ליאור חפצדי ואבי פרץ לא מוכנים לספר אם הצביעו עבור בנימין נתניהו והליכוד בבחירות האחרונות. הם גם לא מוכנים לספר אם הם אוהבים את ראש הממשלה באופן אישי. "זה לא קשור לכלום", פוסק ליאור, "מה שחשוב זה לא אם אני אוהב אותו, אלא שהוא אוהב את האוכל שלי". 

איזה קשר יש ביניכם?
"מעולם לא דיברנו יותר מ'שלום, מה נשמע ומה שלומך'. מי שמתקשר אלי להזמין אותי לבשל בארועים רשמיים זה לא ביבי או שרה, אלא המשרד. זה לא שראש הממשלה או אשתו מתקשרים ומבקשים ארוחה. הכל מאוד ממלכתי ורשמי".

ממלכתי ורשמי, אולי, אבל בטוח טעים ולא זול. בימים אלה, בהם סאונדמנים נואשים צורחים בטלוויזיה על כך שאין אוכל בבית - ארוחת השיא של צמד הטבחים הירושלמים ב-MKR "המטבח המנצח", עלולה להיות מלווה בצרימה קלה, בעיקר כשמדמיינים את הנהנתנות המיוחסת לבלפור. אבל ליאור ואבי מפתיעים ומודיעים שהם בעצם באותה סירה רעועה עם כולנו. "אנחנו לא עובדים כבר ארבעה חודשים", אומר אבי, "האגף הקולינרי הוא הראשון שנפגע ויפגע עכשיו שוב בגל השני. אנחנו הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח".

ליאור: "מי יפנה אלינו היום לעשות אירועים פרטיים? מחר יעלה ברשתות החברתיות שעשו ארוחה לאיזה סלב עם 30 איש ויהיה בלאגן, מי צריך את זה. כולם יפחדו. אנחנו נפגעים. ממרץ שנינו לא עובדים. השמיים סגורים, הלקוחות שלנו מחו"ל לא מגיעים. ברור שיש בעיה".

אבי וליאור המטבח המנצח
צילום: עופר חן

אז איך אתם שורדים כלכלית?
אבי: "אשתי עורכת דין, היא חזרה לעבוד והיא כרגע זו שמביאה את הכסף".

ליאור: "גם אשתי, אופירה, עדיין עובדת. היא ראש תחום פרויקטים במשרד ממשלתי. הנשים שלנו הן שמפרנסות אותנו היום בבית. וזה מזל גדול שיש לנו אותן".

אבי: "תפקיד הממשלה הוא לפתור את המשבר הזה. המצב לא פשוט אבל חייבים לצאת מחוזקים. אני מאמין שלא צריך להיכנס למרה שחורה, נעבור גם את זה".

"פעם היה לגיטימי ששף זורק צלחות או מתעצבן במטבח, אנחנו לא כאלה"

אז אבי (36) וליאור (43), צמד פרילנסרים שמדי פעם מבשלים לראש הממשלה ולאורחיו, לא אשמים בחלוקה הלא צודקת של המשאבים. אבל הם בהחלט אשמים בגירוי בלוטות הרוק עם ישראל. הארוחה שלהם, שהוצגה השבוע, לא רק זכתה בניקוד הגבוה ביותר עד כה בעונה (86) אלא גם גרמה לצופים לפלוט רצפי "וואו" כאלו מדובר בספורט אוליפי. קשה להיזכר במה שהם עשו מבלי שזה יכאב, פיזית - במסעדה שלהם, "שיה", הם הציגו לנו מושגים כמו אדמת סילאן, לדר עגבניות, רסיסי ורד בחנקן נוזלי, והצליחו להשאיר את המתחרים ואת רותי ברודו וחיים כהן ללא מילים. הסגנון הירושלמי השורשי, מלווה בערכי גורמה שצברו משנים של ניסיון במסעדות, וכשפים של ארוחות רשמיות - סימנו אותם כמועמדים רציניים לזכיה.

אתם כל כך מנוסים, ליד טבחים ביתיים, זה בכלל כוחות?
אבי: "התחרות קשה. המטבח המנצח זו הפלטפורמה הכי גבוהה מכל התחרויות שקיימות היום. אתה יכול להיות הכי טוב שיש אבל האחרים ידיחו אותך".

