כבר חמישה ימים שדקלה דאיטי לא מצליחה להוריד את החיוך מהפרצוף. בכל זאת, בחודשים האחרונים מערכת היחסים ושל האקס משודרת בפריים טיים בלופים, ולמחרת כל פרק היא צריכה לצאת מהבית בזקיפות קומה ולשדר שהיא ואלון עייני אולי עדיין ישנים כפיות כדי לא לעשות ספויילרים. לא עוד: בערב ראשון שודר הפרק האחרון של ״חתונה ממבט ראשון״ (קשת 12), ודקלה ואלון רשמית כבר לא. כלומר, רשמית יכולים לספר שהם לא ממש בקשר מהרגע שכבו המצלמות. עצוב? אולי, אך כל מי שצפה אי פעם בריאליטי, או קרא את הספר ״מעשה בחמישה בלונים״ יודע שסופם של הבטחות גדולות וצבעוניות להתפוצץ לך בפנים. ועכשיו, דאיטי עם הפנים קדימה: ״זה היה מסע מטורף" היא אומרת בחיוך שכולו הקלה, "אף אחד לא תיאר לעצמו את העוצמות של הדבר הזה, שזה יגיע למימדים כאלה מבחינת הבאזז והשיח הציבורי״.
מה זה עשה לך בחייך האישיים?
״זה היה סוריאליסטי, במשך חודשים הסתכלתי מהצד על החיים שלי. לקח לי זמן להתרגל לזה שאנשים מכירים אותי, שאני עומדת ברמזור ואנשים צועקים לך הערות״.
מה צעקו לך?
״אחרי הפרק הראשון בעיקר ׳את מהממת׳, התחלנו מאוד בטוב אז היו תגובות טובות. בהמשך התחלתי לקבל תגובות פחות טובות. אנשים לא הבינו למה אני עדיין שם, אמרו שאני סמרטוט, שאני דרמטית, קראו לי ׳דיקלה סרטים׳, ׳אובססיבית׳ ואפילו ׳ביזיון למין הנשי׳".
נשמע קשוח.
״נכון. בהתחלה לקחתי את זה קשה, זה מחלחל, אנחנו בני אדם, וזה היה קשוח במיוחד כי הרגשתי שלא הראו את כל הסיפור, שהיו הרבה דברים שהצופה לא היה מודע אליו ולכן לא הבין״.
כמו מה?
״כמו הריב שהיה לנו סביב הפייסבוק של אלון״.
כלומר סביב הבחורה הבלונדינית המסתורית שראית בפייסבוק שלו.
״לא בדיוק. אנשים חשבו שראיתי תמונה של בלונדינית ועל זה התעצבנתי אבל לא על זה היה הוויכוח. בפועל אלון אמר מהיום הראשון שאין לו פייסבוק. כשעברנו לראש פינה הייתי שמה סרטים וסדרות דרך המחשב שלו, ובאחת הפעמים פתחתי את המחשב ונפתח דף הפייסבוק שלו. נבהלתי כי לא רציתי לראות משהו שאני לא צריכה לראות אז ישר סגרתי. כמה ימים אחרי זה רבנו, שנינו היינו בעבודה ושלחתי לו וואטסאפ שבו כתבתי שאני חותכת את זה. החלטתי שעברתי מספיק ושבסשן הקרוב עם הפסיכולוגים הולכת לחתוך. הוא אמר לי ׳חכי, בואי נראה מה הם אומרים׳. ואמרתי לו ׳ראיתי את הפייסבוק שלך, ראיתי שהסתכלת על מישהי אחרת, שמה שאתה אומר זה לא מה שקורה בפועל, יש פערים, בוא נחתוך את זה׳. שלושה שבועות אחרי הריב הזה, אחרי שהתקדמנו הלאה, יצאנו לבית קפה, ביקשנו חשבון, הבן אדם נכנס לשירותים ויצא משם אדם אחר לגמרי. הוא יצא עלי פתאום על 200, נזכר בהודעה והתעצבן. לא רציתי לפתוח את זה מול המצלמות כי ידעתי שאיש מאיתנו לא יצא מזה טוב. לא ציפיתי לזה, הוא תפס אותי לא מוכנה, באמצע ארוחת בוקר, ובסוף אותי הפכו לדרמה קווין, להיסטרית, לאובססיבית. זה צרם לי״.
