בדרך לראיון משיקה שירי קופפרברג את מעמדה כסלב. מישהי מזהה אותה תחת משקפי השמש וההליכה הנמרצת, מצביעה עליה וזורקת ״היי, זו את!״. קופפרברג מסתובבת לאחור, מנסה להבין את מי בדיוק מזהים ברחוב. לוקח לה רגע עד שהיא מבינה שהיא בעצמה העניין, תזכורת לכך שנכנסה השבוע עמוק לתוך הסלון הישראלי. עבור הרוב הכמעט מכריע של משתתפי דוקו-ריאליטי, מדובר ברגע שיא; בליטוף ראשוני לאגו שמודיע על הפיכתם מ"אף אחד" ל"מישהו". אבל קופפרברג לא הגיעה לתכנית ״חתונה ממבט ראשון״ (שני, שבת 21:15, קשת 12) כדי להתפרסם. היא בסך הכל רצתה למצוא את אהבת חייה. היא לא אומרת את זה במילים: שפת הגוף שלה זועקת אי נוחות, לפרקים אף מצוקה; ישיבתה מכונסת, חיוכה מבוייש, ומדי פעם, כשהיא משחררת קצת מהפאסון שהחיים בעיר מלמדים אותנו להחזיק, משתחררות הדמעות. ככה זה כשהמפגש הטלוויזיוני שלך עם בחור שמעולם לא פגשת עד לחופה נראה יותר כמו תאונת פגע וברח. והקהל? הוא אוהב את העלילה שלו שמאלצית ונטולת פיתולים, וכשמגישים לו סיפור עם מהמורות וקונפליקטים, הוא מוציא את זעמו על המקלדת. ״כותבים לי דברים לא נעימים, וזה בלשון עדינה״, היא אומרת, ״אני יודעת, אסור לקרוא, אבל אני לא יכולה להימנע מזה. אני לא יודעת איך לא קוראים. וחוץ מזה מגיעים אלי לפרטי, כותבים לי באינסטגרם״.

מה כותבים?
״מגעילה, גועל נפש איך שהתנהגת, שלחו אותי גם לבנק הזרע. יש הרבה שיפוטיות. אני חושבת שלביקורת בשפה מכבדת יש מקום, אבל אני מתבאסת על השפה, מתבאסת על האיחולים שמאחלים לי ועל ההעלבה בפן האישי. אני מבינה שהיה קשה לצפות בפרקים, גם לי ממש קשה לצפות בפרקים, אז על אחת כמה וכמה לבן אדם שלא מכיר אותי. ידעתי שתהיה ביקורת כלפי, אבל לא צפיתי את הגודל של זה״.

למה את חושבת שאת מעוררת כזו סערה?
״אני יכולה להבין למה פחות התחברו אלי, אבל לאף אחד לא שמים ספוט בפריים טיים בדיוק על הרגעים הוא כועס, מבולבל או ממורמר. ולראות את עצמי ככה זה קשה. אבל זה רק חלק ממני, יש בי עוד הרבה חלקים״.

שירי קופפרברג - ליד (צילום: ערן אלסטר)
צילום: ערן אלסטר

"זה היה גדול עלי בכמה מידות"

תקציר הסערה: שירי קופפרברג, עורכת דין בת 36 מחולון שמתגוררת בתל אביב, פגשה תחת חופת הריאליטי את לירן לוי, סטארטאפיסט בן ה-42 ממושב צרופה. ברגע האמת, לעיני המשפחות, החברים והמצלמות, היא נכנסה לפאניקה, ולאחר שבירת הכוס זמזמה באוזני חבר ״הוא לא הטעם שלי״ ורצה לקרוואן הפרטי בנסיון לנשום אוויר ולהתבודד, בעוד צוות הצילום דולק אחריה. בנסיעה במונית עם לוי מהחתונה למלון היא כמעט מקיאה, ותחושת הבחילה מלווה אותה גם בירח הדבש, שם היא מודה שבעלה הטרי לא היה עובר לדייט השני. לוי, מצידו, משתדל. הוא נושם, סופג עלבונות ומנסה לייצר אווירה רומנטית במה שנראה כמו חופשה מהגיהנום. חוויה לא קלה לצפייה, בטח בהשוואה לזוגות בת-אל ויוגב או צוקית ודודו, שמהר מאוד עושים קולות של ציפורי אהבה, לשמחת המומחים והקהל. אך מאחורי המסך, שעליו קל לכולנו להשליך את הפנטזיות שלנו, יש אנשים מורכבים. קופפרברג אמנם החליטה לשים את מבטחיה באלוהי הדוקו-הריאליטי בתקווה שתמצא את האחד שיסיים את פרק הרווקות בחייה, אך זה לא אומר שההתמסרות היתה לה טבעית. כשהיא מדברת על החופה שלה היא בוכה, ולא מדובר בדמעות של אושר.

