הפרדוקס הזה מסוגל להוציא אותי מדעתי. מצד אחד, ההשקעה כיום בילד שוברת שיאים. מספיק להיכנס לפורום הורים בתפוז על מנת להבין עד כמה הורים מדקדקים בחינוך ובהעשרה של הילדים שלהם, עד כדי דקויות מגוחכות לעתים. מצד שני, הם לא חוששים לזרוק את הילדים מול הטלוויזיה מבלי להבין מה הם צורכים באמת.
בפוסט הקודם כבר בישרתי לכם ש"שמש" - ללא ספק, סיטקום שהעולם הפדגוגי הוא נר לרגליו - משודר בערוץ הילדים, לא פחות. אבל בואו נחשוב קצת מעבר. אתם יודעים באיזה זבל טלוויזיוני אתם מאכילים את הילדים שלכם? נראה לכם שהם ייצאו חכמים יותר מסדרה אווילית כמו "קופיקו"? מה ילדות קטנות אמורות לקחת מהדי.וי.די. האחרון של יובל המבולבל, שבו רקדנית בטן מפזזת אחריו בשוק, לצלילי "יופי טופי"? ולכל הרוחות, איזה הורה שפוי נותן לילדים שלו לצפות בטלנובלות, כולל סיפורי בגידות, סמים, אלימות ושאר מרעין בישין? מסתבר שיותר מדי, על פי מה שאני רואה מסביבי.
גם אנחנו נפלנו לזה, יש להודות בכנות. גם אנחנו קיבלנו במתנה את מארז כותרי "טיף וטף" לדורותיהם, אבל הם הועברו כלאחר כבוד לפח האשפה אחרי שגילנו בהם הפתעות כמו ריקודי בחורות חשופות בפארק מים כלשהו וסתם תכנים נבובים. גורל הדי.וי.די "מותק של פסטיבל" היה דומה, אחרי שהתאכזבנו לראות עד כמה פסטיגל כל כך פופולרי יכול להיות כל כך שטחי. ובכלל, בשנה האחרונה אנחנו משתדלים לבדוק היטב לפני הקנייה. לא תמיד זה עוזר, כי גם ב"סיפורי התנ"ך" המצוירים אנו נתקלים בדוד המלך כילד ג'ינג'י מעצבן או כאדם וחוה חצי עירומים. לא משהו שהיינו יכולים לדמיין לפני הרכישה.
פרסומות לטמפונים באמצע רינת גבאי?
האינטרנט הלא-מחייב יכול להיות נחמה. האתר של חינוכית 23 בהחלט עשיר וחינוכי (כולל רגע עם דודלי, פרפר נחמד, רחוב סומסום ותוכניות שפויות אחרות), וגם מקולנד מציע צפייה בכספיון, השפן הקטן ושאר תכנים ראויים יותר או פחות. ב-ynet יש אפשרות לצפות בתכני HOT, אבל שם לא אכפת להם יותר מדי מהחינוך, אם להתנסח בעדינות. רק היום הקרנתי לילדיי את "השירים המשחקים" של רינת גבאי דרך המחשב, ומה רבה הייתה תדהמתי כשהשידור נקטע כמה פעמים לטובת פרסומות של טמפקס. נעזוב לרגע את ההיגיון השיווקי שבשידור פרסומות כאלה דווקא לקהל יעד כזה, ונתמקד בהיגיון החינוכי: איזה שכל מעוות חושב שראוי שילדים בני 4 יצפו בתמונות פרובוקטיביות של בחורות רוקדות ומפזזות כשהן לא מאוד לבושות?
כנראה שזה אותו שכל שהכניס את "שמש" לערוץ הילדים וצבע את "קופיקו" בצבעים כל כך זולים ומטופשים. אותו שכל שלא ממש אכפת לו מהילדים שלכם. אז אם לכם לא יהיה אכפת, אל תתעוררו כשהילדים יהפכו למפלצות בגיל 16 ותשאלו מה קרה פה. הדור שלי (בני 30 פלוס מינוס) גדל על פינוקיו, הדרדסים ומרקו. תארו לכם מה ייצא מהדור שגדל על "בראץ", "כמעט מלאכים" או "פסטיגל קונג פו". בעצם, לא צריך לתאר. פשוט תפתחו חלון, תביטו על הדור הנוכחי, ותבינו לבד.
אז יפה שהמודעות להורות נכונה צוברת תאוצה. אנו צופים בסופר נני, עושים לילדים מנוי באתר החינוכי והמצוין "הסוד של מאיה", קוראים ספרים על הורות וחינוך, לוקחים אותם לשיעורי שחייה לילדים, מקדימים עוד ועוד את מועד תחילת לימוד האנגלית, מטפחים אותם במרכזי העשרה וכו' - אבל מול הטלוויזיה מרשים להם לצפות בתכנים מיניים שגובלים בפורנו, בתוכניות אלימות או בסתם הפקות טיפשיות שרק מדרדרות אותם, הרבה יותר מכפי שנדמה לנו. והעתיד? לכו תדעו. אבל העיקר לקחת אותם למרכזי העשרה, לא?