למה לא חתכת באותו רגע?
״כי כבר היינו לקראת הסוף התהליך, וכי באותו ריב מה שהצופים לא ראו זה שכשהגענו לדירה הוא לקח את היד שלי, הוביל אותי לחדר שינה, סגר את הדלת, לא נתן לצלמים להכנס, הוריד לי את המיקרופון, ליטף לי את הפנים ואמר לי ׳עכשיו אני יודע שאת יכולה להכיל אותי׳. לא ידעתי איך להגיב לזה״.
זו התנהגות מאוד פאסיב אגרסיב.
״הסיטואציה עצמה לא קלה. התמודדנו עם המון רגשות, המון לחץ, זה לא מצב נורמלי של קבלת החלטות, את עוברת ביום אחד את כל הרגשות האפשריים״.
איך היה לך לצפות בסצנה הזו?
״בואי נגיד שזו לא היתה הסצינה הכי קשה לצפייה, כי היו לנו המון סצנות קשות״.
מה הייתה הסצנה הכי קשה מבחינתך?
״הריב שבו אלון גירש אותי מהבית. באותו יום הייתי 5 שעות על הכביש. הגעתי לראש פינה בערב ואלון אפילו לא שאל איך היה היום שלי. הוא רק אמר לי ׳אני לא צריך לחזור הביתה אחרי 14 שעות עבודה ולראות את הפרצוף הארוך הזה׳. אתה יורד עליי, צועק עליי, לא יודע עם מה אני מתמודדת ואני סופגת עלבונות. ב-12 בלילה הוא גירש אותי מהבית. איך אתה מגרש אותי לנסוע בלילה? תישן בסלון! מאוד כעסתי, הרגשתי שזה לא פייר. הרגשתי שאני הרבה פעמים לא מובנת, מרגישה הרבה דברים ולא יודעת איך להוציא אותם החוצה. לא הצלחתי להעביר את המסר כמו שאני רוצה. זה מאוד מתסכל״.
אז הצופים לא הכירו אותך באמת?
״ממש לא. הם ראו דקלה שבורה. הייתי מפורקת. נרמסתי. זה לא היה אמור להיות ככה, אני רק רציתי להתאהב״.
״לא הבנתי איך מלעוף עלי אנחנו מגיעים למצב שאנחנו נכנסים למיטה והוא שם כרית בינינו״
לא פשוט להיות בחורה שרק רוצה להתאהב, בתקופה הנוכחית זה גם קצת מסוכן. העידן המהיר שבו בוחרים פרטנר לחיים או לרגע בגרירת אצבע ימינה מביא איתו מבחר רחב וגם התנסויות מעניינות, אבל גם מעביר את הלב במעבד מזון. ודקלה בת ה-31, שבחרה לנסות ולהתאהב בריאליטי, גילתה שכשאת מגישה את הלב שלך, את עלולה לקבל אותו בחזרה כמנת בולונז. החופה עם עייני, בן ה-38 מראש פינה, נראתה כמו חלומם של המומחים. הקליק היה מיידי, החיבור הרקיע שחקים, אך עם החזרה מירח הדבש בברצלונה הוא לקח צעד אחורה, ומאותו הרגע סיפור האהבה של השניים היה קצת קשה לצפייה. אלון ידע להקשות על הפרטנרית, וגם לפייס אותה באחת. היום, דקלה כבר מרשה לעצמה לשחרר קיטור. ״לא אשקר, היה כעס על אלון״, היא אומרת, ״באתי מאוד מחוייבת לתהליך, שמתי את החיים על הולד, הסכמתי לחשיפה, והתאכזבתי שהוא לא היה שם כמו שאני הייתי שם. אם אני נתתי 150 אחוז ומבחינתי קיבלתי רק 50 אחוז ממנו. הוא עבד שבעה ימים בשבוע, מהבוקר ועד הלילה. הייתי מחזיקה את עצמי ערה כדי לראות אותו קצת, אבל הוא היה מגיע הביתה גמור ואחרי עשר דקות נטרק. עד היום אני לא יודעת להגיד לך מי זה אלון, אני לא מכירה אותו באמת וזה צורם לי כי זו הזדמנות של פעם בחיים ואני מרגישה החמצה. במהלך התהליך הזה הרבה פעמים לא ידעתי מה אמיתי ומה לא. צבט לי שלא הגענו לפתיחות הרגשית של שאר הזוגות. שלא היה לי את המקום מולו באמת לנהל דיאלוג פתוח וכנה״.