שירי קופפרברג - ליד (צילום: ערן אלסטר)
צילום: ערן אלסטר


״שבוע לפני החתונה הודיעו לי שאני מתחתנת. בשבוע הזה הכל היה מטורף ומדהים. רק מתעניינים בך ועוטפים אותך. את בהיי מטורף. את לא באמת מבינה עד הסוף מה קורה דקה אחרי החופה. לא היה לי את הזמן לעכל את זה. ופתאום חופה. ובשנייה שעמדתי על השביל הזה והתנגן השיר שבחרתי, אני לבושה בשמלה ומאופרת - חגגתי את 36 שנותיי. כל האנשים שאני אוהבת נמצאים שם, אני פוסעת על השביל וכולם מריעים לי ואני בכלל לא שמה לב מה ומי מחכה לי בסוף. ואז אני רואה את בעלי, ולא משנה מי היה עומד שם, האמיני לי, הייתי מגיבה אותו דבר. כשצעדתי לחופה לא ראיתי את כמות הצלמים מאחורי, אבל בשנייה שנעמדתי בחופה והסתובבתי לקהל, ראיתי 50 מצלמות, כולן בוחנות כל הוויה בפנים שלי, הקהל בוחן אותי, את התגובה שלי ללירן, את המבטים שלנו. ואני אומרת פאק, מה עשיתי? מה אני עושה פה?״.

מה את מבינה פתאום?
״שאני עושה את מה שלא אפשרתי לאף אחד בעולם עד עכשיו - להיכנס לי לחיים, לגעת לי בנקודה הזו של הרווקות, בחולשה שלי. אני, שתמיד עם מסכות ומגננות, פתאום שמה הכל על השולחן. זה היה גדול עלי בכמה מידות והבנתי את זה דקה אחת מאוחר מדי״.
שירי קופפרברג - ליד (צילום: ערן אלסטר)
צילום: ערן אלסטר


אז ההתפרקות שראינו בחופה לא קשורה ללירן?
״את מה שהצופים ראו, את החלקים בפרק שהראו את לירן האמיתי, את היתרונות הרבים שלו והטוב שלו, אני לא ראיתי לפני החופה. אני ראיתי גבר שאני לא מכירה, שאולי אם הייתי שניה מחליפה איתו כמה משפטים הייתי יותר נינוחה. אבל מבחינתי זה היה גבר שהרגשתי שהוא בעניין שלי, ואני עוד לא הייתי בעניין וזה יצר אצלי רתיעה. נרתעתי מהמעמד הזה, מההשלכות של זה, מכל הדבר הגדול הזה. מבחינתי רק רציתי להוריד את הנעליים ולנוס על נפשי. זה היה גדול עלי. אני רואה את אמא שלי מסתכלת עלי כאילו זו חתונה אמיתית, דודות שלי מאשקלון עושות קולולו, מה חשבתי לעצמי?״.

במונית בדרך למלון לא זכרת איך קוראים לחתן.
״נכון, קראתי לו עמית בטעות. עמית הוא חבר של אחי שדומה ללירן קופי, כאילו הם הופרדו בלידתם. ואני באוטו קולטת שהוא דומה לו אחד לאחד. ולא הייתי מאה אחוז ברגע הזה״.

ואז הגיע ירח הדבש, והיה נראה שאת כועסת.
״נכון. כעסתי״.

על מי?
״בעיקר על עצמי. על הציפיות של כולם ממני. כעסתי על כולם, על המצלמות שכל שנייה מתעדות ולא מניחות, על זה שלא היה לי זמן לעצמי, על זה שאני לא מצליחה להביא את עצמי לשם, ושמנגד יש פה עוד בן אדם ואני פוגעת ברגשות שלו ולא מגיע לו. הרגשתי שהכל סוגר עלי. בימים הראשונים לא הצלחתי להתמודד עם התיעוד האינסופי הזה והציפייה של כולם שיהיה מגע בינינו, שנתנשק. שנייה, אני לא עובדת ככה. הייתי בהיסטריה טוטאלית״.

