אי אפשר להפריד בין "נינג'ה ישראל" ויובל שמלא, עד כדי כך שכשהודיע בפתח העונה הקודמת על פרישתו מהתחרות לא יכולנו לדמיין איך היא תיראה בלעדיו. את העונה ההיא סיים שמלא על פסגת המידוריאמה, והוכתר כנינג'ה הישראלי הראשון וה-16 בעולם. הוא עשה זאת ארבע שנים לאחר שדרך בפעם הראשונה על המסלול, וכשמאחוריו שלושה ניצחונות.

בעונה החדשה, עונת הדו-קרב, שתצא לדרך בשבוע הבא (ראשון הקרוב, אחרי החדשות ב"קשת 12"), שמלא יחצה את הקווים מהמסלול אל עמדת הפרשנים לצד ירדן ג'רבי וניב רסקין. הפרשן החדש והנרגש מביא איתו את הידע והניסיון שצבר לאורך השנים על המסלול, כי מי כמוהו יודע איך זה מרגיש כשעומדים לפני הסטפר, שניות לפני ההזנקה. "זו חוויה מיוחדת, לבוא לנינג'ה לא כמתחרה", אומר שמלא השבוע. "ארבע שנים הייתי רגיל לחוות את האדרנלין והלחץ מהתחרות, עם כל ההכנות שלפני. עכשיו אני בא לנמל בכובע אחר, בצורה אחרת. זה מרתק וזה מפתיע אותי".

מה מפתיע?
"תמיד נהניתי מהספורט הזה, אבל עכשיו בתור פרשן אני מבין עד כמה הספורט הזה מדהים וכמה אני שמח להיות חלק ממנו. כמתחרה הייתי מתרכז שנה שלמה בעצמי, באימונים ובהכנות לקראת התחרות. ניסיתי לא לחשוב יותר מדי על המתחרים האחרים. רק בתור פרשן יוצא לי לחוות ממש את חוויית הנינג'ה, להכיר את כל הספורטאים והספורטאיות המדהימים שהגיעו לתחרות הזאת, לשמוע את הסיפורים שלהם וליהנות מכל מסלול. אני צולל לנינג'ה יותר ממה שעשיתי בעונות קודמות, וזה כיף ענק".

לא עושה לך קווץ' בלב, לראות מתחרים אחרים על המסלול ולדעת שלא תעלה עליו השנה?
"זה מרגיש מאוד מרוחק, לשבת שם כשאני בג'ינס וחולצה מכופתרת. קרוב למסלול, אבל גם מאוד רחוק ממנו באותו הזמן. ישבתי שם והיה לי מאוד קשה עם זה שאני לא מתחרה בעצמי, זה היה קצת כואב, אבל אני מאוד נהנה לצפות בספורט הזה ולפרשן את התחרות. זו חוויה מדהימה. לראות את המתחרים והמתחרות מגיעים עם כל הלחץ, השמחה, האושר והעצב - אלו תחושות כל כך עוצמתיות שאני מאוד מתגעגע אליהן".

הרגשת שאתה ממש איתם על המסלול?
"זה הזכיר לי את הרגעים שאני הייתי שם, ואין הרבה רגעים שיכולים להתחרות בזה. הרבה פעמים זה גרם לי לרצות לקפוץ למסלול ולהצטרף לתחרות. מצד שני, וזה אולי קצת מביך לומר, אבל ככל שראיתי כמה שהרמה בנינג'ה עלתה, חשבתי: איזה כיף שאני לא צריך להתחרות מולם".

עד כדי כך?
"הרמה השנה מדהימה, הספורטאים מביאים ביצועים מטורפים. כיף שאני יכול לשבת בצד, לצפות בתחרות, ליהנות ולשמוח איתם על ההישגים וההצלחות שלהם".

 יובל שמלא  (צילום: ROCO RUNS)
צילום: ROCO RUNS

זה משחק לך בראש

בעונה הזו יש חידוש אחד שמשנה לחלוטין את מה שחשבנו שאנחנו יודעים על "נינג'ה ישראל": הדו-קרבים. בפעם הראשונה, הנינג'ות לא מתחרים מול עצמם או מול המסלול, אלא אחד נגד השני, ראש בראש. מי שמפסיד בדו-קרב - מודח מיד מהתחרות. אין הזדמנות שנייה. אם בשנים קודמות המתחרים נדרשו להתמודד עם לחץ גדול, הפעם זה כפול ומשולש.

"בכל שנה יש מכשולים חדשים, קשים יותר, מאתגרים יותר, מסובכים יותר - זה אחד הדברים שהכי אהבתי בספורט הזה", אומר שמלא. "בכל שנה מעלים את הרמה, וזה מוסיף עניין. בעונה החמישית, חוץ ממכשולים חדשים ומשוגעים, הדו-קרב הוא חידוש משוגע שלא דמיינתי שאי פעם יהיה בנינג'ה. אם היו אומרים לי בזמן שהתחריתי שזה מה שהולך להיות, לא יודע איך הייתי מרגיש לגבי דבר כזה גדול. זו ההגזמה הכי גדולה שהייתה עד עכשיו, זה משנה את כל התחרות".