היה נראה שיש קליק מטורף בחופה.
״נכון, התחלנו מאוד טוב, מאוד בגבוה. אבל אחרי ירח הדבש חזרנו לארץ, עברנו לגור אצלו בראש פינה ופתאום הוא לא היה שם״.
מה קרה?
״שאלתי אותו מה השתנה. לקחתי את זה על עצמי, חשבתי שדחיתי אותו איכשהו. לא הבנתי איך מלעוף עליי ולהגיד ׳מהממת מהממת מהממת׳ אנחנו מגיעים למצב שאנחנו נכנסים למיטה והוא שם כרית בינינו״.
בקטע מתריס?
״כן, זה הגיע למצב שלא היתה בינינו אינטימיות פיזית. הייתה אינטימיות כבר מהימים הראשונים, אבל כשחזרנו מירח הדבש הוא לקח צעד אחורה וכששאלתי אותו מה קרה הוא אמר שירד לו ההיי, ולא הצלחתי להבין את זה״.
מה סיפרת לעצמך? שהגעתם לאינטימיות מהר מדי?
״לא, הייתי בסטייט אוף מיינד שאני לא צריכה לשחק משחקים כי מי שהגיע לתכנית רוצה את זה כמוני. הרגשתי שאני יכולה להביא את כולי ושמי שיהיה מולי ידע לקחת את זה בשתי ידיים. אבל אולי הייתי צריכה לשמור על פאסון. עד היום קשה לי לשים את האצבע מה בדיוק קרה שם, מה עשיתי לא בסדר״.
נפגעת?
״כשאת נמצאת עם מישהו ואת לא מרגישה מושכת, מחוזרת או נחשקת, זה נורא מוריד לך את הביטחון. זה מערער אותך, במיוחד כשזה בא לידי ביטוי בצורה כל כך בוטה. כשפתחתי את הנושא מולו הוא הסביר שהוא צריך משהו לחבק. אמרתי לו ׳אז תחבק אותי׳ והוא צחק. חיינו מריב לריב. ביום יום הייתי מאוד לבד, קניתי ספרים כדי לא להשתעמם. הוא לא היה מתקשר אליי במהלך היום, גם לא שולח הודעה״.
אז למה לא קמת והלכת?
״היה לי חשוב לסיים את התהליך כמו גדולה. התכוננתי נפשית ומנטלית לדבר הזה. באתי להתאהב, לעוף על זה בכל הכוח. אז לא היה לי את הפרטנר לזה, וחבל, אבל ידעתי שגם אם לא תצא זוגיות אני אלמד מהדבר הזה״.
בדיעבד את כועסת על עצמך שלא חתכת?
״לא, כי יש הרבה נשים שמאוד מזדהות איתי ולומדות מזה. הרבה נשים נמצאות במערכת יחסים כזאת. לקום וללכת זה לא תמיד קל. יש שיגידו שהפכתי להיות סמרטוט אבל אלה החיים, יש אלפי נשים שמתנהגות ככה״.
את חושבת ששימשת דוגמא לנשים האלה?
״כן, אני חושבת שזו היתה מראה, שזה נתן להן כוח ללכת. לפעמים אהבה זה לא מספיק״.
לצופה זה היה נראה שאחרי כל משבר את מתרצה וסולחת לו.
״כי רציתי שזה יצליח. הכי רציתי למצוא אהבה. זה לא קרה, וגם לחטוף את הריקושטים מהצופים זה לא קל״.