הרגשת שאת צריכה לספק את הסחורה.
״ואני בן אדם שהכי לא מספק את הסחורה״.

ומי שספג את התחושות האלה הוא לירן, שנורא ניסה לשמח אותך.
״היה לי פרטנר מדהים. מישהו אחר היה אומר ׳מה הביאו לי את המתוסבכת הזו שלא הבינה את הקונספט? לאן היא חשבה שהיא באה, למירוץ למיליון? בוא נריב?׳. מישהו אחר היה בועט אותי, מאבד את הסבלנות ומפסיק להתחשב. אבל לירן, הדבר המושלם הזה, עם אפס אגו, אפס מניירות, אפס תל אביביות, פשוט מתעלה על הכל ומחליט שהוא פה בשביל להישאר. ובין לבין כנראה שהיו לי רגעים שהצליחו להקסים אותו, והוא ממש נאחז בהם ולא נתן למגננות שלי לבלבל אותו. זה לצפות וללמוד״.

אם הוא היה קצת מניאק בחזרה, היית מתנהגת אחרת?
״לא יודעת. הייתי בכזו היסטריה שאני לא יודעת אם משהו היה גורם לי לרצות בטירוף את כל הדבר הזה. כעסתי על כולם, זה בכלל לא היה הוא. גם אם בראד פיט היה עומד מולי כנראה שהייתי מתנהגת אותו הדבר. אבל למזלי בורכתי במישהו גדול מהחיים שהצליח לראות מעבר״.
שירי קופפרברג - ליד (צילום: ערן אלסטר)
צילום: ערן אלסטר


איך היה לצפות בפרקים האלה?
״זה היה קשה מאוד. אני מבינה למה לאנשים קשה לראות את זה. זה לא נוח. זזתי באי נוחות. בכיתי שוב. זה לחוות את הכל שוב והפעם בכמה מידות יותר. אני מניחה שיש שיגידו שהבאתי את זה על עצמי כי ידעתי לאן אני נכנסת. אז כאילו ידעתי למה אני נכנסת, אבל אולי לא עד הסוף. אני בטוחה שכצופה גם אני הייתי מתחברת יותר ללירן״.

היית יכולה להתנהג אחרת?
״הלוואי שהייתי יכולה לשנות את הדברים, אבל היום אני יכולה להגיד לך שאם בדיעבד הייתי מחליטה לשים על עצמי מסכה ולא לתת חומר למצלמות, לא הייתי באמת חווה את הדבר הזה כמו שאני אמורה לחוות אותו. הייתי עירומה, שמתי את כל השיט על השולחן וזה נתן לי דברים לחיים שלא הייתי מקבלת בדרך אחרת. כשנכנסתי לחוויה הזו החלטתי להכנס באמ-אמא שלה, עם כל מה שזה הוציא ממני״.

את מרגישה שיצאת לא טוב?
אני לא חושבת שאני המכשפה בסיפור, אני חושבת שיש מי שיצליח להבין שלא כולם חווים את זה אותו דבר, שיש כאלה שזה קצת יותר מורכב להם, לוחץ להם בנקודות. זו פעם ראשונה שהתמסרתי להתמודדות בתחום שהוא קשה ומורכב לי - התחום הזוגי. והייתי במלחמות עם עצמי. היו דברים שלא היה בא לי לעשות, וזה לגיטימי בזוגיות, אבל זה לא מצטלם טוב״.

מה למדת על עצמך מהחויה הזו?
״את קלישאת הריאליטי הגדולה מכולן - שאני אמיתית״.

