המשפחה שלי נוסעת לשבוע לאילת, ואמא שלי ביקשה שאני אהיה שם עם בסטון הכלב שלנו. אני מתגעגעת אליו וסוף סוף יהיה לנו זמן איכות. חשבתי להביא אותו לפה אבל הדירה שלי זה מה שאתם רואים, זה מקום קטן. הוא רגיל לחצר ומרחב וספייס, ונראה לי שיהיה נורא קשה כאן. אז אני אהיה בראשון, וחשבתי לקחת אותו לחוף הים, לקנות לו רצועה חדשה.
כמו שאתם שמים לב, אני מדברת הרבה על המשפחה ועל העבודה. תמיד נורא הדחקתי את העבר שלי, ואם היו שואלים אותי על האבא הביולוגי שלי הייתי עונה באופן אוטומטי שלא אכפת לי ממנו. יש לי אבא מדהים שקוראים לו משה, אדם שאני מעריצה ואוהבת. אין דברים כאלה.
לפני כמה זמן הגעתי למספרה של אמא שלי וראיתי שם את גרושתו של התאום של אבא שלי הביולוגי, שהוא אבא שלי רק בהגדרה. לראות אותה החזיר אותי אחורה, זה לא עשה לי טוב. חשבתי על כמה כוח היה לאמא שלי לקום ולצאת מהבועה המפחידה הזו. היא שינתה לי את החיים. המשפחה שלי באוקראינה היא משפחה קשת יום, ואילו היינו נשארים שם הייתי ילדה עניה, ילדה פשוטה שלא מגשימה את החלומות שלה. אמא שלי פשוט לביאה. הלוואי שאני אהיה כמוה, והלוואי שתהיה לי משפחה כמו שלה.
אז אני מקווה שהבנתם למה אני חופרת ככה על המשפחה - זה מה שאני מאחלת לעצמי. שגם אם יהיה רע, אני אתמודד עם זה דרך הבסיס הכיפי שיש לי.