את רצף השחזורים, עוצרת בעלת בית הקפה שלא מתאפקת וניגשת לשולחן. ״יש לי מישהו מהמם להכיר לך״, היא אומרת לדקלה, ״אבל אולי הוא קצת דפוק. חוץ מבעלי כולם דפוקים״. דקלה מחייכת בנימוס, בוודאי אומרת לעצמה שהיא שילמה לקופידון מספיק מיסים. היא פנויה, מחפשת, ורוצה תיקון, ובניגוד למה שאתם אולי חושבים - האינבוקס שלה לא מוצף בפניות בעקבות התוכנית. ״נראה לי שהרבה גברים אומרים לעצמם שבטח מציפים אותי בהודעות״, היא מסבירה.
גברים יכולים להתחיל איתך?
״רצוי!״.
מה את מחפשת?
״זוגיות. אני אדם זוגי, יש לי המון אהבה לתת. זה כל מה שאני רוצה״.
בכל התקופה האחרונה לא יכולת לצאת לדייטים כדי לא לעשות ספויילרים.
״נכון. זה היה קשה. הרגשתי שאני רוצה לצעוק הרבה פעמים ולא יכולה. למזלי או לצערי לא היה קשר שהייתי צריכה לשמור עליו בסוד״.
מי גבר חלומותייך?
״גבר שילמד להכיר אותי, שיחזר, שירגש, שיאהב, שיכבד. אלון הוציא ממני את הצדדים הלא טובים שבי. הוא ידע את החולשות שלי והעצים אותן. אני רוצה מישהו שיעצים את העוצמות שבי, כי יש בי המון דברים טובים. כשאמצא מישהו שיגרום לי לזהור - השמיים הם הגבול. בא לי לפגוש אותך עוד שנה ולהגיד לך שאני מתכננת את החתונה שלי, שאני מאוהבת, מאושרת, שכל הסבל היה שווה את זה״.
היו לך דפוסים כאלה במערכות יחסים בעבר?
״כן, במערכת היחסים האחרונה הרצינית שהייתה לי בניו יורק במשך שנתיים עם בחור אמריקאי היה סיפור דומה. הייתי כבר בסיטואציה כזו שהייתי צריכה ללכת, לברוח, לזחול חזרה לחור שממנו יצאתי, ובתוכנית לא הבנתי איך אני שוב בסרט הזה״.
מה לדעתך גורם לך לשחזר מערכות יחסים כאלה?
״יש לי לב טוב מדי. יותר מדי אמון באנשים. מישהי כתבה לי ׳את בן אדם כל כך טוב ולכן את מניחה שכל מי שעומד מולך הוא טוב כמוך׳. אני באמת מאמינה שאנשים הם טובים, אני תמימה בקטע הזה. מישהי כתבה לי ׳תודה שלימדת אותי שלא צריך להיות ביצ׳ית כדי להיות בזוגיות׳. זה משהו שאני אוכלת תסביכים עם עצמי עד היום, הנושא של ׳אל תהי טובה מדי׳. היו מערכות יחסים שניסיתי לא להיות טובה מדי, לא להקל עליהם יותר מדי. אני עדיין מחפשת את האיזון בין הטובה מדי לבין הביץ׳״.
איזה טעויות עשית עם אלון?
״שישר עברתי לראש פינה, בלי להתעקש על מגורים במקום אחר, שוויתרתי יותר מדי, נתתי יותר מדי, אפשרתי יותר מדי״.
ואיך הייתה חווית הצפייה בפרקים?
״חוויתי הכל שוב וגיליתי שהדחקתי הרבה. זו הייתה חוויה קשה, זה לראות את עצמך ברגעים מכוערים, בסיטואציות קשות. היה בי הרבה כעס, הרגשתי שהמומחים מוותרים לאלון יותר מדי, הם ליטפו אותו ונכנסו בי״.
את מתחרטת על הדבר הזה?
״לשנייה לא״.
מה את לוקחת לזוגיות הבאה?
״לא להיות טוטאלית על ההתחלה. לשחק איזשהו משחק, לתת לגבר לחזר יותר, להתאמץ״.
