בסוף השבוע האחרון נסעתי ללהבים, בדרום הרחוק, צמוד לבאר שבע. נסעתי עם לירון, חברה מאוד קרובה שלי, ועם בעלה, למשפחה שלה. הייתה נסיעה כיפית, ההורים שלה מדהימים.
בערב החלטנו לצאת למסיבה בבאר שבע. הייתה מוזיקה פשוט מדהימה, מלא MTV, מוזיקה שחורה. אני עפתי שם באוויר, הרגשתי בקליפ. אני אוהבת לא לשים לב איך שאני רוקדת, להתפרע וליהנות ולצחוק.
ואז פתאום ה-DJ עצר את המוזיקה ואמר שיש אזעקה ושכולם צריכים להתפנות למקלט. זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי כזו חוויה. נלחצתי, התחלתי לצעוק. יש לך 45 שניות להבין מה אתה עושה עם עצמך ולאן אתה הולך. אני שגרה בראשון לא הרגשתי אף פעם את הסכנה הזאת. הבנתי שבמרכז אנחנו חיים בבועה. אנחנו כן מזדהים, רואים בחדשות, ולכולנו מאוד אכפת. אבל אנשים שגרים במרכז לא מבינים את התחושה האמיתית של אזעקה.
אחרי כמה שניות הדיג'יי הודיע שהכל בסדר, אבל השניות האלה היו מאוד ארוכות. לאחל משהו שקשור למצב הביטחוני נשמע לא מציאותי... אבל אני מאחלת לכולנו ימים שקטים.