1. "נערת האוקיינוס" ("Ocean Girl")

עזבו אתכם מ"פליפר", הסדרה שבאמת גרמה לנו לרצות להתרוצץ בחולות ולנסות לתקשר עם יונקים היא בכלל "נערת האוקיינוס" האוסטרלית. במרכז הסדרה עמדה נרי (מרזנה גודצקי הפולניה), נערה צעירה שחיה לבדה על אי נטוש, נהנית לשחות למרחקים, ישנה בתוך בית עץ ומתקשרת עם לוויתן בשם צ'רלי. אבל אז מגלים אותה ג'ייסון וברט, צמד אחים שחיים במתקן תת-ימי למחקר בשם ORCA, וחושפים שנרי בכלל הגיעה לכדור הארץ בחללית מכוכב אחר כשהייתה ילדה קטנה. בקיצור, מופרך לגמרי, אבל בעולם שבו אלכס מאק היא הדמות הכי אמינה ומעוררת השראה על המסך - "מופרך" לא באמת קיים בלקסיקון.

 

2. "קלריסה מסבירה"

כל מי שהיה פריק אמיתי של טלוויזיה בניינטיז יודע שהפריצה (וול, "פריצה") של מליסה ג'ואן הארט לא הייתה ב"סברינה המכשפה הצעירה", אלא ב"קלריסה מסבירה". יחסית לאותה התקופה (1991), "קלריסה" הייתה סדרה צעירה, מגניבה (קולית, אם אתם מתעקשים) וחדשנית, שנסבה סביב דמותה קלריסה דארלינג -  צעירה חמודה שנהנית לחלוק עם המצלמה (ליטרלי, היא מדברת אליה) את כל מה שהיא עוברת כטינאייג'רית - בית ספר, בחורים, התבגרות וכמובן אח קטן ונודניק (קו עלילה פופולרי ואהוב). הסדרה רצה במשך חמש עונות, ורק אחרי כשנתיים הארט חזרה אלינו בתור המכשפה האהובה. אך לנצח נזכור לה את התכנית האהובה, ויותר מזה - את הפתיח הממכר.

3. "אנימורפס"

אם כבר דיברנו על סדרות מופרכות, "אנימורפס" כנראה תופסת את אחד המקומות הראשונים. סדרת המד"ב שרצה במשך שתי עונות מבוססת על סדרת ספרים בעלת אותו שם, ומגוללת את סיפורם של חמישה מתבגרים שפוגשים חייזר תמוה וגוסס, המציע להם את יכולת העל להפוך לבעלי חיות (עד שעתיים בלבד, אל תתלהבו), בתמורה להבטחה שיצילו את כדור הארץ מפני פלישה סודית של חייזרים רעים אחרים. בעיקרון אנחנו בכלל היינו אובססיביים לספרים, אבל מצד שני - סדרת הטלוויזיה הכירה לנו את שון אשמור (אייסמן מ"אקס-מן"), אז אפשר לומר שמעגל הגיקיות שלנו נסגר כאן.

 

4. "האודיסאה"

האודיסאה היא מסוג הסדרות שעד היום אנחנו בהלם שנתנו לנו בכלל לצפות בהן. עצם העובדה שלא צולקנו על ידי הסדרה הקנדית היא בכלל בגדר נס. צריכים תזכורת? ג'יי בן ה-11 מנסה להצטרף לחבורת ילדים שנהנית לטפס על עצים, אבל אז הוא נופל ממבצר העץ שלהם, ומכה שהוא מקבל בראשו מכניסה אותו לקומה. לא מספיק מורבידי? מפה לשם הוא מוצא את עצמו בעולם דמיוני בשם "Downworld", בו הם בכלל לא מכירים את הקונספט "מבוגרים" כי אף אחד לא זוכה להגיע לגיל 16. הוא מנסה למצוא את דרכו הביתה על אף שהוא לא זוכר כלום ממנו, מה שרק הגיוני כי הילדון בפאקינג קומה. "האודיסאה" שרדה במשך 3 עונות וב-1994 הלכה לעולמה (בתקווה שלא יחד עם ג'יי). 

 

5. "Incredible Story Studio"

האם אתם צריכים עוד הוכחות שלקנדים היו את סדרות הילדים הטובות ביקום - "Incredible Story Studio" מוכיחה שאתם כנראה צודקים. הסדרה הייתה מקבלת סיפורים שנשלחו אליהם על ידי ילדים (קנדים, אפשר רק להניח) ורק אלו שזכו לציון "מדהים" הומחזו על ידי שחקנים והפכו לפרקים. אז נכון שהיא גרמה לנו להאמין שבתוך כל אחד מאיתנו מתחבא יוצר מוכשר, ואולי על הדרך יצרה תקוות שווא שמתישהו גם סיפור שלנו יגיע אליה, אבל עם כוונות טובות קשה להתווכח - ובשורה התחתונה אנחנו אלה שיושבים וכותבים לכם כאן, אז גם זה נחמד.