את מתחרטת על החוויה?
״הייתי עושה את הכל שוב, ובדרך הזו״.
שירי קופפרברג - 9 (צילום: ערן אלסטר)
צילום: ערן אלסטר
חתונה ממבט ראשון - 3 (צילום: אסף תמם)
שירי ולירן בערב החופה ב"חתונה ממבט ראשון" | צילום: אסף תמם

״הוצאתי 50 שקלים, שמתי על השולחן ויצאתי מהבר לבד בבושת פנים״

קשה להיות רווקה בישראל כשאת בעשור הרביעי של חייך. החברה חמה על ילודה, הישראליות מוסיפה קורטוב של ישירות וחוסר טאקט, והנה קיבלת מכבש לחצים למצוא את האחד שישים עליך שייבה - ברחוב, בטינדר, בשידוך - רק תגיעי פלוס אחד לליל הסדר הבא. בעוד גברים יכולים לקחת את החיפוש באיזי גם אל תוך העשור החמישי של חייהם ומקסימום לזכות בתואר ״פיטר פן״, המציאות של נשים רווקות היא מורכבת יותר. בתוך העולם הזה קופפרברג היא כל החבילה: חכמה, חדה, אינטיליגנטית, מוצלחת, יפה ולובשת את ליבה על השרוול - כל התכונות שעלולות להפוך את החיפוש למאתגר אף יותר. ובלי לצפות את המציאות בסוכר, היא חושפת את המציאות הזו, שהובילה אותה, אישה שיש בה הכל, לחפש חתן בתכנית ריאליטי: ״פתאום קיבלתי טלפון מהתכנית, אמרו שהם חייבים לראות אותי. בדיעבד התברר לי שגיסתי פנתה אליהם וביקשה שיראו איתי. זה נפל בדיוק על פסח, בדיוק היה לי זמן וגם הייתי בודדה, כי בחגים הרווקות מתחדדת לך. הגעתי לפגישה והיו שם כמויות של נשים, מלא פצצות, כל אחת מיוחדת כזו ואמרתי לעצמי ׳מה הסיכוי שיבחרו בי?׳. ופתאום אני מעניינת מישהו. פתאום הסיפור שלי על הרווקות המאוחרת הזו, שהוא אפל והחבאתי אותו כל הזמן, הוא רלוונטי״.

הרגשת שכולם כבר ויתרו עליך?
״אני ויתרתי קצת. כבר התחלתי לדבר על אופציות אחרות״.

מה זה אופציות אחרות?
״כולם מכירים את האופציות. התחלתי לחשוב עם עצמי, להבין על מה לא אוותר - שזה ילדים. יש ייאוש בתקופות האלה״.

שאיבת ביציות? הורות משותפת?
״לא חשבתי על הורות משותפת. רציתי להשאיר לעצמי את האופציה שבמידה ובאמת המחשבות הכי שחורות שלי יתגשמו אז שלא אצטער שלא חשבתי על העתיד״.

שירי קופפרברג - ליד (צילום: ערן אלסטר)
צילום: ערן אלסטר


מה זה מחשבות שחורות?
״שלא אמצא זוגיות ואהבה ושלא אצליח להקים בית כמו שתמיד חלמתי שיהיה לי. אז רציתי לשמור על עצמי, להיות חכמה. יש חברות סביבי שגם היו ברווקות מאוחרת אבל היתה להן אמונה חזקה ולרגע לא חשבו שישארו לבד״.

חשבת שתשארי לבד?
״היתה חסרה לי אופטימיות. אני בן אדם פסימי, לפעמים קשה לי לראות את הטוב בדברים שקורים לי, וזה הרבה פעמים ניהל אותי. אבל בנוגע לרווקות זה משהו שהתאים את עצמו, חוויתי שברונות לב, דייטים כושלים, לא הייתי פסימית לגבי זוגיות הרבה שנים, הייתי במערכות יחסים, לא הייתי מהבנות שתמיד לבד אבל בארבע השנים האחרונות כל שנה שעוברת, ועוד יומולדת שאת חוגגת לבד, וחגים לבד, אז גם שם הייאוש מתעצם, מודגש יותר״.

והציקו לך על הרווקות שלך?
״יצרתי חוסר נגישות בעניין הזה. לא הרגישו בנוח לבוא ולהגיד לי. הייתי נאטמת. הרגעים שאפשרתי את זה היו כשאני בוכה ומתפרקת, אבל ביומיום לא אפשרתי לאנשים לקחת את החולשה שלי ולבחוש בה״.

הרגשת שזו חולשה?
״לגמרי. כל הזמן שפטתי את עצמי על פי האם יש או אין לי זוגיות, הייתי מאוד קשה לעצמי״.

