אין תמונה
מה ההבדל בין רן שריג לבין מי שנוהג שיכור?

בואו אגלה לכם סוד קטן. נקווה שאף אחד לא ישמע אותו חוץ מאיתנו. יש אנשים - אתם שומעים? - ששותים אלכוהול ונוהגים, ולא קורה להם כלום. הם מצליחים להגיע הביתה בשלום. יותר מזה, הם נוהגים לעשות את זה לא פעם ולא פעמיים בחודש. "אני יודע לשלוט על הנהיגה גם כשאני שתוי", הם טוענים. בעיניי הם כמובן רוצחים פוטנציאליים לכל דבר, שיכולים לקחת מחר ילד או ילדה לעולם שכולו טוב, אבל מבחינתם הם בסדר גמור. צדיקים גמורים.

עכשיו תארו לכם שאותם אנשים יתחילו להטיף בתקשורת שזה בסדר לשתות ולנהוג, ושהחוק סתם מיותר, עובדה - הם שותים ונוהגים, ולא קרה להם שום דבר. "נכון", יגידו להם. "לכם עוד לא קרה דבר, אבל מאיפה החוצפה וחוסר האחריות לחשוב שמה שתקף עבורכם, לפחות עד עכשיו, יהיה תקף עבור שאר העולם? מחר יקרא את זה נער נמהר, יפנים היטב, ירשה לעצמו לשתות ולנהוג, ובדרך יהרוג כמה בני אדם רק בגלל הלגיטימציה התקשורתית שאתם מנסים לתת לזה".

העיתונאי המתוחכם מתל אביב הוא לא נער חובב אדרנלין מחצור הגלילית

ככה בדיוק אני רואה את עניין הסמים הקלים, שבשבוע שעבר עלו לכותרות בזכות מעצרו ההו-כה מתוקשר של רן שריג, כוכב "מחוברים", שלא הסתיר את העובדה שהוא נוהג באופן לא הכי צלול בעולם. נכון, סמים קלים גרועים הרבה פחות מנהגים שתויים בטווח הקצר, אבל עידודם במדיה מחליא לא פחות. כמו שאותו גאון בן 17 ישתה וינהג, כך תהיו בטוחים שבגלל האווירה התקשורתית הסופר-מתירנית כלפי סמים קלים, כבר היו כמה צעירים שהתחילו עם סמים קלים והגיעו לסמים קצת או הרבה יותר קשים בהמשך. תגידו "בעיה שלהם"? אז תגידו.

לתקשורת יש כח אדיר ביד. חבל שלא כולם מפנימים את זה לעומק, וחושבים שמדובר בגן השעשועים של סבתא שלהם. העיתונאים ואנשי הטלוויזיה שמתייחסים לסמים ה"קלים" בסלחנות מכוונת (ושואפים ללגליזציה הרסנית, שזה כבר דיון בפני עצמו) אולי יודעים לעצור בזמן ולא להידרדר לסמים מסוכנים בהרבה, אבל לא כל מי שצופה בהם או קורא אותם יודע לעשות את החישובים הדומים, וכך רבים נופלים בקלות לפח הזה.

מעבר לזה, תמוהה ההתעלמות הזו מהחוק. דווקא עיתונאים רבים, שבמקרים רבים נתלים בחוק באופן כמעט אובססיבי - כל אדם מתוקן הרי מביע עמדה נחרצת נגד שוחד, העלמת מיסים, עישון במקומות ציבוריים ושאר מרעין בישין - אז למה כשזה מגיע לאיסור סמים קלים (מתוך מחשבה שזה עלול להידרדר גם לסמים קשים יותר) כולם פתאום מצפצפים על החוק, ועוד בחסות גופי תקשורת גדולים ומכובדים? שוב, העיתונאי הסופר-מתוחכם מתל אביב הוא לא אותו נער חובב אדרנלין מחצור הגלילית. צריך להבין את זה.

אגב, אם זה היה תלוי בי הייתי אוסר הצגה חיובית גם של סיגריות ואלכוהול בכלי המדיה. הם רעילים ומסוכנים לא פחות, אבל לצערי זו כבר נורמה שהשתרשה עמוק מדי. עם זה, הסמים עדיין נמצאים מחוץ לנורמה (לפחות הנורמה שנמצאת מחוץ לעולם ההוא). אז בבקשה, רן שריג, במאי "מחוברים" ושאר אנשי התקשורת שמדליקים ג'וינטים מדי פעם - תשמרו את זה לעצמכם. באמת שאין צורך לעשות קמפיין לרעל הזה שעלול להרוס חיים של אנשים רבים, למרות שאתם לא מכירים אותם.

>> הפוסט הקודם שלי: כך נגמלתי מפייסבוק
>> "מריחואנה אינה חוקית באשמת תאגידי הענק"