״ההורים אמרו לי שאם לא אתחתן עד גיל 35 שאעשה ילד לבד״
היא גדלה בנופית, ישוב קהילתי כפרי ליד טבעון. מגיל צעיר, ילדת הסנדוויץ׳, לאמא מנהלת חשבונות ואבא סמנכ״ל תפעול, הפגינה הצטיינות - התעמלות מכשירים (ואף זכייה באליפות הארץ), מגמת מחול בתיכון, עתודאית בטכניון לפני הצבא, מפקדת קורס מערכות בבסיס חיל האוויר בעובדה, ומעבר לניו יורק לצורך לימודי ראיית חשבון - לימודים שאותם סיימה כמצטיינת דיקן. כלפי חוץ דקלה חיה את החלום: מגורים בתפוח הגדול, זוגיות יציבה עם גבר אמריקאי המבוגר ממנה ב-4 שנים, ועבודה שווה. בפועל: בדידות, שהתעצמה כאשר אימו של בן זוגה דאז נפטרה. ״גילו לה סרטן ריאות, ואני לקחתי חופשה מהעבודה כדי לטפל בה״, היא חושפת, ״נסעתי 4-5 פעמים בשבוע ללונג איילנד לטפל בה, ואחרי חודשיים וחצי היא נפטרה וחטפתי בום, הבנתי שטיפלתי במישהי יחסית זרה ושאני מפסידה את המשפחה שלי. זה גרם לי להבין מה חשוב. לא הייתי מאושרת, לא באמת חייתי את החלום. זה כמו באינסטגרם, מציאות מזוייפת. רציתי למות מבפנים״.
ההורים שלך בטח שמחו שחזרת לארץ.
״היה להם קשה, הם שלחו ילדה אחת וקיבלו ילדה אחרת לגמרי. בניו יורק את לומדת לסנן הרבה דברים, ההורים רחוקים, את לא יכולה לספר להם כל דבר קטן, את לומדת לשמור דברים לעצמך. חזרתי לארץ אדם סגור, זה אפילו בא לידי ביטוי כשעברתי לתל אביב ופגשתי מישהו שגרם לי להרגיש דברים שלא הרגשתי שמונה שנים, הוא היה הגבר שרציתי. אבל הטיימינג היה כל כך לא טוב, הייתי עצורה והוא בא בפול פאוור, לא הייתי מוכנה אליו. הוא רצה להתחתן, להקים משפחה. אני הייתי במקום של לאסוף את השברים. היינו יחד 4 חודשים והוא נפרד כי אמר שהחומות שלי גבוהות מדי. חוץ מארבעת החודשים האלה לא היה לי קשר משמעותי בשלוש השנים האחרונות, אז החלטתי ללכת עד הסוף ולהירשם לתוכנית. אמרתי לעצמי שאולי כל השנים האלה בניו יורק שינו אותי, דייטים נראים אחרת שם״.
באיזה מובן?
״יש יותר נימוס, פחות שיפוטיות. את פוגשת מישהו, הולך לכם טוב, כיף לכם, אין לחץ של איפה עומדים ושיחת יחסינו לאן. פה יש את זה אחרי חודש. גם ההורים שם פחות מתערבים. פה יש לחץ של להתמסד, ויש פה קטע כזה של גוסטינג״.
קרה לך שנעלמו לך?
״בטח. קרה לי לפני התוכנית. יצאתי עם בחור חודש, לקחתי את זה הכי קליל וזורם, והוא פשוט נעלם. הבנתי שזה שלו, לא שלי״.
יש מכבש לחצים מצד ההורים להתחתן?
״ממש לא. ההורים שלי הבינו שחתונה זה לא אישיו. אמרו לי שאם עד 35 לא אתחתן אז שאעשה ילד לבד״.
זו אופציה מבחינתך?
״זה מפחיד אותי, אבל זו אופציה. יש לי עוד זמן ואני לא מרשה לעצמי להילחץ מזה, מה שצריך לקרות יקרה. אבל זה בגדר אפשרות כי אני לא מוכנה לוותר על זה״.
צילום: חלי פרידמן | סטיילינג: חומי פולק | איפור ושיער: אסף מלמד | ע' סטיילינג: חן יצחקי | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: תחתון ורוד - אמריקן וינטג' | לוק 2: חולצה - H&M, מכנס סגול - עדיקה | לוק 3: שמלה צהובה - טומי הילפיגר, נעליים - מנגו | לוק 4: חולצה ונעליים - זארה, ג'ינס - Levi's | לוק 5: שמלה - סיליז