אם לא נתעורר, ואם השב"כ ימשיך להביט במתרחש עם ידיים בכיסים, נפתלי בנט או איילת שקד יהיו יצחק רבין הבא.
מה שקרה אתמול הוא לא פחות מרעידת אדמה. זה מוזר לומר את זה במדינה דמוקרטית כי בסך הכל מדובר בחילופי שלטון - היו בחירות, מקימים קואליציה, וראש הממשלה מסיים את תפקידו ומוחלף בראש ממשלה אחר שהשיג רוב בכנסת.
רק שנתניהו לא מסכים לעזוב בטוב. אחרי 13 שנה, ראש הממשלה הכי ארוך בהיסטוריה של ישראל, שספק אם מישהו ישבור את הרקורד שלו כי תכף יעבור חוק הקדנציות, ולא יהיה פה יותר ראש ממשלה של יותר מ-8 שנים בשלטון, החליט לעזוב באש.
כשבנט הודיע על הקמת ממשלה עם יאיר לפיד אתמול, עלה ראש האופוזיציה הנכנס נתניהו וסימן את ראש הממשלה הנכנס בנט, כראש הממשלה הכי מסוכן בהיסטוריה. כבר כמה ימים שביביסטים מפיצים ברשתות את התמונה של בנט בכאפייה עם הכותרת "שקרן", ו"בחירות עכשיו". כן, אתם מכירים את הכרזה הזו, בדיוק הכרזה של רבין בכאפייה שכיסתה את הקירות ברחובות ירושלים, עד שההסתה הגיעה לדרגה כזו שבא יגאל עמיר ורצח את רבין בשלוש יריות בגב.
ראש האופוזיציה אז היה בנימין נתניהו. בדיוק אותו אחד כמו מאתמול בערב, עם אותן מילים. אז קראו לו רבין, תכף יקראו לו בנט. יגאל עמיר אמנם בכלא, אבל מספיק להזיכר במה שאמר יונה אברושמי באולפן שישי בשידורי קשת 12 לפני כמה חודשים: "כשאתה אוהב בן אדם אתה מוכן למות בשבילו. אהבתי את בגין אז כמו שהיום הם מעריצים את נתניהו, ואת נתניהו אני אוהב יותר מאת בגין. אני לא הולך היום לבלפור. יש בחורים צעירים, הם ילכו לשם, והם יודעים מה לעשות".
אברושמי ידע מה לעשות, וזרק רימון שהרג את אמיל גרינצוויג, מפגין שמאל, באמצע הפגנה בכיכר העיר. גם יגאל עמיר ידע מה לעשות ואמר בחקירתו לאחר שרצח את רבין: "ללא פסק הלכה או פסק דין רודף שחלו על רבין מפי מספר רבנים הייתי מתקשה לרצוח. אם לא היה לי גב… לא הייתי פועל".
אם השב"כ לא יוציא ידיים מהכיסים ויתחיל לאבטח מהרגע את בנט ושקד ואת סער (יאיר לפיד עדיין מאובטח כראש אופוזיציה), זה ייגמר שוב פעם ברצח פוליטי בכיכר העיר, ונתניהו יגלגל, שוב, עיניים לשמיים.
ראש השב"כ נדב ארגמן לא יכול לעמוד מן הצד כאילו הוא לא שייך לעניין. אם בנט או שקד או סער ייפגעו, האחריות היא מאה אחוז על ראש השב"כ. זו כבר לא כתובת על הקיר או פוסט או ציוץ - ראש הממשלה בנט נמצא בסכנת חיים.