אז הלחץ היה פנימי, לא ממשפחה וחברים.
״לא, את הלחץ מהסביבה מרגישים גם אם לא אומרים לך. זה שלא אפשרתי לאמא שלי לבוא ולהציע לי הצעות ושידוכים. זה לא שלא ידעתי שכל יום שישי כשהיא מדליקה נרות היא עם דמעות בעיניים מייחלת לזה. ידעתי שזה כואב לסביבה, אבל לא אפשרתי להם להפוך את זה לשיח כי כלפי חוץ שיחקתי אותה שאני חזקה, שיהיה בסדר. אני זו שעודדתי אותם״.
שירי קופפרברג - ליד (צילום: ערן אלסטר)
צילום: ערן אלסטר
שירי קופפרברג - 3 (צילום: ערן אלסטר)
צילום: ערן אלסטר


אז לאן את בורחת? איך את משתיקה את הקולות?
״מילאתי את 24 השעות ביממה ביציאות, בחברים, בבילוי בכל מקום חדש שנפתח בתל אביב, בחו״ל, מפאן לפאן, שיהיה למה לצפות, שהיומן יהיה מלא, שיהיה מה להעלות לסטורי. את יודעת, שטחי, חלול״.

תארי לי רגע שפל בתקופה הזו.
״לפני שנה וחצי הכרתי מישהו בטינדר, קשקשנו קצת בטלפון והוא נשמע אחלה. נפגשנו בבר שהוא מאוד התעקש עליו, אמר לי כמובן תגיעי עצמאית. הגעתי וראיתי שולחן פנוי בפינה שקטה ואמרתי לו ׳בוא נשב שם׳, והוא אמר ׳לא, בואי לבר׳. הבר היה עמוס וצפוף מאוד, היו שני כסאות פנויים והיה ממש קשה להכנס. הוא לקח לעצמו את הכסא, התיישב, ואני לא יכולתי להכנס כי לא היה מקום. איזה בחור שישב לידנו קם ועזר לי להתיישב כי הוא ראה שאני תקועה שם. ואז הבחור שאל אותי אם מפריע לי שהוא יעשן. אמרתי שקצת כי אני קצת משתעלת מזה. בחצי שעה שהייתי שם הוא הדליק חמש סיגריות אחת אחרי השנייה, כמו קטר. והוא נתן מונולוג על עצמו, ניסיתי להפסיק אותו כי הברמנית רצתה לשאול מה אנחנו רוצים לשתות אבל הוא היה ממש מרוכז במונולוג, בלתת וואן מן שואו. באיזשהו שלב אמרתי אוקיי, זה לא בשבילי, הוא לא סופר אותי. אמרתי לו ׳אני לא מרגישה טוב, נתקפל?׳ אז הוא אמר ׳את יכולה ללכת׳. הוצאתי 50 שקלים, שמתי על השולחן ויצאתי מהבר לבד בבושת פנים״.

זה ללכת הביתה ולבכות.
״כבר בדרך לאוטו בכיתי. לקח זמן אחר כך עד שיצאתי שוב לדייט״.

ניכוות בדייטים, וזה מה שגרם לך להתחתן מול כל המדינה.
״באיזשהו מקום הבנתי עם עצמי שאני לא ממש טובה בכל העניין של דייטים. אני ממהרת לשפוט וגם אני לא יורדת טוב בגרון ברושם ראשוני. ידעתי שאם אני אתחייב לתהליך ואתן צ׳אנס למישהו, ומישהו יתן לי צ׳אנס - אז אולי יקרו דברים. באיזשהו מקום סיקרנה אותי ההתמודדות הזו. לא יודעת אם הייתי הולכת ונרשמת לתכנית ביוזמתי, אבל הציעו לי, אז האמנתי שזה משהו קוסמי, גורל. אולי אני כן קצת רומנטיקנית״.

בירח הדבש אמרת ללירן שאת לא.
״נכון, אולי זו היתה מגננה. אני אשמח שהצופים יהיו סבלניים איתי״.

צילום: ערן אלסטר | סטיילינג: פיני זומר ל״סולו״ | איפור ושיער: שי בן יקר ל״סולו״ | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: שמלה סאטן פרחונית- זארה | לוק 2: גופיה לבנה- זארה, מכנסיים- טופשופ, שרשרת- תכשיטי בלום | לוק 3: חולצה פרחונית- H&M, שרשרת- תכשיטי בלום | לוק 4: ג׳קט לבן- הייץ אנד אם, טבעת- תכשיטי בלום