באיזה מובן?
"כללי המשחק משתנים. עד עכשיו, בתחרויות הטיפוס והנינג'ה, חלק מהתכנון שלנו המתחרים לקראת המסלול היה להתרכז בעצמנו ובאיך אנחנו עושים את המסלולים בצורה הכי יעילה. איפה לוקחים מנוחות, איפה עושים מהר, לאט, איפה חושבים יותר. לא היינו צריכים לדאוג מהמתחרים האחרים. בדו-קרב, פתאום אתה על המסלול עם עוד מתחרה ואתה צריך להגיע יותר מהר ממנו לנקודה מסוימת במסלול. אתה יודע שאחד לא ימשיך, ילך הביתה. זה משנה את הכל, זה הופך את זה לחוויה אחרת לגמרי".

כי זה כבר לא אתה מול המסלול, אלא מול מתחרה אחר.
"אני מופתע מכמה שהדו-קרב קשה. גם אם אתה מנסה להתרכז בעצמך ובמסלול שלך, אתה תמיד שם לב בקצה שדה הראייה שיש עוד מישהו שעושה את המסלול ביחד איתך. כל התחושות מתערבבות, זה משחק לך בראש. אתה רואה אותו לפניך ואתה נלחץ, מבין שצריך לעשות את זה יותר מהר - או שאתה חושב שהוא מאחוריך ואתה פתאום יכול להאט. הדו-קרב מייצר הרבה דרמות והפתעות, זה מוסיף צבע ממש מיוחד לתחרות".

איך מחלקים את תשומת הלב בין המתחרה שמולך על המסלול לבין המכשולים עצמם?
"המטרה היא להתרכז במה שאתה עושה, ולעשות את זה הכי טוב שאפשר. אתה צריך להיות מפוקס במכשולים שאתה נמצא עליהם, בתנועות שאתה עושה. אל תחשוב על זה שיש מולך מישהו אחר. אבל מה, זה כל כך קשה. יש מישהו לידך, כמעט בלתי אפשרי לא לחשוב על זה שאתם בתחרות ושרק אחד ימשיך לשלב הבא. כדי להצליח בדו-קרב צריך להתעלם מהעובדה שאתם בתחרות, ולעשות את הכי טוב שלכם. כשאתה מסתכל על מישהו אחר - איפה הוא נמצא, אם הוא מוביל או אולי מאחר - זה מעכב אותך ולוקח לך אנרגיה שאתה צריך להשקיע כדי לעשות את המכשולים בצורה יעילה וטובה יותר".

יובל שמלא, יוגב מלכה וישי כלפון (צילום: עודד קרני)
"נותן לגוף את הזמן לנוח ולהתאושש". יובל שמלא ברגע הניצחון | צילום: עודד קרני

מלאכת הפרשנות הייתה מורכבת מעט יותר עבור שמלא בהשוואה לרסקין ולג'רבי. בכל זאת, חלק גדול מהמתחרים שאותם הוא מפרשן הם חברים טובים שלו. בנינג'ה כמו בנינג'ה, גם למתחרים חזקים יש לפעמים יום פחות מוצלח והם עלולים למצוא את עצמם בבריכה. איך מעבירים ביקורת על חבר טוב? "עכשיו כשאני יושב בצד השני וצופה בחברים שלי מתחרים על המסלול, צריך שתהיה הפרדה. עבדתי קשה כדי לעשות את ההפרדה הזאת, היה קשה לנתק את זה. אני מוצא את עצמי יושב ורואה חברים מאוד קרובים שלי, ספורטאים שאני מאוד מעריך, עולים ופתאום משהו לא הולך. משהו מתפקשש. צריכים להמשיך למתחרה הבא, אבל אני כולי מרוכז עדיין במה שקרה לפני רגע, מתבאס ונכנס לתוך זה ממש".

הלחיץ אותך לשבת באותו השולחן עם רסקין וג'רבי?
"זה כבוד מאוד גדול לשבת עם רסקין וג'רבי. כשהתחריתי זה תמיד היה שולחן מאוד משמעותי בשבילנו: לשמוע אחר כך בבית את מה שהם אומרים, את הפרשנות שלהם מסביב. להצטרף אליהם זה ממש כבוד. הם מאוד עזרו לי לאורך כל הדרך. באתי ביום ראשון לחוץ, לא ידעתי איך זה ירגיש פתאום להיות מול מצלמה, לדבר ולפרשן בזמן אמת את מה שקורה. לא עשיתי דבר כזה לפני. הם גרמו לי להרגיש בנוח, לשאול אותם שאלות, להבין את את הקצב שעל המסלול. הם מאוד עזרו לי. מעבר לזה, היה מצחיק וכיף.

"ג'רבי ספורטאית מדהימה שאני מעריץ מאז שהתחלתי בעצמי עם הספורט. לשבת איתה ולדבר על ספורט זה תענוג גדול. היינו יושבים ומדברים שעות גם אחרי שהתחרות הסתיימה. היא חוותה כל כך הרבה בספורט שלה, באולימפיאדות ובתחרויות, שהיה מאוד מעניין לשמוע את המחשבות שלה על מה שקורה. דיברתי איתה גם על מה שאני הרגשתי בנינג'ה, ואיך זה מתקשר לספורטאים שעולים על המסלול. מאוד נהניתי מנקודת המבט שלה".