ליאור: "זה לא יהיה פייר להגיד שזה לא כוחות. גם המתחרים שלנו השקיעו ולמדו ועשו את מה שהם מאמינים בו. כרגע כולם באותה רמה פחות או יותר ויש לחץ בסרוויסים".

דווקא לא נראיתם בלחץ בכלל.
אבי: "שף טוב מצמצם את התקלות לאפס. עברנו המון סרוויסים בחיים והמטרה היא לצמצם את התקלה. פעם היה לגיטימי ששף זורק צלחות או מתעצבן במטבח, אנחנו לא כאלה".

אבי וליאור המטבח המנצח
צילום: עופר חן

ליאור: "כשעבדתי עם השף עזרא קדם ראיתי את זה קורה, ואחר כך גם אני הייתי כזה. הייתי צועק אם צלחת לא נראית טוב, עושה שטויות, אבל השתניתי. היום במטבח שלי, אני מחבק את כולם".

אבי: "הייתי במטבחים שמעיפים את הצלחת מהיד, כל מיני שפים שלא אגיד את שמם. מטבחים מאוד קשים. אבל אם תהיה עצבני במטבח זה יעבור לצלחת. הגיע הזמן שינהלו מטבחים בצורה אינטליגנטית".

אתם באמת, איך אגיד זאת, לא נראים כאילו קורצתם מחומר של סטארים. אתם מבשלים מטורף, אבל אל תעלבו - קצת רגילים.
ליאור: "אני לא נעלב. את צודקת, אנחנו רגילים לחלוטין".

אבי: "אני חושב שאני יכול להוביל את הטבלה של השפים פה בארץ. רק עכשיו אני מגלה את האינסטגרם, וגם שם אני עומד להוביל".

למרות שאבי הוא היותר מוחצן בין השניים, הוא דווקא הכינור השני בזוגיות היציבה הזו. הם הכירו כשאבי הגיע להתלמד אצל ליאור במסעדה, ומאז הם יחד - מקצועית ואישית. שניהם דור שני להסעדה - אביו של אבי היה שף במלונות, ולמשפחתו של ליאור היו מספר אולמות אירועים בירושלים, "אולמות חפצדי".

"משפחה כורדית ידועה בעיר", מעיד אבי על ליאור.

משפחה עשירה?
ליאור: "גדלתי בקטמון, לא הייתי אומר משפחה עשירה אבל לא חסר לנו כלום ובטח לא אוכל. אמא שלי הייתה מכינה אוכל כורדי בבית, ואבא הכין עוגות לחתן וכלה עם ארבע-חמש קומות. הייתי רואה את זה בתור ילד ורוצה גם אבל אבא שלי לא רצה שאלך בדרכו. הוא חשב שזו תהיה עבודה קשה מדי, הוא רצה שאני אעבוד בהייטק. אבל לא עניין אותי כלום, למדתי בתדמור ומשם נסעתי לאיטליה, להתלמד". 

איפה?
"במסעדה בברגמו, ליד מילאנו, עם שלושה כוכבי משלן. זו התלמדות בלי תשלום אבל קיבלתי מהם המון כבוד. אתה קם בבוקר ועושה מה שהם אומרים, מנקה דגים, פירות ים. למרות שבאתי ממשפחה מסורתית וזה היה קצת מוזר - ניקיתי פירות ים כמו כולם. כולם עושים את זה. היה להם מישהו שרק מערבב פולנטה מהבוקר עד הצהריים".

עם שובו לישראל, ליאור השתלב אצל עזרא קדם ב"ארקדיה" המיתולוגית, ואחרי כמה שנים הוביל את מסעדת "קנלה" בעיר. אחר כך פתח מסעדה משלו במרכז ירושלים, "לארה", בה גם אבי עבד לתקופה. "סגרתי את המסעדה שלי אחרי חמש שנים", משחזר ליאור, "היא הצליחה, אבל אחרי צוק איתן לא הייתה ברירה אלא לסגור. קשה להיות בעלים של מסעדה בישראל כשאתה לא יודע מה יקרה מחר, סיפוח או אינתיפאדה".

