לא, אני לא מאמין שהצעת החוק שדורשת מכלי המדיה בארץ לשדר 15-20% מוזיקה יהודית תעבור בסופו של דבר. היא יותר הצהרתית מאשר פרקטית. אי אפשר לכפות מוזיקה יהודית - אפשר אולי לתקצב יותר גופי תקשורת שמתמקדים יותר בתכנים יהודיים, אבל לא ניתן להכריח תחנות כמו רדיוס להצטרף לנסיעה הזו, בזמן שהן עושות את הכיוון ההפוך לגמרי. יתכן שההצעה הזו גם יוצרת אנטגוניזם מפני כפייה דתית, אבל בכל מקרה, היא העלתה שאלה לא פשוטה לגבי רגולציה של מוזיקה בכלי המדיה.
כל אדם רציני שאכפת לו מתרבות ישראלית צריך להסכים שיש ליצור רגולציה ולקדם תכנים איכותיים. הרי זה בדיוק המצב בטלוויזיה - לולא הרגולטורים והמחויבויות של הערוצים, אין לדעת לאילו אשפתות לוחות המשדרים היו מתדרדרים ועד כמה התכנים האיכותיים היו מצטמקים בנפחם. סדרות דרמה איכותיות, משדרי סוגה עילית למיניהם, סרטים דוקומנטריים - הרוב היה נעלם מטעמים כלכליים מובנים. הרי לערוצים הרבה יותר זול לשדר ריאליטי מאשר להשקיע בסרטי תעודה, שבדרך כלל גם מניבים הרבה פחות רייטינג.
אז כמו שיש רגולציה ופיקוח בטלוויזיה, כך ללא ספק צריכים רגולציה ופיקוח על התכנים המוזיקליים ברדיו. אחרת שוק המוזיקה ייראה כמו... ובכן, כמו שהוא נראה היום. הפלייליסטים פונים למכנה המשותף הזול ביותר, וזמרים כמו - טוב, לא נתחיל עם שמות - מאפילים על אומנים רציניים באמת. זה קורה כי היום אין בשוק המוזיקה כללים, הכל נתון לגחמותיהם של עורכים מוזיקליים ואומנים איכותיים מתפספסים על ימין ועל שמאל.
אז מה אם זה מה שהקהל רוצה
אז ברור שצריכים לעשות כאן איזושהי רפורמה. כמעט כולם מסכימים עם העובדה ששוק המוזיקה נראה לא טוב - רדוד, גרוע, משמים, מסחרי בטירוף, מחנך דור חדש למשהו מסחרי ומוזר שמתיימר להיקרא בשם מוזיקה. נכון שזה מה שרוב הקהל רוצה, אבל אם ניתן להמונים להכתיב באופן כל כך מוחץ את הטעם התרבותי זה ייראה כמו... ובכן, שוב, כמו שהוא נראה היום.
לכן צריך פיקוח הדוק יותר על תכנים איכותיים ברדיו. מה זה בדיוק תכנים איכותיים? אני לא מוסמך לומר, אבל וועדה מיוחדת תקבע את הקריטריונים, בדיוק כפי שהוצע בהצעת החוק המדוברת. באופן כללי אפשר לומר שכל מה שאינו פופ דביק או מוזיקה מזרחית רדודה ורינגטונית - הוא מוזיקה איכותית. זה כולל פופ למבוגרים, מזרחית איכותית, רוק ישראלי וכמובן גם מוזיקה יהודית. חייבים לתת משקל מינימום הכרחי לז'אנרים היותר מקופחים ברדיו, אחרת כשנתעורר נגלה שהתרבות המוזיקלית שלנו הידרדרה מהפח אל הפחת.
כמובן שהיינו שמחים לחיות בעולם ללא רגולציה, ולתת את ההגה בידי כלי המדיה שאמורים לנווט את התרבות שלנו לחוף מבטחים. אבל כל עוד הם לא עושים את עבודתם כראוי, נכנעים לפלח האוכלוסייה שמעדיף לשמוע את המוזיקה שלו כרינגטון ובודקים רק "מה הולך" ולא "מה איכותי" - צריכים לפקח על כמות האיכות באופן קצת יותר מקיף. אפילו ברמה של 50%. אחרת שוק המוזיקה ייראה כמו... ובכן, אני מניח שכבר הבנתם את הפואנטה.
גילוי נאות: דודו כהן עובד בנבל עשור, הלייבל של עמיר בניון