6. "פרשיות המסתורין של שלבי וו"

עוד הפקה קנדית-אמריקאית, הפעם של ניקולדיאון אז לפחות אנחנו יודעים שלא היינו היחידים שצפו בה. סדרת הבלשים המגניבה, שגרמה לנו להרגיש כמו הילדים האמיצים והסקרנים בתבל, הביאה את סיפורה של שלבי וו (איירין נג המלזית), מתבגרת ממוצא סיני-אמריקאי שגרה עם סבה ועובדת כמתמחה במשטרה המקומית. אבל וו, מעין ורוניקה מארס שהקדימה את זמנה, לא הסתפקה בעבודה משרדית גנרית והחלה בסתר לפצח חקירות בעצמה, שהשאירו אותנו תמיד במתח עד סוף כל פרק. אז איך מכל הסדרות הטובות בעולם דווקא לשלבי לא עשו ריבוט מחודש? תעלומה שנשאיר לכם לפתור.

7. "מי מפחד מהחושך?"

אם את "צמרמורת" שרדתם בקושי, כנראה ש"מי מפחד מהחושך?" הקנדית (אלא מה) כבר גרמה לכם לכמה סיוטים. סדרת האנתולוגיה עלתה ב-1991 בניקולודיאון וצימררה אותנו במשך שבע שנים עם צ'יזבטים מטרידים. הסדרה עקבה אחר חבורת נערים שכינתה את עצמה "חבורת החצות", ונפגשה פעם בשבוע בחורשת יער כדי "לאשר" סיפור מפחיד שהוגש על ידי אחד מחברי הקבוצה (רפרנס ל"אזור הדמדומים", כך שיתף בדיעבד יוצר הסדרה). אנחנו, כמובן, נאלצנו לצפות בשלל שדים, רוחות, בתים רדופים, קללות, חייזרים, מכשפות, ערפדים ואנשי זאב קמים לתחייה. כמו "צמרמורת", אגב, גם כאן דאגו לסיים את רוב הפרקים בסוף טוב ואנחנו נאלצנו לשחק אותה במשך עשורים אחרי כאילו החורשה ליד הבית בכלל לא מקריפה אותנו.

 

8. "מיגו"

סוף סוף משהו אמריקאי ברשימה הזאת! אנחנו קצת מופתעים שאנחנו זוכרים כל כך לטובה סדרה ששרדה רק 13 (!) פרקים, אבל ילדים הם מאוד נאמנים, כידוע. גרוע מכך, מסתבר שביטלו אותה אחרי 6 פרקים בלבד, ואת 7 הנותרים שידרו כי כבר צולם אז חבל. אבל מצד שני, יחסית לסדרה כושלת שבה חייזר בן 9,000 בשם מיגו מגיע לכדור הארץ ומתחבר עם שלושה ילדים קטנים, משתתפים בה לא מעט כוכבים אהובים - ר"ע מישל טרכטנברג ("באפי", "גוסיפ גירל"), אד ביגלי ג'וניור ("מכסחות השדים"), ג'ונתן ליפניקי ("ג'רי מגווייר") ואחד הקראשים הגדולים מהניינטיז - וויל אסטס ("עולמה הסודי של אלכס מאק", "הרקיע השביעי").

9. "תיכון הלבבות השבורים"

ושלא תחשבו שאנחנו מזניחים גם את האוסטרלים - חבורת התלמידים שכבשה את ליבנו הגיעה הישר מתיכון בדיוני בסידני, שם כמובן נאלצנו להתמודד עם דברים כמו סמים, רומנטיקה, בעיות בבית, פשיעה ושאר צרות של טינאייג'רים. פחות או יותר כמו "בוורלי הילס 90210" רק בגרסת החיים האמיתיים בהם עשירים לומדים לצד עניים, שחורים לומדים לצד לבנים, וכולם מאוד מאוד יפים. קצת כמו החיים עצמם, לא ככה?

 

10. "אני, אתה והילדים" ("You, Me & The Kids")

צחוקים בצד, בימינו כמתבגרים חשוב לציין שהקדשנו את הזמן גם כדי לצפות בסדרות חינוכיות, ולא - אנחנו לא מתכוונים ל"דגראסי". "אני, אתה והילדים" הייתה סדרת דוקו-דרמה שהצליחה להביא את נקודת מבטם האמיתית של בני נוער לצד זו של ההורים, והתעמתה עם נושאים כמו לחץ חברתי, הפרעות אכילה, בריונות, בעיות כלכליות ועוד. בכל פרק קיבלנו המחשה של הסיטואציות בעזרת סיפורן של רייצ'ל (לינדה בויד) ואמילי טוד (ורוניקה סטופה), אם ובתה המתבגרת, ולצדן, שיחות אמיתיות עם בני נוער שהציגו את התפיסות שלהם בנושאים הנ"ל. 

TVbee בפייסבוק