בנימין נתניהו (צילום: עיבוד תמונה, חדשות 2)
הוא קוסם? | צילום: עיבוד תמונה, חדשות 2

בקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, נהגה התקשורת לכנות אותו "הקוסם". כוחה האדיר של ההופעה הפוליטית התקשורתית התבסס בישראל, ונתניהו היה הנהנה הגדול הראשון מהפוליטיקה החדשה, המבוססת על עטיפה חיצונית ופחות על תוכן. נדמה שעד היום, ברגעי משבר ציבוריים, ראש הממשלה סומך על כישוריו המשופשפים ומייצר מופע תקשורתי, האמור להביא להשפעה על כלל הציבור.

כזו היתה ההופעה האחרונה שלו, במסיבת העיתונאים שאולתרה בתגובה למחאה הציבורית וללחץ ההסתדרות והמרכז לשלטון מקומי. קשה לי להאמין שרובנו זוכרים את הפרטים, אבל הלחש של "הקוסם" הצליח להוריד מעט את הלהבות. נדמה כאילו כולנו חיפשנו סוג של תירוץ לא לצאת מהבית, והלא-משנה-מה שאמר נתניהו, נשמע כתירוץ צולע, אך מספק.

אבל כשמפרקים אחת לאחת את הצהרותיו מתברר שלחש הקסמים לא מכיל שום דבר ממשי. מחירי התחבורה הציבורית אמורים לרדת, על פי נתניהו, אבל אף אחד לא מבין מתי והיכן. שכר המינימום יעלה בעוד קרוב לשנתיים, וגם אז רק במגזר הציבורי לכמה אלפי אנשים. מה שנשאר הוא הוזלה של עשרים אגורות בדלק, מה שיחסוך לכל אחד מאיתנו כמה עשרות שקלים בחודש, לכל היותר.

החבילה הרבע מבושלת הזו תעלה לנו ביוקר. החשבון יוגש לנו באמצעות קיצוץ במשרדי הממשלה. המשמעות היא קיצוץ בחינוך, בשירותי הרווחה, בבריאות ובדיור. ותמורת מה? קומץ הבטחות מעורפלות וכמה עשרות שקלים בחודש לבעלי כלי הרכב. בזירה הפרטית אף אחד מאיתנו לא היה קונה עסקה כה מפוקפקת.

זה לא טפטוף, משתינים עלינו

והנה עוד סיבה לצהלה מכיוון משרד ראש הממשלה - הצמיחה הולכת וגואה. כן, אנחנו צומחים את עצמנו לדעת והעושר משפריץ לכל כיוון. האמנם? תיאוריית הטפטוף אומרת שצמיחה בשכבות העליונות תחלחל למטה, לכלל שכבות האוכלוסייה. אבל התיאוריה הזו כבר מתה במחקרים. המציאות העגומה בישראל היא שבעוד המאיונים הראשונים מגדילים את עושרם, העשירונים התחתונים ואפילו הבינוניים הולכים ושוקעים. תתבוננו בכנות בחשבון הבנק שלכם ותחליטו - האומנם מטפטף וזולג אליו עושר מופלא?

לפני חודשיים, לקראת ההצבעות על תקציב המדינה, קיבלו חברי הכנסת דו"ח (PDF) של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת. הדו"ח קבע כי נטל המיסים העקיפים בישראל, כלומר המיסים המוטלים על מוצרי צריכה (ממע"מ, דרך היטלים מיוחדים כמו הבלו על הדלק ועד לאגרות השונות), גבוה ב-80% מהממוצע במדינות ה-OECD. המשמעות ברורה: הגדלת פערים חברתיים. מה עשו נבחרינו כמה ימים לאחר מכן? הרימו ידם בעד התקציב. אחר כך רבים מהם הצטרפו למחאת האזרחים ותירצו את הצבעתם בשלמות הקואליציה, אבל בזמן אמת לא שמענו מהם אפילו צל צילו של פקפוק או ניסיון פוליטי משמעותי לשינוי התקציב וגזרות המיסים העקיפים.

בפגישה שקיימו בשבוע שעבר הארגונים החברתיים, טבע חיים בר יעקב, מנכ"ל התנועה לחיים בכבוד, את המושג "המעמד הבינו-עני". נדמה שמדיניות הממשלה מתאמצת להנציח מצב בו המעמד הבינוני גולש למלכודת עוני, והמעמד הנמוך לנצרך ונסמך על שולחנם של נדבנים. כל זה ישתנה רק אם וההתגייסות למאבק ציבורי תהיה משמעותית.

>> לטור הקודם שלי: צריך לבטל את הדיוטי פרי
>> "מחיר הדלק ירד, אבל אנחנו עדיין נדפקים"