בואו אגיד לכם מה שביתת התיכוניסטים היא לא: שיעור באזרחות. יש לי תיכוניסט אחד בבית, ואמנם הוא עשה אתמול כמה דברים שבטח היו יותר מעניינים מהשיעורים שבוטלו, אבל לא היה שום קשר בינם לבין שיעור באזרחות.

זה לא שלא ישנתי בלילה בגלל שהנוער נתן לעצמו פטור ליומיים מהופעה בכיתה (רגע אחרי שחזר מחופשת פסח שנמשכה נצח). אני מסרב להתרגש מכמה שיעורים – חלקם משעממים רצח – שירדו לטמיון. בתור תלמיד שראה בכל יום שביתה יום חג, אין לי כוונה להטיף מוסר ולקבוע שלתיכוניסטים של היום נגרם נזק בלתי הפיך מקצת סכסוכים ועיצומים במערכת החינוך.

אבל זה עוד לא הופך את השביתה הזו למוצדקת. למעשה, השביתה הזו היא מהמופרכות שהיו, ויש בה אפילו ממד מקומם: הרי מדובר בשביתה נגד שביתות. ושביתות – גם כשלא מסכימים איתן, גם כשהן דופקות את הציבור או חלק ממנו (והרי לשם כך נועדו), גם אם לא תמיד הן מוצדקות – הן כלי לגיטימי במשחק הדמוקרטי. כלי חיוני במאבק על זכויות עובדים. אם כבר, שביתה נגד שביתות היא שיעור באזרחות גרועה.

איך נפתלי בנט קשור לטסטרים של משרד התחבורה?

שני נימוקים סיפקו מארגני השביתה. נתחיל מנימוק השבתת הטסטים. זו אכן פוגעת בהרבה מאוד בבני 17-18 שעלולים לא להספיק להוציא רישיון לפני הגיוס. אין לי עמדה נחרצת לגבי הסכסוך בין ישראל כץ לטסטרים, אבל אין ספק ששביתת הטסטרים חוקית, ובכל מקרה – איך לעזאזל היא קשורה למערכת החינוך? אם הנוער טוען שההתכתשות בענף התחבורה נעשית על גבו, שייצא לתהלוכות ענק בכבישים, שיקים מאהל מחאה מול לשכת שר התחבורה או מול משרדיהם של בוחני הנהיגה, שיעשה משהו רלוונטי. מה בדיוק המטרה של השבתת הלימודים? שנפתלי בנט ילך לישראל כץ, יגיד לו 'שמע, אני לא יכול יותר עם השביתה הזו, תן להם כבר להוציא רישיון', וישראל כץ יענה 'צודק, אי אפשר ככה יותר, כל רגע שהם לא יושבים בכיתות עולה לי בבריאות, אני רץ לסגור את הפינה הזו'?

ישראל כץ (צילום: פלאש 90, חדשות)
צאו להפגין מול הבית שלו. ישראל כץ | צילום: פלאש 90, חדשות

שביתה נועדה להפעיל לחץ, אבל את הלחץ צריך להפעיל על מי שיכול לפתור את הבעיה. ולשום גורם במערכת החינוך אין יכולת לפתור את בעיית הטסטים. אין בזה טעם, בדיוק כמו שלא היה טעם להשבית את מערכת החינוך כשרשות האוכלוסין הפסיקה להנפיק דרכונים.

גם העילה השנייה לשביתה – העיצומים של ארגון המורים שנוגעים לטיולים וסיורים – קלושה למדי. בפועל, רובם המכריע של בתי הספר, אם לא כולם, כבר יצאו לטיולים השנתיים. ובכל מקרה, מה פתאום לשבות נגד מאבק של מורים על תנאי ההעסקה שלהם? רן ארז הוא אולי עסקן מעצבן - על זה אפשר להסכים בקלות - אבל זו לא עילה לשביתה. יש כל כך הרבה נושאים חשובים שעליהם התלמידים היו צריכים באמת לצאת למאבק: הצפיפות בכיתות, הפערים בהשקעה בחינוך בין המגזרים השונים בחברה הישראלית, התשלומים האדירים שמושתים על ההורים במסגרת ה'חינוך חינם', האוכל המחורבן שעדיין מוגש ונמכר בכל כך הרבה מקומות ודופק להם את הבריאות. מכל השיעורים באזרחות שאפשר להעלות על הדעת, איכשהו מועצת התלמידים הארצית הצליחה לבחור דווקא את השיעור הלא נכון.