פחות מחודש לבחירות, ותראו מה קורה פה: לא המתיחות הביטחונית, לא הפערים בחברה ולא האתגרים הכלכליים מעסיקים את סדר היום שלנו בשבוע האחרון - אלא שני דברים אחרים לגמרי. קנאביס, ולגליזציה.
בלי ששמנו לב, בתוך ימים הפך הנושא הזה לסוגייה החמה ביותר של בחירות 2019. אני מבין את הצורך של רבים בהסדרה של התחום הזה, וגם חושב שיש בכך היגיון - אבל איך זה מצליח להתבלט ביחס לכל הסוגיות הרות הגורל שיש סביבנו?
העיסוק של המפלגות בנושא הזה התחיל ממי שמקבל בימים האחרונים רוח גבית בסקרים - יו"ר מפלגת זהות משה פייגלין, ששם את הלגליזציה בראש המצע שלו. ויראו כל המפלגות, ויתקנאו. כל מי שרץ לכנסת עכשיו מבין שיש קהל גדול שמתעניין בקנאביס, ובניגוד לנושאים משמעותיים יותר לעתיד קיומנו, הרי שדווקא הקנאביס מלכד מצביעים מכל קצוות הקשת. יש כאן עניין משותף של קבוצת אוכלוסייה לא מבוטלת, שבאמת יכולה לזוז מימין לשמאל ובחזרה.
אז חברים, עצרו. מדובר בקהל שמעניין אותו המאנצ'יס והסוטול, ולא שזה רע, אבל זו יכולה להיות הפתעת הבחירות שאף תשפיע דרמטית על התוצאות בקלפי. אם להסתמך על בני בכורי, שעדיין לא מצביע (וגם לא מעשן, כמובן), בקרב הרבה צעירים, פייגלין הפך להיות דמות נערצת, ואפילו מעבר לזה. לאישיותו יש משקל משמעותי בכך. הוא איש נעים, תמיד מנומק ומתייחס בכבוד לכל מי ששואל אותו שאלות. מה בנוגע לשאר הרעיונות שהוא מביא איתו? הם כבר פחות ישימים בעיניי. אבל התכנסנו בענייני קנאביס, לא?
תקופת הבחירות הזאת רדומה, כי היא התחילה בכלל ב-2015
אני לא יודע אם יש או אין קשר לנושא הקודם, אבל אני חייב להגיד שאם לפני חודש התחושה הייתה שאנחנו לפני מערכת בחירות אלימה במיוחד, הרי שבסוף אנחנו די מדשדשים. מנומנמים, אפילו. ולראייה, במה עסקנו השבוע, ולאורך לא מעט זמן? בדברים שכתבה באינסטגרם רותם סלע.
אני לא יודע איך לקרוא לסערה שנוצרה בעקבות אותם דברים. אולי סלע המחלוקת? או סלע קיומנו? הרי כל אחד, בין אם הוא עורך דין, דוגמן או אינסטלטור רשאי להביע את דעתו והדעה של כולנו שווה. דעתה של רותם סלע לא פחותה מדעתי שלי. ברור שזכותה לומר אותה. גם התגובה של ראש הממשלה לדברים שלה היא הגיונית. בכל זאת, לסלע יש 788 אלף עוקבים, ומאז שהתייחס לדבריה עסקנו בתקשורת ימים ארוכים בנושא.
אם נתייחס עניינית לדבריה, הרי שהראשון שדיבר על מדינת כלל אזרחיה בישראל היה עזמי בשארה בשנות ה־90. הוא כיוון למדינה שהיא לא יהודית, ולמצע של מפלגת חד"ש. אין ספק שכדי להקים ממשלת מרכז־שמאל, על ראשי המחנה הזה, בני גנץ ויאיר לפיד, מוטלת חובה להסתמך על הקולות הערביים, וזה לגיטימי. אם רותם סלע התכוונה בדבריה לומר שאזרחי מדינת ישראל הם כולם שווי זכויות במדינת הלאום היהודי - אני מסכים איתה. אם היא התכוונה שמדינת ישראל היא מדינת כלל אזרחיה, אז היא טועה מאוד - וטוב שענו לה.
כך או כך, ניכר שתרבות השיח האלימה ברשת הפכה את כולנו למעט יותר אדישים במציאות, לכאלה שמכילים את הרעש הלבן מול המסכים ומתמכרים למידע שהוא לא מגובה, מנומק, או מרחיב את הדיון על החיים עצמם. אין מה לעשות, התרגלנו. אני מניח שאם הרשתות החברתיות והשיחות בהן היו נוכחות בחיינו בתקופה שאחרי רצח רבין - הרשת לא הייתה מאפשרת לאהוד ברק להיכנס ללשכת ראש הממשלה.
