החלטתי לשתף אתכם בפרטים האישיים, לא רק בענייני עבודה. הגעתי למסקנה שאני מאוד קשה עם עצמי. לא מזמן היה לי יום שעבדתי מאוד קשה, הייתי בבסיס, אחר כך בפגישה ואחרי זה צילומים עד תשע בערב. הייתי ממש עייפה. אבל לא ויתרתי לעצמי והלכתי בתשע וחצי לחדר כושר. כשירדתי מההליכון הסתובב לי הראש, הרגשתי חולשה נוראית, הרגשתי שהגוף בוגד בי. בחיים לא הרגשתי חולשה כזאת. אמא שלי אמרה לי שאני מגזימה, היא שאלה מה יקרה אם אני אתאמן רק פעמיים בשבוע ולא שלוש. היה לי קשה עם התפיסה הזאת, אבל לאט לאט קלטתי שאני מעייפת את עצמי.

אני שומרת על התזונה, אוכלת ארוחות מסודרות וארוחות ביניים. אני לא מרעיבה את עצמי, אבל אם אני אהיה בפגישה אני לא אקח סתם ככה עוגיה. ואני רואה בנות אחרות שבפגישות ואודישנים הולכות ואוכלות מהכיבוד. היי אלין, גם את יכולה להרשות לעצמך! את עושה הרבה ספורט, את צריכה להקל על עצמך.

התעייפתי מעצמי באיזה שהוא מקום. אני חושבת המון, כל הזמן רוצה עוד, כל הזמן חושבת איך אני יכולה לעשות דברים יותר מושלם ויותר מצוין, לאן עוד לשאוף. ופתאום נהייתי חסרת כוחות, שכבתי במיטה והבנתי שאני מגזימה. אז החלטתי בשלב ראשון שאם בא לי קרואסון וקפה, אני פשוט אקח קרואסון וקפה. יהיה לי קצת קשה אבל אני אשחרר.

>> הפוסט הקודם שלי: אני צריכה חופשה
>> "אנחנו הנשים עצלניות"