התרנגולות, כאמור, יכולות רק לקנא בעגלים: החוק אפילו לא מתיימר להגן עליהן. ההתעללות בתרנגולות שמטילות ביצים היא חלק מהפרקטיקה הנהוגה בכ-95% מהלולים בישראל (לא כולל לולים אורגניים). אני מתכוון להליך המכונה "הנשרה כפוייה", או בעברית מעשית – הרעבה. בקיץ האחרון היה ללוחמים למען זכויות בעלי החיים רגע נדיר של נחת: הממשלה הודיעה חגיגית שמ-1 בינואר 2013 תיאסר הרעבת תרנגולות בלולי ישראל. קרקורי השימחה נשמעו מקצה הארץ ועד קצה. מאבק של שנים הסתיים בהצלחה.
הסתיים? לא בדיוק. הממשלה מינתה ועדה שתפקידה לבחון את הדרכים ליישום השינוי. הוועדה מנתה נציגים משלושה משרדים: החקלאות, האוצר והגנת הסביבה. בימים אלה פורסמו המלצות הוועדה: ההרעבה תופסק, אבל בתהליך הדרגתי – מאוד מאוד הדרגתי – שיימשך (שלא לומר יימרח) על פני לא פחות מארבע שנים. ההמלצות הללו – שהתקבלו ברוב מוחץ של שני חברי ועדה מול אחת – הציתו קטטה קולנית בין משרדי החקלאות והגנת הסביבה. ספק אם זה יעזור לתרנגולות.
שבועיים בלי אוכל
רקע קצר: כשהתרנגולות מגיעות לגיל שנה בערך, מפסיקים להאכיל אותן למשך 10-14 יום. הן נכנסות לעקה קיצונית, מנשירות את נוצותיהן (ומכאן שמו החינני של התהליך), מפסיקות להטיל ביצים, חלקן מתות מרעב. את אלה ששרדו חוזרים להאכיל בהדרגה, ואז הן גם שבות לגדל נוצות וחוזרות למעגל ההטלה בכוחות מחודשים. לולן חביב אחד כינה את זה באוזניי "עושים ריסטארט לתרנגולת": התהליך הזה – שהוא חיקוי ברוטאלי, אכזרי ומתוזמן על פי שיקולים עיסקיים קרים - של תהליך מתון יותר שמתרחש בטבע, מאפשר להאריך את משך הפוריות של התרנגולת והופך אותה לריווחית יותר. והרי הרווח הוא חזות הכל.
באיחוד האירופי ההרעבה אסורה כבר מסוף שנות ה-90'. בקיץ 2012 נזכרה ממשלת ישראל להצטרף לקידמה, אלא שכבר מישיבתה הראשונה של הוועדה המצומצמת התברר שהחברים לא רואים את המצב עין בעין. בעוד נציג משרד האוצר פתח את הדיונים באומרו ש"לכל מי שישב בקבינט היה ברור שבהחלטת הממשלה תאריך היעד שנבחר איננו סופי", נציגת המשרד להגנת הסביבה סברה דווקא ש"היתה החלטת ממשלה ברורה בה נאמר שההנשרה תופסק באופן מיידי. מופיע בה תאריך מדוייק, אל לנו לעשות פרשנויות". זו היתה המחלוקת הראשונה בשורה ארוכה של אי הסכמות על הסוגיות הבסיסיות ביותר שעלו על שולחן הוועדה.
בשורה התחתונה, משרד החקלאות שוב הוכיח שהוא משרד החקלאים, ומשרד האוצר יישר איתו קו. נציגת המשרד להגנת הסביבה הציעה שלהקות שנקלטות בלולים אחרי ה-1 בינואר הקרוב לא יורעבו; נציגי החקלאות והאוצר טוענים שזו גזירה שהענף לא יעמוד בה (מפני שהפסקת ההרעבה פירושה תחלופה גבוהה יותר של להקות בלולים, מה שמחייב גידול אינטנסיבי יותר של פרגיות) ולכן צריך לפרוש את התהליך עד ראשית 2017.
שימוש נלוז בבעלי חיים
הוויכוח הוא לא רק על השורה התחתונה: במשרד להגנת הסביבה טוענים שעבודת הוועדה לא התנהלה בשקיפות הראוייה, שחומרים חיוניים לא הועברו לעיון נציגת המשרד, שההמלצות הסופיות הוצגו לה רק בדקה התשעים. במשרד החקלאות דוחים בבוז את ההאשמות, טוענים שבמשרד להגנת הסביבה לא יודעים לקבל הכרעה דמוקרטית ועושים "שימוש נלוז" בתקשורת ובדעת הקהל. על זה ניתן לומר ששימוש נלוז בתקשורת עדיף על שימוש נלוז בבעלי חיים.
בהנחה פסימית שהממשלה תקבל את המלצות הוועדה, ותאפשר להמשיך את ההרעבה ארבע שנים נוספות (או, אם תרצו, להפסיק אותה בתהליך מדורג על פני ארבע שנים), כדאי לזכור בטרם אוכלים חביתה שלצד כמות נאה של חלבון הביצים מכילות גם מנה גדושה של סבל. צריך להודות: תעשיית המזון מהחי היא תעשייה אכזרית ונצלנית כמעט בכל מקרה ובכל מופע שלה. רק המינון והפרופורציות משתנים. ומשום מה, מדינת ישראל מתעקשת להישאר בקצה העליון של הסקאלה.