לאחרונה התחלתי להסתכל על דברים מזווית שונה. אני רואה את אמא שלי ממקום אחר, ממקום של מישהי שהיא כבר לא ילדה. אני רואה כמה היא נותנת מעצמה. האחים הקטנים שלי הם פשוט בני מזל כמוני, אמא נותנת לי כל כך הרבה חום ואהבה. תמיד הרגשתי ככה, אבל כשהייתי ילדה זרמתי עם הקטע הזה, ועכשיו כשאני רואה את זה מבחוץ אני נורא רוצה להקל עליה ולא להיות עוד מעמסה.
חזרתי לאחרונה לבית. זו תחושה מאוד מוזרה. מצד אחד אתה פתאום לא צריך לבזבז על אוכל ודברים בסיסיים. מצד שני פתאום האחים הקטנים שלי עם המשחקי מחשב והטלוויזיה, אחרי שכבר התרגלתי לשקט. ככה זה, יש הרבה שינויים שצריכים להסתגל אליהם.