צפו בדברי השר כחלון
אין גבול לאכזריות. כלוב סוללה | צילום: רויטרס

לאחרונה הירבו שופטי בג"צ לעסוק בקופות, כשנדרשו להכריע במאבק נגד משלוח הקופות מחוות מזור הישראלית לניסויים רפואיים בארצות הברית. בימים הקרובים ידונו שרי הקבינט החברתי-כלכלי בתרנגולות. ידידי ל' טען באוזניי השבוע שהעובדה שבכירי המדינה כה עסוקים עם בעלי חיים בימים אלה, מעידה שישראל היא מדינה מתוקנת ורחומה.

על זה יש לי לומר שני דברים: ראשית – ל' כנראה מזמן לא ביקר באחד הלולים שמהם מגיעות הביצים שהוא אוכל; ושנית – אם יש דבר שאי אפשר לומר על היחס לבעלי חיים בישראל בכלל ובתעשיית המזון בפרט, זה שהוא "רחום". המאבק למען בעלי החיים מתרכז בניסיון להפחית את רמת האכזריות. אני לא יודע אם אלוהים, כמאמר השיר, מרחם על ילדי הגן; אבל אין ספק שעל האפרוחים הוא כבר מזמן לא מרחם.

ההכרעה של השרים תשפיע על דמותה של כל חביתה בישראל. מה שמונח על שולחנם היא רפורמת הלולים הגדולה, עליה החליטה הממשלה לפני כמה שנים ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים. תרנגולות, למקרה שלא ראיתם לול בחצי המאה האחרונה, כבר מזמן לא מטילות ביצים באחו פסטורלי וירוק, מהסוג שמככב בפרסומות ובאיורים על קרטוני הביצים. הן כלואות כל חייהן על משטח בגודל של דף A4, בלי יכולת לזוז או לפרוש כנפיים, ופעילותן מסתכמת באכילה, עשיית צרכים והטלה.

הצימוק שבעוגת הניצול מגיע כעבור שנה של הטלה רצופה: כדי שקצב ההטלה לא יירד – בכל זאת, מדובר במכונה יצרנית שצריכה לתת תפוקה – הלולנים (רובם הגדול) עושים למערכת של התרנגולת, כמו שאמר לי אחד מהם, "ריסטארט". ובעברית: מפסיקים להאכיל את התרנגולות למשך עשרה ימים עד שבועיים, שבמהלכם חלק מהתרנגולות מתות מרעב. אלה ששורדות נכנסות למצוקה נוראית, משירות את נוצותיהן (ולכן לתהליך המזעזע הזה קוראים "הנשרה כפויה") ובצר להן מנסות לנקר גם את הסורגים.

בתום תקופת ההרעבה מחזירים לתרנגולות בהדרגה את המזון, הן מגדלות מחדש נוצות וחוזרות להטיל בקצב מלא. כך מרוויחים עוד שנה של ביצים רווחיות. איך אומר ל'? תעשייה רחומה ומתקדמת. חשוב לדעת, אגב, שבלולים אורגניים אסור להרעיב את התרנגולות. קצב ההטלה מתחיל לדעוך אחרי כשנה, וזו אחת הסיבות שהביצים יקרות יותר.

או שפשוט נפסיק לאכול ביצים מלולי סוללה

ארגוני בעלי החיים, בראשות אנונימוס, ולצידם המשרד להגנת הסביבה, מבקשים לנצל את העובדה שרוב ענף הביצים עומד לעבור ללולים חדשים וגדולים, כדי לרכך מעט חלק מהעיוותים ההיסטוריים שמתוארים כאן. הם מבקשים ליישר קו עם התקן המינימלי של האיחוד האירופי, לאבזר את הלולים בכמה אמצעים שעונים על הצרכים הטבעיים של התרנגולות (אפשרות הטלה במקום מסתור, עמידה על מוט ועוד), ולאסור על ההרעבה האכזרית. מנגד תונח מול השרים עמדתו של משרד החקלאות, שתומך בהמשך ההרעבה ומציע לאבזר את הלולים רק בעוד שבע שנים ארוכות. מרחב המחייה של התרנגולות, אגב, אמור לגדול מדף קטן לדף קצת פחות קטן.

משרד החקלאות שוב מוכיח שהוא דואג לחקלאים – במקרה הזה העוסקים בענף הלול – יותר מאשר לחקלאות. אבל לשרים האחרים אין מחויבות כזו, ובכוחם להכריע בעד מעט פחות אכזריות וניצול בתעשיית המזון הישראלית.

אגב, ההכרעה נמצאת גם בידיים של כל אחד מאיתנו: לא מוכרחים לאכול ביצים, ובוודאי שלא מוכרחים לאכול ביצים שהוטלו בלולי הסוללה השערורייתיים. אפשר להשיג היום ביצים אורגניות ב-16-17 שקל לתבנית, 4-5 שקלים יותר מתבנית רגילה. בהשקעה נוספת של 10 שקלים לשבוע (בהנחה שקונים שתי תבניות), אפשר לשפר את מצב הניקיון של המצפון. לי זה נשמע כמו עסקה לא רעה.

Aviv67@gmail.com

>> הטור הקודם שלי: איך אפשר לחסוך בקיץ?
>> "אנחנו לא פולשים, אנחנו הורים במצוקה"