השיר "אדם" מקבל השראה מספר בראשית, נקודה קטנה ממה שעובר לאדם בנפש כשהוא בגן עדן. על היצר הזה של להיות אתה בכוחות עצמך אפילו שיש לך אלוהים, לנסות לגלות הכל לבד ולדעת הכל לבד, לנסות להיות אלוהים - עד שאתה רואה שהעבודה קשה מדי ואז אתה עושה תשובה ורוצה להיות אדם.
מבחינה מוזיקלית יש פה ערבוב קטן בין קצב חצי טראנסי, והוא גם קלאסי וגם מזרחי. כמו שהאדם מורכב ועשוי מכל מיני עניינים - הוא עצוב וגם שמח - כך גם השיר.
אדם מהלך לבדו בתוך הגן הוא חשב לעצמו לבד אז הוא נפל
אדם מדמיין לעצמו בתוך הגן הוא שכח שהוא לא אלוהים אז הוא פתח ואמר
המשחק הזה קל אצייר לי מגדל אצייר גם אשה גם נחש אצייר לי נופים הזיונות
מוטרפים אצייר לי גם בגד חדש המשחק הזה טוב כן הוא טוב טוב מאוד הוא נותן
לי לפתע תחושה שאני כה גדול ויכול על הכל ואפילו גם יש לי בושה
אדם מסתבך עם עצמו בתוך הגן הוא שמע איזה קול מדבר אז הוא נבהל ואמר
המשחק לא משחק המגדל כבר נפל הלוואי לא היה כאן נחש ועם כל הבושה
נגמרה התחושה אני סתם מצוברח ומותש המשחק התעוות ואני מתחרט לא רוצה
כבר להיות אלוהים לא רוצה לא נחש ולא בגד חדש גם אם יש בו את כל הצבעים