אבי וליאור המטבח המנצח
צילום: עופר חן


אבי: "גם לפני הקורונה היה קשה בתחום הזה. בתכנית רואים איך מפרגנים לכל בשלנית 'תפתחי מסעדה', אבל החלום לא כזה פשוט. זה שאת עושה כמה סירים טובים בבית לא אומר שאת יודעת לנהל סרוויס ופוד קוסט ותקציבים".

ליאור: "כשאתה פותח מסעדה כולם עומדים בתור לקבל את התמלוגים שלהם, ארנונה ומים ומשטרה ומכבי אש והרבנות, ואז אנשים מתלוננים כמה המנה יקרה. כש'לארה' הייתה קיימת, חמש שנים לא ראיתי את הילדים שלי כמעט. רק כשסגרתי, הם נזכרו איך אני נראה".

עם סגירת המסעדה ליאור מיתג עצמו כבר ב-2015 כשף לאירועים פרטיים וארוחות רשמיות, והביא את אבי איתו. "אנחנו לא מבשלים רק לראש הממשלה, זה יכול להיות גם נשיא המדינה או שר החוץ או אנשי עסקים. לא מעניין אותנו למי, זה ארוחות רשמיות. אנחנו מציגים אוכל ישראלי ואותנטי שמוצג יפה ומעבירים את ארץ ישראל היפה דרך האוכל".

אבי וליאור המטבח המנצח
"אתה יכול להיות הכי טוב שיש אבל האחרים ידיחו אותך". אבי פרץ | צילום: עופר חן

אז את מי האכלתם חוץ מביבי?
"כל מיני אנשים. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, קנצלר אוסטריה. יש לנו תמונות עם הרבה מהם. בסוף הארוחה אתה מבקש שיחתמו לך על התפריט ומצטלם איתם, ככה זה נהוג"

ושרה?
"תתפלאי, ברוב הארוחות היא לא הייתה. אלה בדרך כלל ארוחות בלי בנות זוג".

עבור אבי, מעמד הבישול למנהיגים הוא סגירת מעגל אישית. במהלך השנים של אביו כשף במלונות בירושלים ואילת, היה מתפאר בארוחות כאלה שהוביל בעצמו. "אבא שלי בישל במלונות לרבין, לפרס ולקצב. היה מכין להם יונה, תבשילי בשר, דברים שהיו מקובלים אז. בתור ילד היה לי ברור שאחת מהשאיפות שלי היא לבשל ארוחות רשמיות למדינה".

חתיכת חלום.
אבי: "הייתי ילד שונה. ילדים אחרים היו קוראים ספרים ואני את ספר הבישול של השף ניקולאי".

"היה לי סרוויס של חתונה גדולה, הטלפון צלצל והודיעו לי שגילו סרטן בראש של אשתי"

בגיל 15 אבי התחיל לעבוד במלון רמאדה בירושלים כקולף ירקות, בניגוד לליאור, אביו דווקא שמח לאפשרות שהבן יירש אותו. "אבא עודד אותי להיכנס לתחום אחריו אבל לאמא שלי היה חשוב שאני גם אעשה תעודת בגרות, אז תמיד היה על זה ריב בבית. אני רק רציתי לבשל. הייתי מגיע אחרי בית ספר בריצה לעבוד במלון".

אבי וליאור המטבח המנצח
צילום: עופר חן

בצבא היה טבח צבאי, כמו דורון ושמעון שמשתתפים גם הם בתכנית ("התחברתי אליהם מאוד"), ואחר כך למד במכללת הדסה ונחת להתלמדות אצל הפרטנר ליאור. "לא ידעתי מי הוא ומה הוא, אמרתי לו בוא תתחיל לעבוד ונראה איך זה מסתדר", אומר ליאור. "אתה מהרגע הראשון קולט את את הכשרון. יש לו רמות דיוק שאני לא מגיע אליהם, אני קצת בלגניסט".

"היה לי חשוב להתקדם בכוחות עצמי", מספר אבי, "אבא שלי תמיד אמר שצריך ללמוד ולבנות את הקומות, לא להגיע ישר לפנטהאוז. עם הקשרים של אבא שלי יכולתי ישר למעלה ולא ניצלתי את זה. אנשים היום עושים קעקוע של פלפל וסכין על היד והם שפים גדולים, אבל אני מאמין בדרך. תטפס מדרגה מדרגה".

