כל פעם מחדש אני פוגש בכם, המופתעים. אלה שמרימים את הגבה, וגם את זו שלידה, כשהם חשים בטון ביקורתי שלי כלפי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כן, מתחתי ביקורת על נתניהו, ממש במקביל לשמעון ריקלין, לאברי גלעד, לינון מגל - כולם מזוהים עם הימין.
התקשורת, כמובן, כבר מיסגרה את זה אחרת לגמרי. בחדשות 12 הראו ציוצים של ריקלין יחד עם הדברים שלי, והגדילו לעשות כאשר מיקמו את הדברים במקום גבוה יותר במהדורה מאשר התקיפה בסוריה.
חברים, קצת פרופורציות: הפיטורים של איילת שקד ונפתלי בנט, כשלעצמם, הם לא דבר בלתי מתקבל על הדעת - הרי אין שום סיבה ששרים ללא ייצוג בכנסת יישארו שרים. עם זאת, בעיני, הדרך שבה נעשו היא טעות ועל כך הייתה לי ביקורת. הדברים שאמרנו, איש איש במסגרת שלו, עסקו בזוויות שונות ובנקודות שונות.
אני חולק על הביקורת של ריקלין, חברי ואהובי, על ההחלטה של נתניהו לפנות ליו"ר העבודה, אבי גבאי, עם הצעה לשותפות בממשלה. אני חושב שנתניהו הוא ראש ממשלה טוב, ולדעתי אם היה מצליח לפרק את מפלגת העבודה - כולם היו מוחאים לו כפיים.
בהנחה שהייתה קמה ממשלה עם העבודה, עוד אנשים היו מצטרפים אליה - כולל אביגדור ליברמן. הרי צריך לומר ביושר שלאורך כל הבחירות ליברמן הצהיר שהוא תומך בממשלת נתניהו. היה ברור לכולם שברמה האישית הוא לא סובל אותו אך גם למצביעים שלו היה ברור שיילך עם הליכוד. עם זאת, בסופו של דבר היה זה האחרון שהפנה עורף לנתניהו ולאפשרות להקמת ממשלת ימין. הוא ולא אחר.
תראו חברים.
האמת שאני מבואס.
כי מצד אחד אני נלחם כמו אריה במערכת המשפט כי ברור לי גודל השינוי שהיא צריכה.
ומצד שני.
נתניהו הציע ליחימוביץ את המשפטים.
לשמולי רווחה משולב.
גבאי אוצר.
וכו.
ורק הפרסום של עמית טירפד את הדיל.
אז מה עושים במצב הזה?
האם האיש גדול מהרעיון?
מהצורך לשינוי?
אגב, בשום מקום לא נאמר לאבי גבאי שבצירופו פסקת ההתגברות תוסר מהשולחן. לפי כל האינדיקציות, נתניהו איפשר לגבאי חופש הצבעה בנושא. וחוק החסינות? הרעיון הזה מת בחיתוליו, ומלכתחילה גם כך לא היה הרעיון של נתניהו.
את הדברים האלה אני אומר אחרי שלא אחת טענתי כאן כי לנתניהו אין ברירה אלא לבצע רפורמות במערכת המשפט. זה נכפה עליו אחרי שתפרו לו תיק תקדימי וגרמו לו להבין את רמת המשפטיזציה. "כל העולם משפט" זה אסון. עם זאת, גם נתניהו רוצה שתהיה הסכמה רחבה על הנושא, ואני הקטן סבור גם כן שנדרשת הסכמה ושלא צריך להרוס את בג"ץ.
ואחרי שאמרתי את כל זה, אני עדיין מנסה להבין איך הביקורת מימין כל כך היממה את התקשורת הישראלית. עם כל הכבוד לחברי לעט, מה המקום של הדברים האלה בדפי ההיסטוריה? אנחנו אפילו לא פשפשים על גבם של ההיסטוריה ושל ראש הממשלה. תתקדמו.
הדברים נאמרו הבוקר בפתח תוכניתו של אראל סג"ל ב־103fm