מדינת ישראל מתכוננת למלחמה. האמירות של שר הביטחון והצמרת המדינית, לצד ההפגנות האחרונות וחידוש הירי על הדרום - כל אלה שולחים איתות די ברור, שלפיו אנחנו רגע מהתלקחות כוללת.
זה לא משנה אם חמאס עצמו הוא זה שירה את הרקטה הגדולה לפנות בוקר לבאר שבע. אם הטיל הזה, שנחת בחצר בית פרטי, היה גורם חלילה להרוגים, אין לי ספק בכלל שבשעה שאתם קוראים את הדברים האלה היינו כבר עמוק בתוך סרט מלחמה. היה הרבה מזל הלילה, וטוב שכך. עם זאת, אני מקבל את העמדה של מערכת הביטחון, שלא נגיע למקום אחר, חדש, מרענן, אחרי סבב מלחמה נוסף בעזה. מי שיחליט בסופו של דבר הוא אדם אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לכן, חשוב גם לנסות ולסנן את רעשי הרקע, גם של היושבים בקואליציה. יש פורום מצומצם של צמרת הדרג המדיני שהוא היחיד שקובע מה תהיה התגובה הישראלית: הקבינט המדיני־ביטחוני. שם נשמעים תחילה דברי ראש הממשלה ושר הביטחון. לכן, כשחבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד תוקף את הרמטכ"ל, אין לכך כל השפעה על מצבנו. ביטן לא יושב בישיבות הקבינט, לא קובע את המדיניות, והיה רצוי שאת הביקורת שלו על רב אלוף איזנקוט, שהיא לא פסולה באופן עקרוני, היה שומר להזדמנויות אחרות.
עד שנדע מה צופן לנו העתיד הקרוב, אני יכול רק לתהות על דברים ששמעתי שוב ושוב, גם הבוקר, מכיוונם של אנשי אופוזיציה. אלה טוענים שרק אבו מאזן יעשה סדר בעזה. אני עוד מנסה להבין איך בדיוק הוא צפוי לשלוט על הרצועה, שחמאס מנהיג אותה? למיטב הבנתי הצנועה, רק כיבוש הרצועה ומסירתה לידיו יכולים לקרב אותנו למצב שבו אבו מאזן "עושה סדר" בעזה. ותודה, תודה לשמאל הישראלי, שכתמיד מצליח להפתיע אותי ותומך בעקיפין באופציה הצבאית.
טעות של אדם עצוב
מהדרום אל הצפון, קריית שמונה ליתר דיוק. ראש הממשלה בנימין נתניהו איבד אתמול חבר קרוב. הוא שמע על הדברים שעות לפני שעמד על הפודיום בעיר הצפונית, מה שלדבריו גרם לו להשיב לאורנה פרץ שהפריעה לו לאורך כל הנאום.
אני ראיתי אתמול את ראש הממשלה, ומהיכרות של 20 שנה איתו הבחנתי בבירור שהוא היה עצוב מאוד. מותר להיות גם בני אדם כלפי מישהו שאיבד חבר קרוב.
אין ספק, נתניהו עשה טעות. הוא לא היה צריך לענות לה כפי שענה - אך גם היא לא גיבורה גדולה. חברינו בשמאל לא התאפקו ונתנו לה חיבוק דב. ממש יכולתי לשמוע את ה"קנאק" של האובר קיל בחיבוק הזה. הרי לא באמת עניין אותם כבודה של אורנה פרץ.
אני לא אוהב הצדקנות והתחסדות של אלו המדברים ממרום המוסר. אנשים צריכים להיות זהירים בהטפות שלהם. חברי בשמאל, תלמדו - כשאתם תוקפים לגופו של אדם מבלי להתייחס לנסיבות אתם רק מחזקים את ראש הממשלה. בסופו של דבר, אנשים מבינים ויודעים לקרוא, גם אתכם, בין השורות.
מותר לו, הוא יהודי
בתחילת השבוע כתבתי כאן את דעתי על נישואי תערובת. לפי התפיסה היהודית שלי, יש חשיבות לשרשרת הדורות, ולכן אני מתנגד לנישואים מעורבים, אף שאין לי דבר כלפי לוסי אהריש וצחי הלוי.
עד כמה הנושא יקר ללבי? לא תאמינו, עד כדי כך שאני אגן כאן על יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, שאמר בריש גלי שהוא מחזיק בדעה דומה נגד נישואי תערובת ונגד העליהום על בני הזוג הנשואים הטריים. אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל זו האמת: לפיד מתיימר להנהיג מפלגה ציונית־יהודית והוא משחק במגרש הלאומי של ישראל. אם הוא יהיה ראש הממשלה הוא גם יהיה ראש הממשלה של מדינת היהודים. הדברים שהוא אמר היו בסדר גמור. מותר לחברה לדאוג לייחודיות שלה, להמשכיות שלה - ועדיין לדעת לברך כל מקרה לגופו.
ואם דבר אחד טוב צמח מנישואי התערובת האלה, זה כנראה הרגע המיוחד הזה, שהסכמתי קבל עם ומסך עם יאיר לפיד. אני חושב שכדי להירגע, אלך לשבור כוס.