אבי השתלב בארוחות הרשמיות של ליאור, ולפני שנתיים החל להוביל את מסעדת "מודרן" במוזיאון ארץ ישראל. עד שקיבל טלפון אחד ששינה את חייו. "היה לי סרוויס של חתונה גדולה, 350 איש והטלפון שלי לא הפסיק לצלצל. בדרך כלל אני לא עונה כשאני בעבודה, אבל הייתה לי הרגשה שזה דחוף. זו הייתה אחות של אשתי, שהייתה איתה בבית החולים, הן חיכו לתוצאות של בדיקות. היא הודיעה לי שגילו סרטן בראש של אשתי".

למה אשתך לא התקשרה?
"היא הייתה בשוק מוחלט, לא יכלה לדבר. במשך תקופה ארוכה היא ידעה שיש לה משהו, היו לה כאבים בצוואר, אבל לא הצליחו לגלות מה זה. הרופאים היו צוחקים עלי שיש לה כאבים בצוואר כי אני לא עושה לה מסאג'".

אבי ואשתו יחד מגיל 16, והם הורים ליהלי, היום בן 10. על אף הפתיחות הגדולה של אבי בתכנית על מחלת אשתו, ממנה החלימה אחרי מאבק קשה - הוא לא רוצה לחשוף את שמה. "זה מאוד אישי והיא רוצה להמשיך עם חייה כאישה בריאה", הוא מסביר, "אני מאוד אוהב ומעריך את אשתי, היא האישה הכי חזקה בעולם. אולי יש לי תדמית של אחד שנראה טוב וכל הדברים האלה אבל אני אוהב את אשתי ואת המשפחה שלנו".

כשאבי הצטרף לאשתו בבית החולים, נודעו לו הפרטים המלאים. "אמרו לנו שזה גידול מאוד נדיר בראש, יש אותו רק ל-30 איש בארץ בשנה. הבנתי שיש כאן משבר שצריך לנהל, חיצונית נראיתי עם פוקר פייס, רציתי להראות שאני חזק, אבל הייתי שבור מבפנים. עד היום יש לי דמעות בעיניים כשאני מדבר על זה, זה מלווה אותי בכל רגע בחיים. יצאנו מבית החולים ישר לקבר רחל, בלי לדבר על זה אפילו. התפללתי שם ואמרתי לקדוש ברוך הוא שיתן לי כוח. אני מקבל, אין לי תלונות, רק תן לי את הכוח לטפל בזה כמו שצריך".

אבי וליאור המטבח המנצח
זוגיות יציבה | צילום: עופר חן

הטיפול היה הקרנות מיידיות, עם תופעות לוואי קשות. האיזור שנפגע אצל אשתו של אבי יותר מכל היה איזור הפה. "בשלב מסוים היא כבר לא יכלה לא לאכול ולא לדבר. היא הייתה באשפוז בית ותקשרה איתנו רק דרך דף".

נורא.
"כן. היה לי מאוד חסר שלא יכולתי לדבר איתה. הילד שלנו היה בן 7, ניסינו להראות לו כמה אנחנו חזקים ושנעבור את זה. הוא היה מצייר לה ציורים ומראה לה, אמא אנחנו אוהבים אותך, נתגבר. היא לא יכלה לדבר ולענות לו, אבל היא בכתה".

אבי התמסר כולו לטיפול. "בשלב מסוים לא יכולתי לבשל עוד ועזבתי את מודרן, המסעדה שלי. המוח כבר לא היה שם מבחינת יצירה, לא היה לי את ה-200 אחוז להיות במטבח. אז מאז אני בבית איתה. גמרנו את כל החסכונות שלנו והטיפולים היו מאוד יקרים אבל לא נעזרתי באף אחד, לא רציתי לגרום נזק לאחרים או ליפול עליהם".

אנשים בכלל ידעו מה עובר עליכם?
"לא, רובם לא. ליאור הוא היחיד".

