסטי. אבל זה גם לא מפתיע.
הטעות הכי גדולה של נטלי כהן וקסברג היא שהיא קוראת לעצמה אמנית רצינית. היא לא: הסרטונים שלה נמצאים במרחב שבין סטנד אפ לסדרת רשת. גם גלית חוגי שיר ראובן וכל החברות שלהן, אומרות דברים שלא יאמרו, הן פשוט עוטפות את זה בגרוב החדש של הרשת. אם כהן וקסברג היתה מתווכת את עצמה באופן הזה, אולי הסרטונים שלה היו הופכים לקאלט. הומור שחור מצליח בישראל; מה שאנשים מפחדים ממנו, זה עבודות שלוקחות את עצמן יותר מדי ברצינות
אני מקווה שהמשטרה תדליף את כל חומר החקירה המצולם של נטלי כהן וקסברג לתקשורת. במינימום משמרות עריכה אפשר יהיה להפוך את החומר הזה לסרט דוקומנטרי זוכה פרסים, ואחר כך לקומדיה אמריקאית בסגנון "ראיון סוף". חוץ מזה, ממש חבל שהיא לא מזרחית. באסה.