הבוקר נסעתי במונית. אני יודע שנהגי מוניות הם קבוצת המיקוד השחוקה בעולם, ובכל זאת. הנהג זעם על המהלך של ברק ואנשיו והציע הצעה: לתת לאביגדור ליברמן את המפתחות. הוא יגרש, יסכסך ויחרחר ריב, אבל לפחות יהיה מעניין. הבדיחה העצובה היא שהוא היה רציני.
הנה בדיוק, בשיחה קצרה אחת, המהות: נתניהו מסתבך, מזיע, גורר רגליים, מקמבן ומתחמן מצד אחד, וליברמן גורף את כל הקופה מצד שני. ההיסטוריה מצביעה על התופעה הידועה: בתקופה של חוסר וודאות ומנהיגות, ייאוש, בלבול וניכור, צומחים תנועות ומנהיגים אלימים כלפי חוץ וכלפי פנים, "מנהיגים חזקים" שסופם גירוש, מלחמה והתדרדרות לתהומות. תיזכרו באירופה של המאה הקודמת, תחשבו על "ובימים ההם אין מלך בישראל".
הם ירוויחו תיק, אנחנו מפסידים את הדמוקרטיה
מהלכים פוליטיים ואפילו פילוגים נעשו בעבר ויעשו, אבל נדמה לי שבדרך כלל הייתה להם תכלית והיה איזה מעטה של בושה. כשעשן ההתפלגות של סיעת "עצמאות" נמוג, נותר בעיקר ריח חריף של סידור פוליטי העולה על כל דמיון. סיעה אחת, המונה חמישה חברים, שארבעה מתוכם יכהנו כשרים ואחת, שהושבעה לכנסת כממלאת מקום רק לפני מספר חודשים, תכהן כסגנית שר. מעולם לא נתפר דיל פוליטי עם תג מחיר כה מושחת. זה ממש מעורר געגועים למיציבושי של גולדפרב בימי אוסלו העליזים.
ועכשיו לשיעור קטן במתמטיקה - חמישה זה הרבה פחות משלוש עשרה. עד היום משקלה של העבודה בממשלה היה קטן, דבר שגרם לאנשיה לאיים, ואף פעם לא לקיים, שיפרשו אם המשא ומתן לא יתחדש, תקציבים חברתיים לא יועברו וכו'. כעת גם מראית העין הוסרה. סיעת עצמאות תתפקד כליכוד ב' לכל דבר וענין. הרי ברור שהתכלית של המהלך ושל אנשי הסיעה היא אחת: לשבת בממשלה.
לטובת מעט פרספקטיבה, חזרתי למקורות, לאימרתו הקולעת של רבי אליעזר: לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינו. במקרה שלנו, "מינו", במשמעות כפולה. ברור מי הם חברי הסיעה וברור מה מחירם בשוק.
על חשבון מי תקודם העסקה האפלה, ברור לכולנו. אנחנו נשלם לעוד שרים וסגני שרים מיותרים, בממשלה המתחרה על התואר "הממשלה המנופחת בהיסטוריה העולמית". בתמורה, נרוויח את כל מי שלא מתעניין בדיור, חינוך, תעסוקה, תמלוגי הגז, שלום וביטחון, וודאי לא רווחה (שימו לב שאף לא אחד מחברי עצמאות ביקש את תיק הרווחה, שחזר להיות מיותם).
ובסופה של הדרך אנחנו עלולים לקבל את הגרוע מכל, מנהיגות אלימה, הרוכבת על גלי פופוליזם וייאוש. כולנו - ימין, שמאל, יהודים וערבים - נהיה בחקירה, והדרך לתיקון תהיה קשה כשאול.
הדרך היחידה להפוך חזרה את הגלגל, הוא ביצירת עוצמה ציבורית למחאה חיובית, בכל דרך אפשרית, שתהדהד לקח חד וברור: תרגילים מסריחים לא משתלמים! רק הנהגה נקייה, ערכית ומכוונת תכלית ציבורית, תזכה לגיבוי אזרחי!