ההוכחה העיקרית לכך שאנחנו מנמנמים כל הדרך אל הקלפי היא כתב החשדות של היועמ"ש בענייני נתניהו - אותו אירוע דרמטי ומשנה גורלות כפי שהוצג בתקשורת, שלמעשה לא שינה כמעט בפסיק את התפלגות המנדטים, פשוט כי עסקנו בנושא כל כך הרבה לפני כן. יתרה מזאת, אני חש שמאז בחירות 2015 אנחנו עדיין נמצאים במערכת בחירות. אנחנו עדיין בקמפיין. אני דמוקרט וזכותם של אנשים להפגין ולמחות - אך אנחנו נמצאים במערכת בחירות נמשכת ולכן היא נראית רדומה.
מישהו יודע איפה אנשי השמאל בפרשת גבי אשכנזי?
במקרים מסוימים גם התקשורת רדומה למדי. בעיקר כאשר נחשפים תמלילי שיחה של הרמטכ"ל לשעבר ומועמד בכיר ברשימת כחול לבן בבחירות הקרובות. לתמלילים של גבי אשכנזי, שהביא השבוע עמית סגל, קדמו טקסטים שפורסמו בסוף השבוע שעבר בתוכניתה של אילה חסון.
בין השאר נחשף כי הרמטכ"ל כיום, אביב כוכבי, שמתח ביקורת על ליקויים בהכנות של צה"ל להשתלטות על משט המרמרה, לא נהנה מרוח גבית מהמפקד. "כוכבי ביקש לדבר איתי, הוא יהיה אצלי עוד עשר דקות, אני אקשיב ואפנה לו כתף קרה", אמר אשכנזי הרמטכ"ל לדובר צה"ל באותה תקופה, אבי בניהו, והוסיף: "במקום שיודה לי שלקחתי אותו מתת אלוף ועשיתי ממנו ראש אמ"ן".
ולסיום סיומת: ביום אחרי ההודעה על אי הארכת כהונתו, אשכנזי מחווה דעתו על סגנו: pic.twitter.com/FxBQ7iVlOv
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) 5 במרץ 2019
זה רק סיפור קטן אך מעיד יותר מהכל על האפקט המצנן שהגיע מצמרת הפיקוד כלפי מי שהפנה בפורומים המתאימים ביקורת מקצועית. הרי, אם קצינים יביעו את דעתם ואחר כך הרמטכ"ל יפנה להם כתף קרה - אז למה שיביעו אותה? אני מקווה שהרמטכ"ל אביב כוכבי לא נוהג ככה בקציניו. כמובן שבסיפור הזה אין דבר פלילי אך הוא מעיד על חוסר מקצועיות ואגו.
ככלל, ואחרי קריאת התמלילים, אני חושב שפרשת אשכנזי לא נחקרה כראוי ולא מוצתה. הסיפור הזה עבר להרבה מאיתנו מתחת לרדאר, הסתכלנו על הנושא מבחוץ - אך הוא חמור מאוד. דרג צבאי מאיים על דרג מדיני? אנשי השמאל הם הראשונים שהיו צריכים לצעוק בנושא.
תמלילי אשכנזי, החלק השני:
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) 11 במרץ 2019
הרמטכ״ל מתפאר בפני עיתונאי - כך איימתי על ברק שאם ימשיך במאבק נגדי אחשוף עליו פרטים אינטימיים מביכים. pic.twitter.com/SR9cuwk9UD
בתוכניות הרדיו שלי השבוע האשימו אותי שלצד הביקורת על אשכנזי אני מקל עם יואב גלנט רק כי הוא משתייך למפלגת השלטון. אני לא מסכים. גלנט, לדעתי, שילם את המחיר הכי כבד שמישהו שילם אי פעם על עבירות בנייה. הוא לא היה רמטכ"ל. אשכנזי, בהיותו רב אלוף במדים, אסף חומרים מכפישים על שר הביטחון. זה לא יכול להתקבל במדינה דמוקרטית - אך כאשר התקשורת מחבקת את מפלגת הגנרלים הזו, היא מפספסת גם את זה, ולא רק.
עוד אחד מאנשי כחול לבן, סגן ראש המוסד לשעבר רם בן ברק, נשאל השבוע על עמדותיו ועמדות מפלגתו בתחומי הביטחון. ומה הייתה תשובתו לשאלה מה צריך לעשות בעזה? "צריך לעשות את מה שצריך לעשות" - כך השיב לענת דוידוב ולינון מגל ב־103fm. לא אמירה, לא הסברים, לא דרך. כן סאב־טקסט שבעיקר מביא ביקורת ריקה על אלה שעושים עכשיו. ואם זו האלטרנטיבה השלטונית, אז מה הפלא שמצביעים לפייגלין?
הדברים נאמרו בתוכניות הרדיו של אראל סג"ל ב־103fm