אין תמונה
בקרוב אצלנו? לא אם זה תלוי בלובי של חברות הסלולר (אילוסטרציה)

מזמן לא נרשמה כזו אחדות דעים במליאת הכנסת. 22 ח"כים הצביעו בעד הצעת החוק של דב חנין ויוליה שמאלוב-ברקוביץ', בטור המתנגדים נרשמה הספרה 0. זו הייתה אמנם רק קריאה טרומית, אבל אם הצעת החוק תעבור בקלילות כזו גם את שלבי החקיקה הבאים, על הטלפון הסלולרי הבא שתרכשו תתנוסס מדבקה שיהיה קשה לפספס: "משרד הבריאות מזהיר", יהיה כתוב שם, "כי שימוש רב ונשיאת המכשיר בצמוד לגוף עשויים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן, ובמיוחד אצל ילדים".

תחילת הדרך של הצעת החוק הזו נראית מבטיחה, אבל ההמשך, מותר לשער, יהיה מאתגר הרבה יותר. יש עוד שלוש קריאות לעבור, ובעיקר יהיו הדיונים בוועדה, ושם ודאי יגיעו הלחצים והלוביסטים, האינטרסים והשינויים הקטנים בנוסח המקורי של החוק – שינויים קטנים שעושים הבדלים גדולים.

תשאלו את אופיר פינס, ח"כ ושר לשעבר, שלפני מספר שנים ניסה להעביר הצעת חוק דומה אך כשל מול מערכת לחצים ולובי משומן של חברות הסלולר, שהצליחו להרחיק את דברי האזהרה מהמכשיר עצמו ולהטמין אותם עמוק בתוך העלון שמקבלים בחנות עם הרכישה. מי שמכיר ישראלי שקורא בעיון את האותיות הקטנות בעלון הזה – שיקום.

לכל הנוגעים בדבר ברור שיש הבדל עצום בין אזהרה שמופיעה על המכשיר לכזו שחבויה בתוך הקופסה: זה כמו ההבדל בין ידיעה שמתנוססת בכותרת הראשית של העיתון לאחותה שמשתרכת בעמוד אחורי שרוב הקוראים לא מגיעים אליו. האזהרות מפני שימוש מופקר בסלולרי – במיוחד כשמדובר בילדים – מופיעות באתר משרד הבריאות כבר כמה שנים. כמה ישראלים טרחו לעיין בהן ומקפידים למלא אחריהן?

צבעי מאכל? שיהיה לכם לבריאות

יישום של הצעת החוק הזו יקרב את המכשירים הסלולריים למעמדן של קופסאות הסיגריות, שגם על עטיפתן מתנוססת אזהרה עוכרת שלווה. חברות הסלולר טוענות, בצדק, שאין דין הקרינה הסלולרית כדין העישון: אין (עדיין?) הוכחה מדעית חד משמעית שקרינה סלולרית גורמת לסרטן. יש חשדות, ומשרד הבריאות סבור שבמצב שבו שוררת אי וודאות מטרידה יש לנקוט זהירות מונעת, כדי שאחר כך לא תהיה לנו סיבה להצטער. הבעיה היא שלרוב הציבור אין מושג שזה מה שמשרד הבריאות חושב.

הטלפונים הסלולריים לא לבד. לכל רוחב החזית הצרכנית בישראל הרשויות מגלות פסיביות במסירת מידע חיוני לציבור. במפגש הטעון שבין אינטרסים כלכליים לבריאות הציבור וזכותו לדעת, בדרך כלל הכסף מנצח בקלות.

כך, למשל, אין בישראל סימון של מוצרי מזון מהונדסים גנטית. למרות שוועדה (בראשות משרד הבריאות!) המליצה כבר באמצע העשור הקודם לחייב סימון של מוצרים מהונדסים, ההמלצה מעלה אבק אי שם במגירות הממשלה. הרי אם ניישם אותה, כמקובל באירופה, רוב דגני הבוקר, החטיפים והמוצרים המעובדים שמכילים סויה או תירס מארצות הברית יצטרכו לשאת את התווית "מכיל מרכיבים מהונדסים גנטית", שתגרום לישראלים לחשוב פעמיים לפני הקנייה. במקרה כזה האמריקאים עלולים לכעוס, ואנחנו, כידוע, לא אוהבים להרגיז את מדינת האם שלנו, שרכיבים מהונדסים הם חלק מאבות המזון של התעשייה והכלכלה שלה.

או, למשל, צבעי מאכל: בעקבות מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, הוחלט באיחוד האירופי שמוצרים המכילים שישה צבעי מאכל בעייתיים יישאו עליהם את אזהרה לפיה "עלולה להיות להם השפעה שלילית על הפרעות קשב וריכוז בילדים". בישראל הוחלט לפטור את היצרנים והיבואנים מחובת הסימון הזו, ומוצרים המכילים את הצבעים הללו משווקים בחופשיות, בלי שלציבור יש מושג שבאירופה מזהירים מפניהם. גם כאן, יחסי הסחר עם ארצות הברית הועדפו על בריאות הציבור הישראלי ובעיקר על פני זכותו לדעת מה הוא אוכל ובמה הוא מאכיל את ילדיו.

יהיה מעניין לעקוב אחרי המשך דרכה של הצעת החוק של חנין-את-ברקוביץ', יהיה מעניין לראות מי ינסה לטרפד אותה ובאיזה טיעונים. ובעיקר, צריך להחזיק אצבעות שהיא תפתח פתח לעידן חדש של שקיפות צרכנית, שבה הבריאות שלנו תהיה חשובה יותר מהרווח של מישהו אחר.

Aviv67@gmail.com

>> הטור הקודם שלי: המה נעשה כשחבית דלק תעלה 200 דולר?
>> "אני לא קונה את הטיעונים של צה"ל בעד התקיפה בעזה"