אחרי שנה שאני מדברת על לעשות צניחה חופשית עם כולם, אלישי הפתיע אותי עם זה לכבוד היומולדת. זה היה הדבר הכי מדהים שיש! אי אפשר לתאר את התחושה הזו. לפני זה אתה כל כך בהתרגשות, אתה רואה אנשים חוזרים בהיי מטורף.

אני ממש פחדתי, נכנסתי לחרדה. ואז מדריך ממש נחמד בא אליי והתחיל להרגיע אותי שהם 20 שנה שם ולא קרה אף פעם שום דבר. עלינו למטוס קטן כזה. זה מרגיש כמו מעבורת. אתה פשוט עולה לשמים ולא באמת קולט. וכשפותחים את הדלת - זה פחד אלוהים. הגוף לא מוכן לזה. אתה רואה את כל המדינה מתחת, ואתה צריך פשוט לקפוץ ממטוס. נלחמתי במדריך אבל הוא פשוט דחף אותי.

הרגע של הנפילה מהמטוס, זה הרי לא טבעי שבן אדם קופץ ממטוס, זה הרגע הכי מפחיד שיש. קלטתי שאני פשוט עפה! צרחתי המון. הוא פתח את המצנח ואז פתאום הכל נהיה שקט. אף פעם לא חוויתי שקט כזה. פתאום רואים את כל הים, ואת כל המדינה, ואין כלום מסביב. אף אחד לא מדבר איתך, פשוט שקט. נחתתי בשלום והכל עבר בשלום, שזה הכי מדהים. ישר רצתי לאלישי, אני ממש שמחה שעברתי את החוויה הזו איתו.

זה היה היום הראשון בחיי שהצלחתי ליהנות מהרגע. זה נורא קשה, כי כל הזמן קופצות מחשבות מהעבר, אני חושבת על העתיד ומה יהיה, ופתאום באמת נהניתי. זה היה יום מושלם. כדאי גם לכם!

>> הפוסט הקודם שלי: למה אני לא מסמסת שנה טובה
>> למה לא כל יום כיפור?