 יובל שמלא  (צילום: ROCO RUNS)
"באתי ביום ראשון לחוץ, לא ידעתי איך זה ירגיש. ג'רבי ורסקין גרמו לי להרגיש בנוח". יובל שמלא | צילום: ROCO RUNS

אני לגמרי רואה את עצמי חוזר יום אחד

בשנה שחלפה מאז הפרישה מהנינג'ה, שמלא עבר לניו יורק, החל ללמוד פיזיקה באוניברסיטת קולומביה ומצא זמן לשלב תחרויות ואימוני טיפוס. "בארבע שנים שהתחרתי בנינג'ה, לסיים את המידוריאמה הייתה מטרה מאוד גדולה בשבילי. אחרי שזה קרה התפנה לי הרבה מקום בראש", הוא אומר. "בשנה האחרונה מצאתי את עצמי עם מטרות חדשות ומעניינות, גם בעולם הטיפוס. התחלתי לימודי תואר ראשון, ואני מאוד נהנה מזה. נחמד לשלב את זה עם תחרויות הטיפוס".

מה הייתה רמת האינטנסיביות שלהן בהשוואה לנינג'ה?
"הרמה בנינג'ה כל כך עולה משנה לשנה שהייתי צריך להתאמן כל שנה יותר מבקודמת. זה דרש ממני הרבה מאוד זמן. נהניתי מזה אומנם, אבל העובדה שלא התחריתי בעונה הזאת נתנה לי הרבה זמן להתרכז בדברים אחרים".

אתה רואה את עצמך בעתיד חוזר להתחרות בנינג'ה? יש דיבור שזה יהפוך לענף אולימפי.
"הנינג'ה זה ענף ספורט שצובר תאוצה בכל העולם, אלה מחשבות מאוד מרגשות. אני לגמרי רואה את עצמי חוזר יום אחד להתאמן. כרגע אני נהנה מהפסקה מהספורט האינטנסיבי הזה, נותן לגוף את הזמן לנוח ולהתאושש, לכתפיים להחלים, אבל מאוד מקווה שמתישהו אחזור להתאמן ואבוא ליהנות שוב מהנינג'ה. זה בטח לא יקרה בשנה-שנתיים הקרובות, אבל אם זה יקרה בהמשך זה ישמח אותי מאוד".

בינתיים המגרש פנוי ומתחרים רבים רוצים לשחזר את ההישגים שלך. מה הטיפ הכי חשוב שלך?
"נסו להתרכז רק בעצמכם. זה כל כך חשוב, במיוחד עכשיו עם הדו-קרב. זה מפעיל הרבה לחץ, זה אתגר מאוד גדול לעשות את המסלול מול מישהו אחר. שימו את הפוקוס על הביצועים שלכם על המסלול, על התנועות שאתם עושים. אל תחשבו על המסביב ולא על התוצאות והמתחרים. זה מה שעושה את ההבדל בין מי שמצליח לתת את כל כולו על המסלול, לבין מי שלא מצליח להתמודד עם הלחץ מהדו-קרב".

את מי אתה מסמן העונה לניצחון, אולי אפילו למידוריאמה?
"בעונה הזאת יש את הכנופיה, חבורת בני 16 שהרמה שלהם מטורפת. אלה נערים ונערות שראו את העונה הראשונה כשהיו בני 12, התחילו להתאמן ורק חיכו ליום שבו יוכלו להתחרות. השנה זה קרה, והם באים עם כל כך הרבה רעב לתחרות הזאת. הרמה שלהם מדהימה, הם ממש נולדו לתוך הספורט הזה. כשמתאמנים בגיל צעיר, הגוף ממש נבנה לתוך סוג התרגילים והכושר שצריך. רואים עליהם שהם חיים את הנינג'ה בכל תנועה שהם עושים".

נשמע כמו איום רציני לגוארדיה הוותיקה.
"חברי הכנופיה מסוגלים להגיע עד סוף התחרות. מה שמעניין זה לראות איך הם יתמודדו עם הצד המנטלי, כי להתחרות בגיל 16 בתחרות כזאת זה לא דבר פשוט. מי שהוכיח בעונה הקודמת למה הוא מסוגל זה יוגב מלכה. הוא סיים איתי את המידוריאמה, ואני כל כך מחכה לראות מה הוא יעשה בעונה הזאת. הוא בא עם הרבה מוטיבציה לשבור הרבה הישגים. הוא מסוגל לעשות את ההר, הוא כבר עשה אותו, הוא יכול שוב - והשאלה היא איך הוא יתמודד עם המכשולים שלפני. יש הפתעות בעונה הזאת, ביצועים משוגעים. זו עונה מאוד גדולה, גם בשביל ספורטאיות הנינג'ה. יש התקדמות מאוד ברורה, השנה זו חגיגה עצומה".