בימים אלה אני בפגישות לקראת תכנית חדשה שתעלה ברצועה של ביפ בערוץ 2, ביום שישי הקרוב. קצת למדתי לצחוק על עצמי בתכנית הזו - הומור עצמי זה חשוב.

אני רוצה לשתף אתכם בקיצוניות שאני עוברת כל יום. היום שלי מתחיל בבסיס, חיים מאוד שגרתיים - מדים, חיילים, מפקד, ניקיון, משרד. ואז כשאני יוצאת אני הולכת לעבוד. השבוע העברתי בשידור חי את התצוגה של קסטרו. הכל היה מאוד מרגש - שידור חי, איפור, הלבשה, ומסביב כל הדוגמניות המושלמות האלה. אווירה של מאחורי הקלעים. כל כך נהניתי, קיבלתי המון מחמאות והייתי באנרגיות שיא. ואז למחרת חזרתי לשגרה של הבסיס. פתאום לרדת באנרגיות ולהחזיק את עצמך במחשבות חיוביות - זה האתגר.

כשיצאנו מהבית כולם לקחו לעצמם זמן לחזור לשגרה ולעבודה, ואני אחרי יומיים חזרתי לבסיס. היה לי מאוד קשה. אני זוכרת שנכנסתי לבסיס והיה לי מאוד קשה. נרדמתי במשרד כי הייתי מאוד תשושה, וכשהתעוררתי ראיתי שכולם עומדים מעליי ומצלמים אותי בטלפונים.

רק עכשיו כשאני רואה ערוץ 20 אני מתחילה להפנים מה עבר עליי. אני מבינה שראו כל שיחה, שכל משפט שאמרתי קיבל משמעות. בשבילי אז אלה היו החיים, לא חשבתי אם מה שאני עושה נכון או לא נכון.

>> הפוסט הקודם שלי: מוזר מאוד לחזור לגור עם אמא
>> בובה כותבת על החבר לי עוז