ליאור: "הקשר שלנו  התחזק בתקופה ההיא. לא באתי אליהם הביתה, כי הם לא קיבלו אורחים, אבל הייתי עושה מה שאני יכול כדי להוציא אותו מזה. הולכים לשוק, מדברים על דברים אחרים. מזכיר לו שיש גם עולם אחר".

אבי: "חשוב לי להעביר מסר. אנשים קורסים ממצבים כאלה. אם אתם מכירים מישהו שמטפל בחולה סרטן, תחשבו גם עליו. תוציאו אותו מזה, כמו שליאור עשה איתי. תתפסו את החברים והמשפחה שלכם ותחזירו אותם לחיים".

אבי וליאור המטבח המנצח
צילום: עופר חן

"הוצאנו עשרות אלפי דולרים כדי לטוס בכל העולם וללמוד. זה לא רק כשרון מולד"

אחרי שנתיים של טיפולים, סבב אחר סבב, וארבע בדיקות פט-סיטי, הגיעה זו שהם חיכו לה. הבדיקה שהראתה להם שאשתו של אבי נקייה מסרטן. "כשמפסיקים עם הטיפולים, תופעות הלוואי פוסקות, בהדרגה", הוא אומר, "אבל זה לא קורה ביום אחד. חזרה לה היכולת לאכול אבל עדיין כאב לה בפה, ולכן היה צריך לתת לה דברים ספציפיים מרגיעים. מכאן הגיע המתכון שלי למרק שקדים, שהיה לי חשוב שנכין בתוכנית. זו המנה הראשונה שנתתי לה כשהיא החלימה".

ועכשיו היא לגמרי חזרה לעצמה?
"יש עוד כאבים בפה, זה לא עבר לגמרי. ואנחנו גם עדיין לא יודעים מה זה אומר מבחינת עוד ילדים, את ההשלכות לעתיד. אנחנו מאוד מאוד נשמח אם יהיו לנו עוד ילדים, זה יראה לנו שבאמת ניצחנו את הסרטן".

ליאור: "כשאשתו של אבי החלימה, כל כך שמחתי. רציתי שהוא יחזור לבשל איתי באירועים, הוא חסר לי שם. אבל אז הגיעה הקורונה והכל נעצר".

טעימת הקינוח של אבי וליאור
הקינוח שהשאיר את חיים כהן ורותי ברודו בלי מילים | צילום: MKR המטבח המנצח, קשת 12

אז מה התוכניות בינתיים?
אבי: "יש לנו סדנאות בישול פרטיות וכשהעניינים קצת ירגעו, נעשה מסעדות פופ אפ בכל מיני ערים בארץ. בכל פעם המסעדה תהיה קיימת לכמה ימים, את תקני את הארוחה מראש ותבואו לחוויה הקולינרית שלנו".

כמה תעלה לי ארוחה כמו שהכנתם במטבח המנצח? אלפייה?
ליאור: "את מגזימה".

אבי: "הלכת רחוק. לא עד כדי כך, עדיין לא תמחרנו, אבל אנחנו חיים במציאות. תשמעי, יש אדריכל שאת משלמת לו 200 אלף שקל ויש אחד שאת משלמת לו 10 אלף שקל. ככה גם בתחום הזה. הוצאנו מהכיס שלנו עשרות אלפי דולרים כדי לטוס בכל העולם וללמוד את האמנות שלנו. זה לא רק כשרון מולד".

טוב לסיום אני חייבת לשאול - קולגה שלכם, שגב משה, הוציא קינוח של שוקולד בתוך נעל, לראש ממשלת יפן. מה חשבתם על הפרשה?
שניהם מחייכים חיוך רחב. 

ליאור: "השף החליט להוציא את המנה, הוא ראה אמנות בראש שלו, לא כל אחד היה חושב כמוהו. שאפו לו וכל הכבוד. לא נורא שהיה על זה רעש וצלצולים יומיים, אחר כך שכחו".

אבי: "בעיניי עדיף קודם כל לעשות ושתהיה מחלוקת, מלא לעשות. הוא עושה אמנות. זה יצא קצת לא נעים, אבל אני לא שמח כשמישהו נופל".

בכלל לא?
"באמת. אולי זה כי אנחנו ירושלמים ולא בתל אביב. אצלנו אין שמחה לאיד".