קחו מים: במהלך סוף השבוע למדנו על ספין חדש בפרשת הצוללות. על פי מידע שהודלף ושדווח בהרחבה בתקשורת, ניסתה ישראל לבטל את עסקת הצוללות של גרמניה עם מצרים. איילה חסון, שחשפה שכל המערכת ידעה על סיפור הצוללות המצריות ב־2009, פרסמה מסמך של השגריר בגרמניה שמספר על ההתנגדות של נתניהו למכירה של עוד שתי צוללות. היא העזה לומר את העובדות - ועברה לינץ'. אני קונה את הדברים של איילה בעיניים עצומות. היא, בניגוד לעיתונאים אחרים וכמובן פוליטיקאים שדיברו ללא הפסקה, הביאה מסמכים. הם הביעו עמדה מהפוזיציה שבה הם נמצאים. יחי ההבדל.
אחד מהמגיבים לדברים היה אהוד ברק, שטען כי יש הבדל בין שתי העסקאות - זו שידעו עליה וזו שנתניהו אישר לכאורה לבדו 6 שנים אחר כך. לדבריו, בפעם הראשונה מדובר היה על מכירת "צוללות נחותות", ושלעומתן בשנת 2014 "נתניהו אישר אספקת 'צוללות מתקדמות'". על פי ברק מדובר באירוע ש"נראה פלילי" ו"מחייב חקירה", אך המציאות מחייבת חקירה של העובדות, מעט יותר ממה שהניע את ברק ואחרים לכתוב בבקיאות מופרזת על צי השיט של מדינת ישראל.
לפני שידור התוכנית שלי הבוקר שוחחתי עם תא"ל (מיל') שאול חורב, מי שהיה מפקד שייטת הצוללות וסגן מפקד חיל הים. הוא אמר לי בצורה חד־משמעית כי אין בכלל מושג כזה "צוללות מתקדמות". לדבריו, ואפשר להעריך שהוא דווקא מבין בנושאים האלה מעט יותר מאיתנו, הצוללות הגרמניות שאושרו למכירה למצרים לפני כ־5 שנים הן אותן צוללות בדיוק, ומרחק הזמן לא שינה בהן דבר.
על פי חורב, הצוללות הן לא איום אסטרטגי למדינת ישראל. למעשה, אין דבר כזה צוללות מתקדמות או לא מתקדמות. זאת ועוד - את 4 הצוללות שהמצרים קנו, מסוג U20091400, הם יכלו לרכוש גם ביוון, בפורטוגל ובדרום קוריאה. עם צרפת, אגב, היו יכולים להשלים עסקת צוללות עם דגם משופר.
אם נזיז רגע את הראש מרחש הגלים, נגלה שהמצרים רכשו בשנה האחרונה כלי נשק מתקדמים, ובהם צי מטוסים ונושאת מטוסים מתקדמת, לווין צבאי, שתי ספינות קרב ומערכות הגנה אוויריות. ללא קשר לצוללות הם מצויידים היטב - ואני מציע שבכל מקרה נישאר ידידים. אפשר להעריך בזהירות שגנרל א־סיסי מאוד לא אהב את הדיבורים של גנץ ויעלון בנושא. אם האדונים האלה ירכיבו ממשלה הם יצטרכו אותו כבן ברית. אני לא בטוח שמה שהם עשו יחזק את האמון עם מצרים. ואגב, אגלה לכם בסוד: לטורקים יש צוללות יותר משוכללות מאלו של המצרים.
בן כספית, אתה חייב לנו הסברים
פחות משבוע וחצי נותרו עד הבחירות, ויש הרבה נושאים על סדר היום, שמשתנה מדקה לדקה בזכות המידע הרב שמופרח לאוויר. עבור בני גנץ, זה היה סוף השבוע מחבק באופן יחסי לימים שקדמו לו. את הריאיון שהעניק אמש (שבת) לרינה מצליח אפשר ממש להגדיר 'ריאיון שיקומי', בטח בהשוואה לטראומת יונית. מצליח הצליחה להיות כל כך אדיבה כלפי גנץ, עד כדי שלהאשים אותי ואת בני שיחי ברדיו בליטוף אחרי הריאיון הזה יהיה חטא אדיר.
ועוד בענייני גנץ: אין דרך יפה לומר את זה. ה'חשיפה' של בן כספית ב'מעריב' על כך שמי שעמד בראש הצבא הגיע לטיפול פסיכולוגי ואף נטל כדורים נגד דיכאון היא, תסלחו לי על הצרפתית, קקה. הסיפור הזה מתרוצץ כבר יותר משלושה שבועות בין עיתונאים ואני גם יכול להעריך מי המקור. למרות שהמידע הגיע גם אלי לא טרחתי לפרסם אותו - גם אם הוא יכול לכאורה להיטיב עם אראל ה'ביביסט', כפי שמכנים אותי לא פעם. מה שעשה בני גנץ בהקשר הזה לא אמור לעניין אותי, ואם מתעקשים שהסיפור הזה הוא בעל עניין לציבור, אז אוסיף את דעתי: לדבר עם פסיכולוגית ולקבל טיפול זה ממש לא אסון.
אותו כספית, שכינה אותי בטור שלו "פרקליטו בהתנדבות של בנימין נתניהו", התייחס גם למידע שהבאתי בתוכניתי על היעדר הקשר בין חברת 'גרפטק' לבין החטיבה הימית של תאגיד טיסנקרופ. בגרמניה הדגישו כי גרפטק, למעשה, לא קשורה לצוללות. כספית הגיב בביטול וכתב ש"הפוליצר בדרך". לדבריו, חטיבת הפלדה של טיסנקרופ דווקא כן סחרה עם גרפטק והייתה לקוח אסטרטגי של החברה. כספית טועה ומטעה, שכן טיסנקרופ בעצמה לא מגדירה את גרפטק כלקוח אסטרטגי, וגם בדוחות של גרפטק הם לא מוגדרים כך.
קמפיין הטלטאביז צריך להסתיים
בימים האחרונים גוברת הצעקה בנושא קמפיין הליכוד. מתקפה שלמה כלפי מפלגת השלטון על 'קמפיין מלוכלך'. אז לטובת המבקרים רק אזכיר שבני גנץ אמר שנתניהו היה רוצה לרצוח אותו (אין ספק: אמירה סבירה, כיפית, מחבקת), ושראש הממשלה שלנו הוא "בוגד" על פי רבים בשמאל (ובהם גם יאיר לפיד למרות שהכחיש זאת) ופעל נגד אינטרס המדינה בפרשת הצוללות (זה קמפיין טלטאביז כזה, אולי קצת סמי הכבאי).
אין פה תמימות, באף צד. מלוכלך, מגעיל, והנחמה: שבוע וחצי וזה נגמר.
דבריו של אראל סג"ל נאמרו בתכניותו ב-103fm